לא בוחרים במי להתאהב

קינאה

  

*אן*
נכנסתי לרכב של בן בבוקר , הוא כל יום בא לאסוף אותי.
"אז מה חדש אנני ?" בן שאל אותי
"הכל מעולה , מה איתך?" שאלתי אותו
"גם טוב..אני חושב שהסגן של המשרדים מארגן ערב צוות לכולם בימים הקרובים ."
"וואלה ? ומה עושים בערבים האלה?" שאלתי אותו בסקרנות.
"פעם קודמת היינו במסעדה , לפני שנה היינו באילת."
"וואו שווה להיות במשרד הזה" אמרתי לו בחיוך.
"את יודעת..אם יש לך בן זוג את יכולה לבוא איתו." הוא אמר
"וואלה? טוב תודה על העידכון" אמרתי לו
"יש לך..?" הוא שאל בהיסוס.
"בערך ..כן ..טרי כזה אתה יודע." אמרתי לו בתמימות.
"שיהיה לכם בהצלחה" אמר לי והגענו למשרדים.
המשך היום עבר בסדר עד שהגיע איזה בחורה בשיער שחור ארוך גבוה רזה עם גומות ועיניים ירוקות "נראת טוב הזונה..." אמרתי לעצמי .
"היי , אפשר את נתי בבקשה " היא שאלה אותי במפתה רוסי כבר
"אה..את אווה?" שאלתי אותה כשאני מרגישה את הבטן שלי מתהפכת .
"כן " היא חייכה " יש לי פגישה איתו עכשיו" היא אמרה ואני נאלצתי להסכים.
"נכון , הוא בחדר ממול את יכולה להכנס." אמרתי לה וחזרתי לעניינים שלי.
היא הלכה למשרד שלו בהליכה אלגנטית , בשמלה אדומה מפתה  ונעלי לעקב שחורות
היא דפקה שתי דפיקות בדלת ונכנסה.
הוא נעמד ישר וחיוך נפרס על פניו, לראשונה ראיתי חיוך אמיתי ממנו והרגשתי שאני נכבשת.
הוא התקרב אליה נשק לה על הלחי וסגר את התריסים של המשרד.
"מה? מה נראה לו שהוא סוגר תריסים ? ממתי ? זה חוקי בכלל?" אמרתי לעצמי בעצבים.
הייתי חייבת לדעת מה קורה שם ואחרי אין ספור היסוסים והתלבטויות ניגשתי ונצמדתי לדלת.
בהתחלה היה שקט ..עד שהתחלתי לשמוע דברים שגרמו לי להתקף קינאה וגועל ביחד.

*נתנאל*
"כן יש לה חבר" זאת ההודעה בוואטסאפ שקיבלתי מבן !
אני לא אתן לעצמי להכנס לזה, אין לי רגש אני לא יודע לאהוב ואני בחיים לא יאהב ! איזה מזל שאווה באה היום!
אחרי שעתיים אווה נכנסה לי למשרד והרגשתי את האדרנלין והחרמנות בוער בי.
"היי בייבי שלי " ניגשתי אלייה ונשקתי לה בלחי .
סגרתי את התריסים ועשיתי מה שהייתי צריך כל הזמן מאז ומעולם.
זיון!
היא הייתה בשליטתי וזה מה שאהבתי .
היא הייתה בשליטתי וכל שהאר הבנות!
חוץ מאן!
וזה חירפן אותי ..שיגע אותי !
אותה רציתי לידי , לשמור עלייה להריח אותה להיות חלק ממנה , שתיהיה חלק ממני!
לא את זה אני רוצה להרגיש!
אבל זה מה שהרגשתי ושנאתי את עצמי על זה!
על כל מחשבה כזאת דירבנתי את אווה להגביר קצב.
הייתי פראי יותר קשה יותר עצבני יותר
"וואו באת לוחם היום אה נמר שלי " היא לחשה לי מתנשפת.
"יש לי פגישה עוד רגע , לכי תסדרי את עצמך" אמרתי לה מתנשף ומכפתר את החולצה שלי .
היא ניקתה את האודם , הסתדרה ויצאה מהמשרד.

*אן*
"ביי להתראות , שיהיה לך המשך יום נפלא" אמרתי לה בחיוך מזוייף , ובלב קיוויתי שתשבור את העקב שלה או שתתרסק במעלית.
הייתי עצבנית מלאה בקנאה.
על מה??? על מישהו שאני אפילו לא מכירה ? כמה סתומה אני יכולה להיות?
"אן כנסי אליי רגע " שמעתי אותו קורה לי . לעצמי מלמלתי את המשפט שלו בלעג "כנסי אליי רגע..אידיוט"

"כן מה רצית?" שאלתי אותו בחיוך מזוייף.
"קיבלתי מאייל מהמנכל , יש לנו ערב צוות בסופש הקרוב ואנחנו נוסעים לשייט ."
"מגניב" אמרתי לו , הוא עדין כמעט ולא הביט בי .
"את מגיע לבד?" הוא שאל
"לא , עם חבר שלי " אמרתי לו כשאני מרגישה סוג של היתרון עליו.
"אוקיי " הוא אמר בשקט והתעסק פתאום במחשב שלו
"עוד משהו ? " שאלתי אותו
"לא . אני סיימתי לעבוד היום , תארגני את הדברים שלך ואני אקפיץ אותך הביתה" הוא אמר ואני הרגשתי איך הלב שלי עוד שנייה יוצא מהמקום.
"זה בסדר בן יקח אותי" אמרתי בשקט
"שמעת מה שאמרתי ..תארזי את הדברים ונצא" הוא אמר והוראה לי לצאת מהמשרד.
תוך כדי שהחזרתי את הדברים לתיק השאנל הלבן שלי התחלתי להכנס לסרטים
*אולי הוא גם רוצה לזיין אותי? אומייגאד...אין מצב *
"קדימה אן !" הוא יצא מהמשרד והלך לכיוון המעלית .
הלכתי בפחד אחריו .
ונכנסתי למכונית האלפה רומאו שלו .
היה שקט בנסיעה
"אתה לא שואל אותי איפה אני גרה?" שאלתי בשקט
"בשדרת כוכב הצפון בת"א " הוא אמר וגם אז לא תרך להסתכל עליי.
הריח של הבושם שלו שיכר אותי ..היד שלו על ההגה הפכה אותו לגבר יותר מושך ממה שהיה גם ככה.
ראיתי קעקוע קטן שבצבץ מהסריג שלו ושיערתי שזה חלק קטן מקעקוע גדול.
אחרי רבע שעה הוא החנה בכניסה לרחוב שלי.
"תודה" אמרתי ובאתי לצאת מהדלת
"טוב לך איתו?" הוא שאל אותי פתאום , ואני קפאתי במקום שהוא בכלל שואל את זה
"מה?" אמרתי בשקט
"שאלתי אם טוב לך איתו" הוא חזר על זה
"אני לא שואלת איך הזיונים שלך במשרד" אמרתי בביטחון. הוא שתק ואני יצאתי מהרכב