pieces of goodness

chapter 31-

אז חזרתי מנסה להמשיך הלאה...
תודה על התמיכה שלכם אתם הקוראים הכי מושלמים אבררר
להשמעה-paris
"אני חושב שאנחנו צריכים חוויה מתקנת"
לוקאס אומר לי לילה אחד כשאנחנו במיטה מסתכלים אחד על השני. אני מעבירה את המבט שלי לתקרה.
"אבל למה? יש לי אותך אנחנו שוב ביחד וזה מספיק לי"
אני אומרת ומעבירה את מבטי שוב אליו רואה אותו נועץ את עיניו בתקרה גם כן
"הכל נהרס קריס, אני לא יכול שלא לשכוח את מה שעבר עלינו שם.
בקושי שטיילנו לא הספקנו את כל מה שרצית ואני שונא את המחשבה שמקרסמת בי שאיכזבתי אותך"
הוא אומר ועיניו נוצצות מייאוש,
אני תופסת בידו ומבטו מוסט אליי
אני ממהרת לנשק את שפתיו וטועמת שוב את הטעם המוכר והממכר שלו.
"בחיים לא איכזבת אותי. אבל אני לא אתנגד לנסיעה שוב לפריז" אני אומרת וקורצת לעברו
הוא מחייך אליי ועיניו הכחולות נוצצות למרות שהאור היחיד שיש הוא מהירח שמאיר דרך החלון.
אני לא יכולה שלא לחשוב על כמה שהעניים שלו מזכירות לי כוכבים בשמים כחולים בהירים או שלפעמים כשהוא כועס הן מזכירות לי ים סוער.
"אני אוהבת אותך אתה יודע את זה נכון?"
"לפעמים אני לא בטוח שאת אוהבת, אני בעצמי לא מבין מה כל כך מיוחד בי שאת איתי. לפעמים אני מפחד לאבד אותך שוב"
"אני לעולם לא ילך שוב אני כאן כדי להישאר וגם הוא" אני אומרת ומצביעה על ביטני.
הוא מחייך אליי עם הגומות שמבצבצות בשני לחיו ורוכן לבטני מלטף ומנשק אותה
"שמעת קטנציק אתה עד לכך שאם אמא שלך רוצה לעזוב אותי היא לא תוכל כי הבטיחה אף פעם לא לעזוב"
אני צוחקת והוא מסתכל עליי בשעשוע
"אני הולכת להיות אמא"
"ואני אבא" שתיקה מרגיעה משתררת שלרגע אני חושבת שאולי לוקאס נרדם אבל אז הוא שוב מדבר
"מה אם אני לא אהיה אבא טוב?"
"אתה תהיה אבא מושלם"
אני אומרת בביטחון ומנשקת את הלחי הימינית שלו
"איך את כל כך בטוחה?" הוא שואל חסר ביטחון
"משום שכבר עכשיו אתה בעל מושלם אז כשתהיה אבא אתה תהיה עוד יותר"
הוא מחייך לעברי
"את מתרגשת מחר לגלות אם זה בן או בת?"
"כן אבל לי נראה שאתה מתרגש יותר"
אני אומרת וצוחקת לפרצוף שלו שנגלה לי
"אוקיי זה נכון, מה לעשות שאני רגשני"
"זה מה שאני אוהבת בך" אני אומרת ולוחצת באפו
"זה לא פייר אני אוהב בך הכל"
"אני מאוהבת בך אני חולה לך על הצורה. זה מה שרצית לשמוע?"
"כן"
"מצוין, עכשיו לילה טוב לוק"
"לילה טוב מלאכית שלי"
***********
הבוקר מגיע מהר וההתרגשות לקראת מה שאנחנו עומדים לגלות היום בשיאה.
לוקאס מקפיץ את רגלו בלחץ כשאנחנו יושבים מחוץ לחדר של הרופא
"אני רואה שאתה ממש בלחץ"
הוא מחייך אליי חיוך עצבני
"כן, זה מרגש מי שזה יהיה בן או בת הוא יהיה היורש שלי ותמיד עדיף שלראש המאפיה יהיה בן יורש ככה זה מראה על חוזק"
"אתה לא חושב שזה שובניסטי שרק בן יורש מראה על חוזק ולא יורשת, כלומר מה ההבדל אם זה יורש או יורשת?"
"כי להיות יורש המאפיה זאת עבודה שדורשת חוזק ולעיתים גם להיות חסר רחמים ולכן זה מתאים  לבן יותר חוץ מזה שלא הייתה יורשת כבר ארבעה דורות"
"קריס דלוס" האחות הבלונדינית שליד חדר הרופא קוראת בשמי
לוקאס אוחז בידי ומוביל אותי לחדר
האחות קורצת לעבר לוקאס ואני קופאת לשניה לוקאס ששם לב לוחש באוזני
"רק את חשובה"
אני מחייכת לעברו ונכנסת
הרופא מורה לי לשבת בכיסא ומתחיל לסדר את האולטרסאונד
"מוכנים לגלות מה יש לכם?"
"הכי מוכנים שיש"
הוא מראה לנו במסך את התינוק
"מזל טוב יש לכם בן"
לוקאס קופץ משמחה
"שמעת מה הוא אמר מלאכית שלי?"
"כן כן שמעתי" אני אומרת ומחייכת לנוכח שמחתו הוא שמח כמו ילד קטן שקיבל סוכריה וזה רק גורם לי להיות מאוהבת בו יותר אם זה אפשרי
"אני עומד להיות אבא יש לי בן"
הוא ממהר לנשק אותי ואני חשה שוב בטעם המוכר והממכר של שפתיו
"אני אוהב אותך את כמו סם בשבילי"
"אולי פעם אחת תשתוק"
הוא צוחק וגומותיו מופעיות על פניו
"אוקיי הבנתי את הרמז" הוא אומר וחוזר לנשק אותי ולאחר מכן מנשק גם את בטני
"אני אהיה אבא טוב מבטיח לך קטנציק"
הוא אומר ואני מסתכלת עליו בוחנת אותו עד שהוא מסתכל עליי כשחיוך מתנוסס בפניו היפות
ואז ברגע הזה שיהיה שמור אצלי תמיד אין יותר מאושרת ממני
"מהיום אני אהיה בעל יותר טוב אבא יותר טוב אני מבטיח לך מלאכית"
"אתה כבר עכשיו" אני אומרת ומחייכת אליו
שמחה שחזרנו, שאני שוב איתו.
הימים חולפים ונותר עוד חודש וחצי עד הלידה הכל כבר מוכן נשאר רק שהקטנציק יצא
לוקאס הגביר את הבטחון ועכשיו יש יותר שומרים הוא גם יוצא לעיתים תכופות.
עכשיו אני לבד בחדר
עד שלוקאס נכנס
"תתארגני"
הוא מצווה במיסתוריות בקול רשמי ואדיש
"מה? לוק מה הולך פה?"
"תעשי מה שאמרתי" הוא אומר וממהר למקלחת
אני הולכת למקלחת השניה וכשאני יוצאת לוקאס כבר לבוש
מגבת כרוכה לגופי ואני ממהרת לארון לקחת בגדים כשאני שמה לב שחלק מהבגדים שלי לא נמצאים
"לוק מה הולך פה? איפה הבגדים שלי?"
"פשוט תלבשי מה שיש"
"תענה לי"
"אני לא יכול, אני לא רוצה. אני מחכה לך למטה תזדרזי" הוא אומר ויוצא מהחדר מבלי להסתכל עליי
אני מתלבשת מהר ויורדת למטה סקרנית לדעת מה קורה.
לוקאס תופס בידי ומכניס אותי למכונית ובדרך לא אומר כלום
"אתה מוכן לספר לי מה הולך כאן"
"אנחנו טסים לפריז" הוא אומר מחייך אליי ומחכה לתגובתי
כשאני לא עונה מיד מבט מאוכזב לובש את פניו
"את לא רוצה?"
"לא אני רוצה אני פשוט בשוק. תודה לוק אני אוהבת אותך"
"לנצח נצחים"
"תמיד" אנחנו אומרים את המילים שנהפכו למעין המנון שלנו כשהמכונית נוסעת לעבר השדה תעופה.

*********
היי חזרתי מקווה להתחיל לעלות מהר כמו שתמיד העלתי
תודה על התמיכה שלכם❤❤❤
אוקיי אני צריכה את עזרתכם
אני צריכה שם לילד של לוקאס וקריס
שכל אחד יכתוב לי שם בתגובה ואני אבחר שלושה ופרק הבא תצביעו והשם עם הכי הרבה קולות יבחר
נ.ב נכון שלוקאס הוא הכי הכי😍
סוף שבוע מושלם וקסום
ושבת שלום!