פרק 6

3.1K 194 5
                                    


סוף שבוע הגיע,
יש היום בערב ארוחה אצל אביאל ומיקה,
דיברתי עם גיא שיבוא לקחת את תמר אליו הבייתה כי תמר כל הזמן מבקשת ללכת לשם,
היא מאוד התחברה לגיא, ובצדק,
כמו שהוא הקסים אותי , הוא שובה את כולם בקסם שלו.

אמא וצחי נסעו לקניות אוכל להערב,
"תמי את רוצה לאכול משהו קטן לפני שגיא יגיע? " שאלתי את תמר בשם החיבה שהדבקתי לה, " לא אמא, הוא אמר שהוא ייקח אותי לאכול פנקייקים" אמרה כשעינייה נצצו מהתרגשות.

דפיקה נשמעה על דלת הבית,
תמר רצה לפתוח כשאני שומעת ציחקוקים מהדלת , גיא הגיע וכמו כל פעם, מהרגע שהוא נכנס, חיוכה של תמר לא יורד לרגע.

"היי" אמר בחיוך "הי" החזרתי באדישות בזמן שמזגתי לעצמי כוס סודה, "היי גיא,  רוצה אולי סודה? לא ,תודה אריאל שאת מציעה" גיא אמר בציניות מזלזלת, "רוצה סודה? " שאלתי בארסיות והוא הניד את ראשו לשלילה, "יופי"
אמרתי והתקדמתי לעבר הסלון,  תמר מחכה לנו שם.
"חכי" אמר כשידו אחזה בזרועי, לא מאפשרת לי לזוז, "מה אתה רוצה? " שאלתי בעצבים
"תגידי לי שהנשיקה שלנו הייתה חסרת משמעות בשבילך " אמר והכניס אותי להלם,  מאיפה הוא הביא את זה, עברו יומיים וזה מספיק זמן כדי שזה יעבור,
אני לא אשקר, עדיין יש לי רגשות אליו, לצערי.
אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה, לא יכולה להרשות לעצמי להפגע שוב, ובטח לא כשיש לי פה את תמר איתי.

"זה לא משנה גיא" עניתי "זה משנה, לי זה משנה" ענה ברוגע "זה היה סתמי,  לנשיקה הזאת אין שום משמעות עבורי" עניתי, מאוכזבת מעצמי, ממתי נהייתי כזו פחדנית?
הרי אני אוהבת אותו!  אז למה?
למה להסתיר את הרגשות ולהכחיש?

"אני רואה שאת עדיין אוהבת אותי, אני יודע את זה.
כשתתעשטי על עצמך ותביני שאני לא אותו אחד מפעם והטעות שעשיתי לא תחזור על עצמה , אני פה. "
אמר ונעלם כלא היה.

"ביי תמי, אני אוהבת אותך.
נפגש בערב" אמרתי ונשקתי ללחייה,
סגרתי במהירות את הדלת, לא יכולה להביט בעיניו ששובות אותי כל פעם מחדש.

אני פגעתי בו, אני בטוחה.
אבל למה הוא ציפה?  שנשיקה אחת ממנו והכל יישכח? 
איך הוא מצפה שאחרי שבגד בי, ולא יצר איתי קשר, אפילו לא ניחם אותי בזמן שהכי הייתי זקוקה אליו, לא משנה שנפרדנו.
הוא לא היה שם.

למה הוא מצפה??

הגעתי לבית של מיקה ואביאל, הם גרים צמוד לבית של גיא,
"התנשקתם ואחרי זה אמרת שזה היה סתמי? את מפגרת ארי, אני מצטערת אבל את פשוט מפגרת " מיקה אמרה וצחקה,
"מיק אני לא יודעת איך להסביר את מה שאני מרגישה,  אני פשוט פגועה ממנו, מאוד. " הודיתי והיא הסתכלה עליי בעצב,
"חיים.. גיא עשה טעות, אני יבר שלו מאז שנולדנו ואני מכיר אותו,
הוא באמת לא התכוון לזה, הוא אוהב אותך כמו שלא אהב אף אחד ותאמיני לי שאני יודע, את שונה, אני מקווה שאת מבינה.. לטובה. " אביאל התיישב לידנו וחיבק אותי,
"אבי אני מטורפת עליך" צעקתי ונשקתי ללחי שלו, "ומה איתי? כיבשה? " מיקה שאלה וצחקנו עלייה "מיק את החיים שלי" אמרתי וחיבקתי אותה חזק.

קיבלתי הודעה מאמא ,
היא כתבה לי שהיא וצחי מתעכבים בפקק והם לא יספיקו להגיע לארוחת ערב, עם האוכל.
"טוב, אני אוכל נלך למסעדה" אביאל הציע ומיקה הסכימה איתו "אבי עזבו אני אזוז,
תהנו אתם" אמרתי כשיצאתי מהבית, מחבקת אותם, אין לי כסף לזה, אני מעדיפה לאכול בבית לבד מאשר ללכת למסעדה שעולה טונות של כסף.

הלכתי לכיוון הבית של גיא, 'אני אדפוק בדלת, אקח את תמר וזהו, אלך ' חזרתי על מה שאעשה, מרוב לחץ פשוט הכנתי 'תוכנית' של מה לעשות כדי לא לפתח שיחה עם גיא ולא ליצור קשר עין או משהו,  הכי טיפשי שלי עד היום.

דפקתי בדלת הבית,
גיא עמד בפתח כשגופה משוחררת על גופו ומכנסי ג'ינס המגיעים עד לברכיו,
זה עשה לו מראה מושך, שריריו שיצאו החוצה רק הוסיפו.

"תמר" שאל כשראה בעיניי שאני מסתכלת ומחפשת אותה בעיניי, "כן" עניתי והוא הנהנן.
"היא נרדמה, העליתי אותה לחדר שלי שתנסה להירדם כי היא הייתה גמורה מעייפות, תוך שניה היא כבר נרדמה. "
אמר בחיוך חולמני, נשארתי במצב אדיש,
"תראי, הייתי מעיר אותה ונותן לך ללכת איתה אבל אין לי לב להעיר אותה, בואי תשבי ואפילו לא נדבר. " אבל והניח את ידו על ליבו כאות להבטחה, גיחכתי בזמן שנכנסתי והתיישבתי על הספה.

"מה?" שאל לא מבין, "סתם.. אין לך לב להעיר אותה אבל יש לך לב לבגוד בי, נשמע אחלה" אמרתי בחיוך מזוייף וניתקתי קשר עם עיניו.

"מה? " שאלתי כשמלמל משהו ולא שמעתי,
"לא שמעת, הפסד שלך" אמר וחייכתי מזילזול.

אריאל- עונה 2Where stories live. Discover now