פרק 13

2.5K 174 0
                                    


הימים עברו, ליאם חזר לעצמו, כרגיל מתעלם.
אני שונאת אותו! פשוט שונאת.
"תמי? " "כן , כן אני גם חושבת ככה" זרקתי מה שעלה לי לראש כבר קטעה אותי,
ישבנו שלושתינו בספסל ליד הקפיטריה כשהן אוכלות אוכל ואני כרגיל, לא.

"את שמעת בכלל מה אמרתי? " שאלה בר והודיתי שלא, "היו לי מחשבות, סתם.. " אמרתי בייאוש וראשי צנח עם השולחן כשידיי מסתירים את פניי, "מה יש? כל הימים האלה יש לך סתם מחשבות" הוסיפה רון "זה פשוט" "ליאם" בר קטעה את דבריי והנהנתי לחיוב תוך כדי ששתיהן צוחקות עליי,
"אני לא שולטת בזה תפסיקו, אני מנסה להפסיק את המחשבות אבל הוא לא יותא לי מהראש הזבל הזה! אני פשוט שונאת אותו" אמרתי בעצבים, "את לא שונאת אותו" אמרה רון "אני שונאת אותו" החזרתי "את אוהבת אותו" בר הוסיפה והסתכלה עליי במבט מנחם "אני אוהבת אותו" הודיתי כרגלי רועדת מתחת לשולחן מעצבים ועם זאת, כל פעם שאני עצבנית אני נושכת את השפתיים אפילו בלי שאני שולטת או שמה לב, העירו לי על זה כמה פעמים.

"יהיה בסדר חיים שלי" בר ליטפה את ידי מעבר לשולחן ושלחתי לה מבט מודה בזמן שרון חיבקה אותי כי הייתי לידי.
"מה איתכן? " שאלתי מנסה להעביר את הנושא, "החיים דבש," בר אמרה בחיוך חולמני, שלחתי מבט לא מבין, "הראל דיבר איתה ושאל אותה אם היא יכולה להביא לו עט" רון ענתה וגילגלה את עיניה, והנה חזרנו למשהו שאיכשהו קשור ב..ליאם.
"למה לא ידעתי מזה? חצופות! " אמרתי בעצבים מהולים בחיוך שזרקתי לבר.

"זה היה היום בבוקר, בקטנה" בר אמרה מתגוננת, נגמרה ההפסקה וניגשנו כל אחת לכיתה שלה.
'עכשיו יש לי שיעור בחדר 47' מילמלתי לעצמי בזמן שבדקתי בטלפון לאיזה מקום אני הולכת, עדיין לא ברור לי כי כל פעם משנים.

"מדברת אל עצמך? " הקול שלו הבהיל אותי וגרם לי לקפוץ במקומי, "הבהלת אותי" אמרתי באדישות והמשכתי ללכת כשהוא אחריי, הוא עקף אותי, עוצר במקומי ומונע ממני ללכת כשהוא מצמיד אותי ללוקרים ושתי ידיו בצידי גופי, "מה אתה רוצה? " שאלתי לא מסתכלת אליו, הוא הרים את ראשי בעזרת אגודלו, מכריח אותי להסתכל אל תוך עיניו, לקח לי זמן עד שהבנתי שאנחנו מאוד קרובים אחד לשנייה ובשניה הוא הניח נשיקה קצרה על הלחי שלי וברח.

'מ..מה זה היה? ' שאלתי את עצמי, לא מעכלת, הבחור הזה לא ייאמן.

"צהריים טובים , יש לי הודעה חשובה"
המורה נכנסה לכיתה בחיוך רחב,
כרגיל הושיבו את ליאם לידי אבל לקחתי קצת מרחק ממנו, מובכת מהמצב שנקלעתי אליו מקודם, איתו.
"המורה אני צריך ללכת ואין לי זין לזיוני שכל שלך" אמר , חצוף! מה עובר על הבן אדם הזה? הכבוד שלו ברצפה!
המורה בכלל לא ענתה לו והמשיכה בשלה,
למה? בגלל שהוא חתיך ואת לא מפסיקה להסתכל עליו אז את מוותרת לו?
היא שמעה בכלל איך הוא דיבר אליה?

"יש פרוייקט חדש בבית ספר,
אני מחלקת לזוגות את הכיתה, כל זוג הולך להנדב במקום בו אומר לכם,
עכשיו. יואל ביחד עם נויה,
שירה ויותם ,

תמר וליאם.

אריאל- עונה 2Where stories live. Discover now