פרק 28

2.8K 178 156
                                    

מצטערת מעכשיו על קיטשיות בפרקים האחרונים, גם זה צריך להיות לפעמיםםםם

חוץ מזה, פשוט תדמיינו כאילו זה אתן במקום נעמי, אתן לא תצטערו! חחחחחחחח

ויאלה לפרקקקקקק

~~

״יפיפיה נרדמת, קומי.״ התעוררתי מפתיחת הדלת של הצד שלי, כאשר אני רואה את הדבר היפה שקיים מולי.

״הגענו?״ שאלתי והתמתחתי.

״כן, אלא אם כיף לך באוטו אז בכיף נישאר פה.״ אמר ואני צחקקתי.

״תהיה יפה ותשתוק.״ אמרתי וקפצתי עליו בחיבוק שהפתיע אותו.

״אם זה רצונך.״ אמר ונישקתי אותו, בעודו מחטיף לי נשיכה קטנה באף, מה שגרם לי לצחקק ולו לחייך חיוך מושלם בנוהל.

״בואי.״ אמר ולקח את ידי, מוביל אותנו בשדרה של עצים ופרחים, והרבה ירוק. שביל ארוך שבסופו היה בית פרטי ענק.

״מה זה?״ שאלתי כשעיני נפערו מרוב היופי שהיה מולי.

״זה בית האגם של דודה שלי, זה שסיפרתי לך עליו.״ אמר.

״זה הבית האגם? אני חושבת שכחת לציין את הפרט הקטן שהבית הזה הוא בעצם ארמון!״ העפתי את ידיי לאוויר כאות להפתעתי.

״בואי כבר.״ גיחך, תפס את ידי ונכנסו אל הבית, סליחה, אל הארמון, ומבפנים הוא היה אפילו יותר יפה.

היתה אווירה ביתית, למרות החיצוניות של הבית שאהבתי מאוד. היה כיף להיכנס ולגלות שלמרות שהבית נראה מלכותי, הוא בעצם ביתי ומקסים.

״ואו.״ זה הדבר היחיד שיכולתי להוציא מפי, בעוד אני שומעת את כיילב מצחקק מאחורה.

״איך לא הבאת אותי לפה לפני?״ שאלתי.

״לא יודע, לא חשבתי על זה. אבל עכשיו אני יודע שזה הרגע המושלם.״ אמר והתקרב אליי, מנשק אותי בכה רכות שנמסתי באותו הרגע.

נשיקותיו המשיכו לגלוש אל שקע צווארי, משאירות שובל על כתפי וגורמות לי להתמכר ולרצות עוד ועוד, עד שלפתע ״בואי.״ עצר הכל, גורם לי לאכזבה קצרה ומעט חשיבה, יכול להיות שאם זה היה ממשיך היה קורה פה משהו?

ניסיתי והתעשתתי על עצמי והמשכתי ללכת עם כיילב. אני יודעת שאם זה יבוא, זה כי זה אמור לקרות. ואין בן אדם שאני באמת בוטחת בו וארגיש מוכנה איתו מאשר כיילב.

החבר הכי טוב שליWhere stories live. Discover now