pieces of goodness

chapter 9

קמתי בבוקר ולצידי שכב לוקאס במכנסיים בלבד חושף את הקעקועים שבגבו ובחזהו.
היה לו קעקוע של נמר המעיד על המאפיה שאליה הוא משתייך, ושמה של אימו היה מקועקע בחזהו ליד הלב. עכשיו כשהוא ישן פעם ראשונה לצידי ואני זו שקמה לפניו הרשתי לעצמי לעביר את ידי על פניו הוא היה נראה רגוע ושליו צד אחר שבו נגלה לפני צד שלא חשבתי שאראה אף פעם שפתיו היו פשוקות ואלוהים כמה שהתפאקתי לא לנשק את שפתיו הסתובבתי וקמתי מהמיטה כדי ללכת להתארגן
"אל תלכי" לוקאס לחש לעברי בעניים עצומות ובקולו הצרוד משינה
"אני הולכת להתארגן אני יבוא עוד מעט" לחשתי לעברו הוא פתח את עיניו והסתכל עליי חושף את הכחול והירוק שתמיד גורמים לי להחסיר פעימה
"בבקשה קריס פעם אחת תני לי להיות אדם נורמאלי ששוכב לצד אשתו עד שעה מאוחרת ולא צריך לקום לעבודה"
חזרתי לשכב לצידו והוא קירב אותי אליו וראשו נח בצווארי חזרנו לישון וקמנו בצהריים לקול דפיקות בחדר.
לוקאס קם לפתוח ואחד משומריו נראה בדלת ודיבר איתו בלחישות כשהם סיימו לוקאס סגר את הדלת וחזר אליי
"יש היום מסיבה אצל אבא שלי והוא דורש שאני יבוא"
"אוקיי"
"הוא דורש שגם את תבואי וההורים שלך יהיו שם"
גופי נדרך לא ראיתי את הורי מאז שהתחתנתי ואני גם לא רוצה לראות אותם הם בגדו בי נישארתי לבדי.
"אני יודע שאת לא רוצה אבל אנחנו חייבים ללכת אני אהיה שם איתך" הוא אמר מחזיק בידי ומסתכל בעיני
"את כבר לא לבד"
חייכתי לעברו והוא רכן אליי מנשק את שפתיי ברכות שלא רציתי שתפסיק
הוא קם מהמיטה והושיט את ידו
"לאן אנחנו הולכים?"
"לעשות שופינג יש לנו מסיבה שאנחנו צריכים להגיע אליה, ואנחנו נגיע אליה בסטייל"
אחרי שהתקלחתי והתלבשתי יצאנו לעיר
המקום היה שוקק חיים ילדים עם הוריהם, זוגות, יחידים טיילו.
לוקאס החזיק בידי ולרגע הרגשתי שאנחנו זוג נורמאלי שמאוהב אחד בשניה אבל אז נזכרתי שאצלי זה לא היה מתוך אהבה זה היה מתוך כפייה.
נכנסנו לחנות לחליפות ולוקאס בחר בחליפה אפורה בהירה ובפפיון כחול
אחר כך הלכנו לחנות לשמלות בשבילי ובחרתי שימלה שחורה נוצצת ארוכה  עם שסע ארוך שחושפת את רגל שמאל ופתוחה בגב.
ישבנו לאכול בבית קפה, וכשחזרנו לוקאס עדיין החזיק בידי מיהרתי להוציא את ידי מידו הוא הסתכל עליי ויכולתי להישבע שראיתי כאב בעיניו אבל זה נעלם במהירות כאילו זה לא היה קיים.
"הכל בסדר?"
"כן אני פשוט לחוצה זה הכל"
"את בטוחה?" הרמתי את עיני לעיניו
"כן"
הוא התקרב אליי ולחש באוזני
"אני יודע שאת משקרת"
"לא בא לי לדבר על זה אולי פשוט נעזוב את זה?"
"כרצונך"
לא יכולתי לומר לו שהלב שלי מפתח אליו רגשות בזמן שהמוח דורש שאתרחק שהוא מסוכן, לא יכולתי לומר לו שהלוואי שזה היה פשוט שהוא היה רק לוקאס, לא יכולתי לומר לו שתמיד חלמתי שאני אתחתן מאהבה.
הוא הסתובב והסתכל על הדרך מהחלון נפלנו לשתיקה מעיקה לא ידעתי מה לומר או לעשות שיחזיר את הזמן אחורה
"תגיד משהו" אמרתי לבסוף כשלא יכולתי עוד לסבול את השתיקה בנינו
"מה יש לי לומר? את מסתירה ממני דברים ואני לא אוהב את זה"
"אני לא יודעת איך לומר את זה"
"איך לומר מה? קריס" הוא שאל בהתגרות
"שאני מרגישה אליך משהו אבל אני מפחדת להיפגע. אני מפחדת שתחזור להיות מי שהיית פעם, אני מפחדת שאתה לא מרגיש כלום, שתנטוש אותי, וזה הגיוני הרי לא התאהבנו, האהבה נכפתה עלינו ואולי אין בכלל אהבה"
הוא הסתכל על נקודה לא ברורה וידיו נקמצו לאגרופים הוא נשם בכבדות
"אלוהים קריס את כמו אויר בשבילי, אני צריך אותך לצידי כי רק ככה אני רגוע, אני רוצה הרבה יותר ממך, אני רוצה ילדים אני רוצה חיים איתך, את היחידה שרואה את הטוב שבי. את המלאך שלי"
שתקתי לא יודעת מה לומר לפתע לא יכולתי לסבול את המרחק בינינו ונישקתי אותו לא עוצרת אפילו לא בשביל לנשום עד שהנהג פותח את הדלת ועוצר את הרגע הקסום בינינו
"תבטיחי לי שתשארי, שזה לא חלום"
"אני מבטיחה" אמרתי וחזרתי לנשק אותו
***********
היושים מה קורה? איך החג? מקווה שהוא קסום
רק אני מאוהבת בלוקאס?
מה לדעתכן יקרה במסיבה?
רמז יהיה אקשן
שלושים דירוגים וההמשך יבוא...
Xo xo pinkarrows