לא בוחרים במי להתאהב

לא ציפיתי ממך להבין

לא דיברנו יומיים .

גם במשרד שעבדנו לא דיברנו אחד עם השנייה , כי באמת לא יכולתי.
מצד אחד אני מבין אותה ואת הדאגה שלה , מצד שני אני חייב את העבודה הזאת למשפחה שלי .

קמתי בבוקר והתארגנתי לעבודה.

כשבאתי למשרד , היא כבר הייתה שם , יושבת עם לקוחות.

הסתכלנו אחד על השנייה.

התגעגעתי אלייה כולכך.

נכנסתי למשרד שלי וככה העברנו עוד יום בלי לדבר בעבודה.

"חכי שנייה אן " אמרתי לה בערב כשסיימנו לעבוד והיא באה להתקפל הביתה.

היא הסתובבה "את חייבת להבין אותי " אמרתי לה .

נעמד מול עינייה שגדולות והירוקות.

"כן ..בטח..אני יכולה להבין שאתה עובד בעבודה שמסכנת אותך ואתה נעלם באמצע החיים .

הגיוני מאוד " היא אמרה ובאה להמשיך ללכת , שוב עצרתי אותה.

"אני רוצה לדבר איתך על זה כמו שצריך ! בואי איתי עכשיו לארוחת ערב" אמרתי לה

והיא לא ענתה ורק הלכה אחריי.

הלכנו יחד למסעדה יקרה יחסית ותפסנו מקום שקט 

הזמנו לאכול , והאווירה הייתה מאוד מתוחה.

"אני מחכה שתסביר לי " היא אמרה , משחקת בצלחת שלה

"לא אכלת בכלל אן " אמרתי לה

"אני לא רעבה עכשיו , קדימה נתי " היא אמרה והביטה בי.

"את ..ראית מאיזה בית אני בא" אמרתי לה והיא הנהנה.

"תסתכלי לי בעיניים , ותגידי לי שבמקום כזה היית רוצה לגדול או לגדל ילדים" אמרתי לה

והיא הסתכלה והביטה לי בעיניים בשקט 

"זה לא משנה את העובדה שאתה מסכן את עצמך ! כלום לא מתרץ את זה נתי "

"שאלתי אותך שאלה אן ! את היית רוצה לחיות שם ?" אמרתי לה שוב אבל הפעם הרמתי את הקול

"כן " היא אמרה , ואני פלטתי צחוק של גיחוח ונשענתי אחורה למשענת של הכיסא.

"אז אני לא! כי משם לא יוצאים הרבה אנשים מוצלחים אן ! משם לא יוצא שום דבר

תראי את אחי הוא ...אין לו תקווה בכלל " אמרתי לה ביאוש

"תראה מה יצא ממך .." היא אמרה והסתכלה עליי בחיוך

"אני בטוחה שגם אוראל ילך בעקבותך" היא אמרה בטוחה בעצמה.

"את עוד לא הבנת שההצלחה שלי היא בתפקיד בצבא? את עוד לא הבנת שאני לא באמת עורך דין?" הסתכלתי עלייה .