היום ליאם חוגג יום הולדת,
אירגנתי לו את היום הזה במשך כל כך הרבה זמן,
התחלתי את דרכי לביתו, כל היום הוא היה עם הראל, סיוון, רון ובר כשהם מספרים לו שטויות שלא יכולתי להגיע, וגם עם המשפחה שלו בילה ואפילו אמא ואבא הגיעו להגיד לו שלום ומזל טוב, ואיך לא? גם יונתן.
פתחתי את דלת הבית, פוגשת בדבי,
"מתוקה שלי, תודה לך" אמרה בחיוך גדול "הוא אוהב אותך, תהיי בטוחה. הוא ממש התבאס כשלא היית פה" החזיקה בידי לפני שעליתי במדרגות הבית, "אני יוצאת, משאירה לכם את הבית ריק" אמרה וקרצה לי, "דבי!!" צעקתי מובכת כשהיא צחקה עליי.
התקרבתי אל חדרו, שומעת את הבנים שמדברים , שלחתי להם הודעה שאני פה ובשניות הם נפרדו מליאם ויצאו מהחדר,
"נשמה שלנוו" הראל לחש בשקט ובהתלהבות, "בהצלחה" סיוון קרץ לי ונתתי לו מכה קטנה בכתף, פתחתי את דלת חדרו, כשאני רואה אותו יושב על המיטה עם הגב אליי, מסתכל על תמונה ממוסגרת שלי ושלו,
חיוך עלה על פניי, "אמא חלאס אין לי זין ליום הולדת הזו" אמר בקשיחות "כבר אמא? חכה יש לי עוד כמה שנים טובות" עניתי בחיוך כשראשו הסתובב אליי ובשניות היה לצידי, מחבק אותי, "איפה היית היום" אמר כשנזכר והתנתק ממני, "אירגנתי את כל זה כדי שיהיה לי זמן איתך לבד חיים שלי" אמרתי מתקרבת ונושקת לשפתיו, הנשיקה התעצמה והפכה לתשוקתית יותר, נואשת.
ידיו טיילו במורד גבי, בזמן שנישק את צווארי.
"אני מוכנה ליאם. " הודעתי לו, מסתכלת אל תוך עיניו, בטוחה בדבריי,
"אני אוהב אותך יפה שלי" חייך ונישק את שפתיי, ממשיך במעשיו.
הוא נישק קלות את בטני, מתחת לחולצה, לאט מרים אותה עד שהיא אינה עוד עליי,
בשניות הוריד גם את שלו תוך כדי שאנחנו מתנשקים..
"אני אוהבת אותך" אמרתי שאנחה כשיצא ממני, נשאר לשכב לצידי, מחבק אותי כשאנחנו עדיין ללא הבגדים.
"אין מאושר ממני בכל העולם" אמר בצרידות לאוזני כשצמרמורת נעימה עוברת בגופי.
הושטתי לו את הקופסא הקטנה,
"מזל טוב נסיך שלי" אמרתי נושקת ללחיו,
"אתה החי שמשלים אותי, אני לא יכולה להיות בלעדייך, אתה לימדת אותי דברים שלא ידעתי שאני מסוגלת אליהם, עם האוכל, עם כל הבעיות שלי.
אני אוהבת אותך כל כך שבאמת אני אומרת לך, שום דבר לא יצליח ולא יוכל להפריד בינינו" חייכתי כשדמעה יורדת מעיניי, "את שינית אותי חיים שלי, שינית אותי לטובה והפכת אותי לבן אדם, סבלני, מקשיב, אוהב, רגיש, מישהו אחר.
אני אוהב אותך תמר ואין מישהו שיותר מאושר ממני" אמר ונשק קלות לשפתיי בזמן שאגודלו ניגבה את הדמעות שלי.
נרדמנו כשחיוך גדול על שפתיי כשאני נזכרת ברגעים שהיו קודם, כשהוא נכנס לתוכי והכאב הקטן שהיה לי, מיד הוא שאל אם ארצה שטפסיק וכיבד אותי כמו שאף אחד לא היה מכבד אותי.
הוא דאג שאני בסדר ושאל לשלומי כל כמה שניות ולא שכח להזכיר את זה שהוא אוהב אותי.
זה הגבר שלי.
******
פרק לפני אחרון לסיפור):
YOU ARE READING
אריאל- עונה 2
Roman d'amourהעונה השנייה לסיפור 'אריאל', הולכת להיות עונה סוחפת, מטורפת, מרגשת ובעיקר- אוהבת.
