נייל התקשר להארי וזאין ואמר להם שיבואו לישון אצלו ביום שבת במקום בשישי, ושניהם הסכימו בשמחה.
הארי תכנן לספר לשני חבריו מה ג'מה אמרה לו לעשות.
למרות שזה יכאב, זה כל כך יכאב, הוא חייב לעשות זאת.
"אני לגמריי מסכים. מגיע לו שיתייחסו אליו כמו זבל פעם אחת" נייל לעג .
אבל זאין לא הסכים, "נייל, הוא מתייחס לעצמו כמו זבל בכל יום. אני לא אוהב את זה. ראית את פרק כף היד שלו?"
הארי החזיק את נשימתו ונשך את לשונו, כיוון שהמחשבה על לואי חותך את פרק כף היד שלו תמיד מכאיבה לו יותר מידי.
"הארי אתה בסדר?" נייל שאל, יורד ממיטתו והולך לכיוון הארי שישב על הרצפה עם חולצה אדומה רחבה וטרנינג אפור.
הארי רק משך בכתפיו, עוצם את עיניו בחוזקה בכדי למנוע מדמעות ליפול על לחיו.
"אתה לא חייב לעשות זאת, למען האמת אני גם אעדיף שלא תעשה זאת. לואי לא אוהב שמתעלמים ממנו"
והשלושה ישבו בשקט, שקועים במחשבותיהם. ובכן, הארי רק צפה בהם.
הם לא שמו לב שהוא שחרר אנחה לפני שנעמד, מסדר את חולצתו הרחבה שהגיעה עד לברכיו ואז יוצא במהירות מחדרו של נייל לכיוון המסדרון הקר והשקט, איפה שהוא סוף סוף יכל לשמוע את מחשבותיו של עצמו, והוא סגר את הדלת מאחוריו.
"לא ידעתי שאתה פה"
הארי סגר את עיניו, רק מקשיב לדרך שבה קולו של לואי יצא, ולצעדים שנשמעו כל כך קטנים על השטיח.
והוא לא ענה. כי זה מה שג'מה אמרה. להתעלם ממנו עד שיבין מה הוא מפספס.
"הארי?" לואי אמר בשקט, והארי פקח את עיניו בכדי להביט בלואי. הוא לבש סוודר לבן ורך, מכנס טרנינג רך, וגרביים רכות, והוא היה נראה כל כך רך שזה כואב. הוא אפילו היה עם משקפיים שנחו על אפו, והוא נראה כל כך מושלם.
אבל הארי רק נשך את לשונו, למרות שהוא פשוט רצה לדבר.
רק לואי גורם לו לרצות לדבר.
אז הוא רק צעד אחורה לכיוון דלת החדר של נייל, רוצה לעצום את עיניו שוב, כי אולי, אם הוא לא יראה את לואי זה לא יכאב כל כך.
אבל זה כל כך קשה שלא להשאר עם עיניים פקוחות כשמולך עומד מישהו כל כך רך ויפהיפה.
הוא השעין את ראשו על הדלת שמאחוריו והתיישב על השטיח, מנסה להתמקד בנשימותיו במקום בלואי.
"הארי, מלאך, תפסיק את זה"
מלאך.
מלאך מלאך מלאך מלאך.
הארי נשך את שפתיו, תמונות של פרק כף ידו של לואי ועיניו הכחולות והיפות עוברות בראשו כמו סרט.
YOU ARE READING
I Sleep Naked - Larry.s // Hebrew
Fanfiction"אתה בטוח?" "למה אתה מחכה?" --- Credit: uniquelyxlarry
