chapter 22-

5.7K 306 35
                                    

להשמעה-1d what makes you beautiful

קריס שלי אני יושב עכשיו בחדר שלנו מסתכל על המיטה שריקה. הכל שונה בלעדיך הצבעים איבדו את צבעם העולם הפך אפור, אני מניח שגם הם עצובים שאת לא פה.
אני משתגע כבר פעמים שקראתי בשמך מהקומה למטה פעמים שנצבט לי הלב כשנזכרתי שאת לא פה. זוכרת שאמרתי לך שהפכת להיות השגרה שלי? עכשיו כשאין אותך אין גם שגרה שום דבר לא נראה אותו דבר כשאת לא כאן הפרחים שאת אוהבת כל כך להסתכל בהם הרכינו את ראשם עצובים בלכתך.
אבל לעזאזל אני לא יכול לנשום האויר שלי נלקח ממני נגדע בלי אזהרה לפני וקריס אני מנסה אני מבטיח שאני מנסה להמשיך הלאה
אבל איך אני יכול כשאני פה ואת שמה במקום שאני לא יודע?
קריס שלי עכשיו כשהלכת אין מי שיראה ךי כיצד לנהוג איך להתייחס ואני מאבד את זה את עצמי את מי שהפכת אותי להיות.
קריס שלי בגקשה תחזרי או לפחות תצעקי כדי שאני אידע לאן לבוא
אל תדאגי אני עוד אמצא אותך אני נשבעתי לעצמי שתמיד אשמור עליך וכך גם אעשה.
את עוד לא יודעת אבל אני מכיר אותך ממזמן מלפני שפגשת אותי לראשונה אצלי זאת כבר הייתה הפעם השלישית וגם אצלך רק שאת לא ידעת.
אני ידעתי מי את רציתי לדעת עליך הכל מעולם לא סיקרן אותי דבר אבל את היית כמו חידה שאני חייב לפתור היופי שלך סינוור אותי הייתי מכור אליך כל הזמן חייב להיות לצידך לראות אותך גם אם זה רק להתבונן בך כשאת ישובה על העץ הזה שאהבת לקרוא בו ספרים היית כל כך שקועה ואני הייתי שקוע בך עד שאבי גילה אותי ואסר עליי להתקרב אליך עד שנצטרך להתחתן.
וזה היה קשה אני זוכר שלא רציתי לא יכולתי להתרחק רציתי להיות קרוב
זאת הייתה פעם ראשונה שהודתי בליבי לאבי על שהחליט שאת תהיי אשתי
פעם ראשונה שנזכרתי באימי מזה שנים והייתי צרחך אותה לידי כדי שתאמר לי מה לעשות איך להתייחס לפרח כמוך כל כך רציתי לדעת מה היא הייתה אומרת עליך אבל אצ יודעת אני לא צריך אותה לצידי כדי לדעת מה היא הייתה אומרת היא הייתה אומרת שאת מלאך משמים.
מלאכים לא אמורים ליפול בטח שלא לעולם כמו שלנו רע וקר אבל את נפלת נשלחת אליי משמים וזה היה מפחיד הידיעה שלי, לוקאס דלוס מגיע מישהי טובה כמוך כי אני רע, אני מפלצת ולרעים תמיד יש סוף רע אבל אני זכיתי בסוף טוב בזכותך.
אני תמיד אוהב אותך שלך לנצח, לוקאס.
מכתב שני-
לעזאזל קריס שלי הכל נהרס את חזרת ולרגע חשבתי שהצלחתי ששמרתי עליך אבל אז הכל נהרס איבדנו משהו שהיה אמור להיות לנו תינוק שלך ושלי.
כל כך רציתי לשבור משהו רציתי לצרוח כשראיתי אותך כך שבורה ומתוסכלת
אני נשבע ששנאתי את עצמי על כך שהסבל הזה נגרם לך בגללי,
אני מצטער אני אף פעם לא אפסיק להצטער כי נגדע לנו משהו.
וזה הרגיש כל כך מוחשי כאילו איבדתי משהו שהיה שייך לי ולעולם לא יחזור, איבדתי פיסה מעצמי.
אני מבטיח לך שעוד אגרום לך לחייך את החיוך שתמיד ממיס לי את הלב שלך, לוקאס.
מכתב שלישי-
עכשיו כשאת מובלת לעברי והשמש על פניך וכולך זוהרת אני יודע שצדקתי את אכן מלאך הלב שלי דופק מהר הפרפרים עושים סלטות בגופי משתוללים ואני לא יכול לעצור אותם.
וזו הרגשה מדהימה אומנם זה משגע שהם לא מפסיקים שיפסיקו מה אני ב?! לעזאזל יש לי תדמית שאני צריך לשמור עליה אבל בשבילך אני מוכן לחרוג הכל אני מוכן לעשות כדי שתהיי שלי.
הרגע הזה כשאמרת שאת מוכנה והפעם מרצון זה היה רגע שלעולם לא אשכח תמיד רציתי שנהיה רגילים ולו לשניה אחת קריס ולוקאס לוקאס וקריס לא דלוס ולא ווסט רק שני אנשים שנפגשו והתאהבו לא מתוך כפיה אלא מאהבה וסוף סוף זה קרה אנחנו רק אנחנו וזה כל כך מושלם מרגיש חופשי עכשיו אני יכול לטייל ברחוב ולומר "רואים את זאת היפה עם השיער הבהיר והעניים הבהירות? זאת אשתי ואני אוהב אותה והיא אותי." אני אוהב אותך מלאך שלי

אין אני לא יכולה להתאפק פרק מתנה בשבילכן
לא לשכוח להגיב ולהצביע!!!
סוף טוב הכל טוב
סתםםםםם
יש עוד פרק בסוף הפרק הבא שיהיה בלי נדר השבוע יש לי שאלה לשאול אתכם בסוף אז תגיבו לא לייבש❤

pieces of goodnessWhere stories live. Discover now