המירוץ נגד הזמן

5.7K 307 14
                                    

טוב בנוות סוריי שלא כתבתי כבר שבוע.

לא היה לי איךךךך אז עכשיו פרק ארוךך


<נתי>

"אןןן תענייי לי כוססססעעמקק " צעקתי וזרקתי את הטלפון על המושב ברכב.

יש לי נסיעה של 4 שעות הביתה.

ואני לא יודע מתי ההפלה של אןן.

היא לא יכולה לעשות הפלההה ! היא לא יכולה להרוג את הילד שלי , שלנו!

הדמעות יצאו ממני בלי שליטה כבר.

התקשרתי לשיר 


"תעצרי אותה אני מתחנן שירר אני ...." לא הצלחתי לעצור את הבכי.

"נתי אני פה איתה היא לא יודעת שגיליתי על ההפלה.

אני ועומרי נעצור אותה  ..תיהיה רגוע" היא אמרה ואני שתקתי 

"אם היא תעשה הפלה..אני...תגידי לה שאני מצטער..ש...שאני בדרך הביתה" אמרתי מיוסר מבולבל 

"נתי אנחנו איתה אל תדאגג הכל יהיה בסדר אני מבטיחה לך" שיר אמרה , ואני נאחזתי בתקווה שלה.
"אני סומך עלייכם " אמרתי לה וסגרנו את השיחה.


"נמרוד סע מהר אני מתחנן " אמרתי לנמרוד הנהג שלי.


<עומרי ושיר>

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


<עומרי ושיר>


"טוב אתם לא הולכים מפה?" אן יצא והסתכלה עליי ועל שיר

"לאן את הולכת?" שאלתי אותה , ושיר נעמדה לידי

"לא עניינכם ...לכו תעשו טיול או משהו" היא אמרה 

"תקשיבי אהובה שליי אני יודעת שלא היינו בסדר אבל דאגנו לך" שיר אמרה והלכה לאן 

"כן , דאגתם לי משהו ! לשקר לי שהבעל לעתיד שלי בLA בזמן שהוא הלך לסכן את החיים שלו בתפקיד שאמרתי לו להתפטר ממנו והוא לא עשה את זה זה ממש לדאוג לי " היא אמרה ושנינו הרגשנו צביטה בבטן.

"אן לא היינו בסדדר אנחנו יודעים,אבל זה רק כי את בהריון ואסור לך להיות להיות לחוצה את יודעת את זה " אמרנו לה

לא בוחרים במי להתאהבWhere stories live. Discover now