לא בוחרים במי להתאהב

אף אחד לא מבין אותי

ת"א 21:00 בית משפחת נרקיס.
*אן*
"הם רוצים לצאת היום למדיסון בא לך?" אושרי שאל אותי כשהוא לבוש בגינס משופשף עם קרעים מקופל , ונעלי ואנס לבנות.
עם חולצת טריקו לבנה פשוטה וסריג בורדו מעל.
השיער שלו בצבע חום כהה הוא היה שחום עם עיניים בצבע כחול .
יש לו זיפים הוא גבוה שרירי עשיר הוא רוצה אותי ומלא בנות שונאות אותי על זה.
אני לא רוצה אותו הוא לא מרגש אותי !
הוא בדיוק כמו כולם.
משעמם!
"כן יש יומולדת ללירן לא ?"  לירן היה החבר הכי טוב שלו וגם הוא רצה אותי.
"כן "  הוא אמר בחצי חיוך "

אתם עדין בריב?" שאלתי אותו בשקט.

"אנחנו גברים את יודעת איך זה...יש לנו אגו אבל ברגע שנתראה אז נתחבק כאילו כלום לא קרה."

חייכתי " מעולה אז נלך לשם ונחגוג לו יומולדת! אני אדבר עם שיר ומאיה " הן החברות הכי טובות שלי ."אולי...ננסה לסדר לשיר את לירן?" הוא שאל אותי כשאנחנו יושבים בגינה שלי כשההורים שלנו מסביב לשולחן כבר עברו לפיצוחים והבירות.

"אתה לא מתייאש אף פעם אה?" שאלתי אותו כשאני צוחקת לעצמי ומורידה את הראש.

"אני סך הכל דואג לחבר הכי טוב שלי ומסדר לו בחורה יפה כמו שיר ומפנה לי את השטח אלייך."

הסתכלתי עליו. הוא לא היה ביישן ! הוא תמיד ידע מה הוא רוצה וכבר חצי שנה הוא לא מפסיק לקרקר סביבי.

"אושרי אני ואתה זה פשוט.." הוא קטע אותי " פשוט מושלם אן ! את אפילו לא נתת לזה צ'אנס !"

שתקתי " תני לי לקחת אותך ליציאה אחת רק שנינו !"

הסתכלתי עליו " ואז מה?"

הוא הסתכל עליי חזרה " ואז תראי אותי בצורה שונה ממה שאת חושב שאני!"

אהבתי את השיחה הזאת , הסתכלתי עליו בפנים שובבות " ומה אתה חושב שאני חושבת עלייך "

הוא חייך לעצמו וחזר להסתכל עליי " שאני חתיך הורס ושאת סתם משחקת אותה קשה להשגה איתי "

אין הוא היה חייב להרוס , חשבתי לעצמי.

אם הוא רק היה פחות שחצן שעף על עצמו , אז אולי ורק אולי היה סיכוי שהייתי נותנת לו צ'אנס איתי.

"עזוב ..לדעתי אתה ושיר מושלמים יחד באמת!"

הוא הסתכל עליי "מה? אתה מנסה לשדך לי את החברה הכי טובה שלך?" הוא הסתכל עליי מופתע

"כן , אתה יודע אני גם ככה לא מרגישה אלייך כלום . אתה שחצן היא גם כזאת שניכם אוהבים את עצמכם זה יכול להתאים."

הוא שתק קצת " אני כבר חצי שנה מנסה להבין אותך, לקרא אותך , משהו! וכלום ! לא יודע מה נסגר איתך ? אלפי בנות מתות להיות את , אלפי גברים רודפים אחרייך , יש לך חיים מושלמים ואת פשוט לא מבינה כלום !" הסתכלתי עליו " מה יש לי להבין?"

הוא ישר הגיב " שאולי יש לך הכל אבל אין לך בעצם כלום! את בררנית ואת מלאה באגו וילדה קטנה שמשחקת משחקים !

את בת 22 לא בת 16 תתעוררי על עצמך כבר,יבוא יום ואת תביני שהפסדת ."

הוא אמר ויצא לדבר בטלפון שלו .

ואני הסתכלי על השולחן שהם ישבו בו.

רואה את ההורים שלי מתחבקים והאת ההורים שלו מסתכלים אחד לשני בעיניים באהבה.

גם אני רוצה להיות ככה.

מתי יבינו שאני לא רוצה סתם גבר!

אני רוצה גבר אמיתי!