לא בוחרים במי להתאהב

שונא את עצמי

"שון אני יוצא היום על הזין הכל , אן בהריון ואני לא יכול לאעלם לה ככה!! יומיים לא דיברתי איתה " נכנסתי למשרד של שון בעצבים  "קח תעשה לה שיחה " שון אמר והביא לי את הטלפון 

"אני לא רוצה את הטלפון הזויין הזהה אני רוצה ללכת הביתה ! אלייה! לדבר איתה פנים מול פנים ! אתה מסוגל להבין את זה ?" שאלתי אותו בעצבים .

"חייל שלך אולי לא חיי בכלל ואנחנו קרובים להוציא אותו את זה אתה מסוגל להבין ?" הוא שאל ואני דפקתי על שולחן מעצבים !  "ססעעמקקק שוןןןן תן לי גיחה קטנה" התחננתי 

הוא הסתכל עליי "מחר בערב תצא ותחזור במוצש" הוא אמר ואני נשבע שרציתי לנשק אותו מאושר.

"אתה לא רוצה להתקשר להודיע לה ?" שון שאל 

"לאא אני אעשה לה הפתעה היא גם ככה חושבת שאני בAL " אמרתי לו קורן מאושר.

הבוקר הגיע בלי ששמתי לב בכלל , ולא עצמי עין בכלל ממחשבות

"היי פיץ איך ישנת ?" שיר שאלה אותי

"טוב , הייתי עייפה " אמרתי לה בשקר רק כדי שתעזוב אותי.

"מה את אומרת על ארוחת בוקר , ואז מסע שופינגג יש ים בגדים מושלמים להריון " היא אמרה ואני חייכתי חיוך מזוייף  "אני בטוחה , אבל היום לא נראה לי שנלך כי יש לי כמה סידורים במשרד ופגישה עם רעות היום "

"אוקיי , אז אולי צהריים יחד?" היא שאלה "אפשרר " חייכתי אלייה ונכנסתי להתקלח .

"אננוש אני יצאתי עם עומר אני אדבר איתך לקראת 14:00 אני אאסוף אותך לצהריים " שיר צעקה לי מהדלת של המקלחת  "טוב סיס יום מושלם " אמרתי לה .

התנגבתי ולבשתי טרניניג , אני הולכת לעבוד מהבית היום אין לי כח לכלום! חשבתי לעצמי.

הלכתי למטבח ואחרי שהכנתי לי קפה התקשרתי לרופאת הנשים הפרטית שלי  

"היי מורן מה קורה ?" שאלתי אותה

"שלום ילדונתת הכל מצויין מה חדש?" היא שאלה

"האמת ש..אני רוצה לעשות טיפול מסויים אני רק לא רוצה שיגיע לאמא שלי " אמרתי לה

"וואו ,איזה טיפול בדיוק?" היא שאלה ואני שתקתי

"אני רוצה לעשות הפלה" אמרתי לה והיה שקט בצד השני.

"אן את יודעת מה ההשלכות של זה נכון?" היא שאלה

"כן , אבל אני אעשה את זה בכל זאת " אמרתי לה

"אוקיי , איך שאת רוצה יקירה , היום ?" היא שאלה ואני קצת פחדתי

"אממ..כן " אמרתי לה.

"19:00 זה טוב?" היא שאלה

"כן מצויין תודה מורני" אמרתי לה וסגרנו את השיחה.

ואז התקשרתי לרעות , הייתי חייבת להתנהג כאילו הכל בסדר 

"היי רעותי מה הולך?" שאלתי אותה

"שלום ילדה יפה שלי התגעגעתי נורא את לא חושבת לבוא לבקר קצת?" היא שאלה ואני חייכתי חיוך עצוב והתאפקתי לא לבכות לה בטלפון

"אני..כן אני אבוא בהזדמנות אני מבטיחה., אבל בקשר לתיק יש לי בשורות מושלמות " אמרתי לה מנסה להיות כמה שיותר רצינית ומקצועית 

"ואוו בואי נשמעע" היא אמרה בהתלהבות

"הוא נשאר לעוד שנתיים בכלא " אמרתי לה ומהצד השני היה שקט 

"וואו אני ...לא יודעת מה להגיד לך אן " היא אמרה ועל הקול שלה שמעתי שהיא בוכה.

"הבטחתי שהוא לא התקרב אליכם יותר! את יכולה לישון בשקט " אמרתי לה

"אני רוצה שתבואי לפה אן אני רוצה לומר לך תודה כמו שצריך " היא אמרה 

"כשנתי חזור מ LA  נעשה פה ארוחה גדולה" היא המשיכה לומר ולי כאב לדעת שאמא שלו חושבת שהוא ב LA ולא איפה שהוא נמצא באמת.

"כן כשהוא יחזור משם.." אמרתי לה בחיוך אבל כמעט בכיתי 

"אני חייבת לסגור רעותי אני אדבר איתך מאוחר יותר" אמרתי לה 

"ביי אהובה יקרה תודה על הכל " היא אמרה וסגרתי את הטלפון.

שוב הבכי לא איחר לבוא.

השעה 14:00 הגיע ושיר התקשרה "היי פיץ את במשרד ?" היא שאלה

"לא אני בבית בואי אליי נאכל אצלי משהו כבר" אמרתי לה והיא תוך 10 דקות הייתה פה

דיברנו קצת וצחקנו כמה שאפשר.. "איכככ בא לי להקיא שוב," אמרתי לשיר .

"רוצי מהר לשירותים " היא אמרה 

ואני רצתי לשירותים והקאתי את החיים.

ישבתי בשולחן במטבח ולאן היה הודעה בוואטסאפ  "את יכולה לאחר ל 21:00 ?" 

הסתכלתי בפלאפון וראיתי שזאת מורן רופאת הנשים שלה.

נכנסתי לראות את התמונה של הרופאה שלה ובטעות נכנסתי לשיחה.

מה שבטוח זה שלא נכנסתי סתם 

_סכנות בהפלה_

"מה?..היא הולכת להפיל את התינוק והיא לא אומרת לי?.." אמרתי בקול רם 

התקשרתי לעומר

"היי נסיכה הכל בסדר? אני פשוט באמצע עבודה ?!" הוא שאל 

"אן קבע תור להפלה" אמרתי לו והוא היה בשקט