"גברת צעירה, מה פשר החיוך הגדול בשעה שכזו? " נבהלתי למשמע קולה של אמא ואבא שישב לצידה, "הילדה שלנו קיבלה נשיקה"
אבא אמר בחיוך כשאמא מצטרפת אליו,
זה מה שאני אוהבת בהם, הם לא לוקחים את הדברים האלה בכל כך נוקשות, מצד אחד זה טוב למרות שמצד השני זה פחות, כי כן צריך את הדאגה הזו, היחס.
אז אחרי הסיפור הארוך על מה שהיה עם ליאם הלכתי לישון עם פרפרים בבטן שקצת הקשו על השינה.
הגעתי לבית ספר, אחרי שיחה ארוכה עם הבנות , היום בערב הולכים לבית של הראל,
בר סיוון , רון וליאם יהיו שם וגם אני.
את הראל וסיוון לא ממש יצא לי להכיר לעומק אבל נחכה לערב.
"חיים שלי" הרגשתי זוג ידיים עוטפות את גופי, הסתובבתי נושקת לשפתיו, "ליאם" קראתי בשמו "ממ? " שאל "תאסוף אותי ונלך יחד להראל? " שאלתי והוא ישר הסכים.
שאר היום עבר רגיל,
"אני נראה לי ג'ונס ג'ינס בויפרנד וחולצת פסים צמודה " הסברתי להן בטלפון,
"זה מצויין חיים שלי, אני באה עם ג'ינס קצר וגופייה" רון הוסיפה "טוב יפות שלי אני חייבת לסגור, אני בכניסה לבית של הראל אז נדבר, אתן באות כן? "בר ווידאה וענינו שכן.
"את לחוצה מאמי? " רון שאלה מיד אחרי שבר ניתקה, "כן.. אני לא מכירה עדיין את הראל וסיוון, אני קצת חוששת שלא יקבלו אותי" הסברתי את עצמי ומיד השתיקה אותי "חיים שלי תפסיקי, יהיה בסדר, הם מהממים באמת. את גם באה עם ליאם אז יהיה בסדר, אני אגיע עם סיוון" אמרה והרגיעה אותי טיפה,
"יאללה אהובה שלי אני מנתקת, נתראה" אמרה וניתקה.
- נסיכה?
-ליאמי
-אני בחוץ
כתב לי וירדתי לפתוח לו,
"יפה שלי" אמר בחיוך ונשק לשפתיי קלות,
"למה כל כך מוקדם? " שאלתי לא מבינה
"בואי" אמר ולקח את ידי, ירדנו למטה לאוטו,
נוסעים למקום שאני עדיין לא יודעת לאן.
הגענו למקום שאף פעם לא ראיתי או הייתי בו, זה היה שקט, ללא אנשים.
הדשא הירוק והאגם הקטן נתנו מראה יפה,
"הבאתי לנו אוכל" אמר ומיד חיוכי צנח,
"אל תדאגי, תסמכי עליי" ביקש
"ממתי ליאם מבקש דברים? מה קרה לך? "
"את. " ענה וגרם לחיוכי לגדול ולפני להאדים
הוא הניח על עיניי מטפחת והושיב אותי על הדשא הנעים, נשיקה עדינה הונחה על שפתיי, הוא התנתק ממני ובשניות חזר לשפתיי כשעל שפתיו היה טעם שונה, מתוק,
"דבש? " שאלתי בחיוך והוא מצץ את שפתי התחתונה ובזה השתיק אותי.
שעה עברה והוא האכיל אותי במאכלים, או בכל מיני דברים טעימים,
ממש חששתי, התחושה שלי לאחר מכן הייתה כל כך טובה, אין לי בחילה, או כל דבר אחר, להפך.
רק שמחה.
הגענו לבית של הראל, סליחה.
לארמון של הראל.
"ליאמי" עצרתי אותו בידי, גורמת לו להסתובב אלי
"תודה" מילמלתי, "חיים שלי" אמר בחיוך ונשק לשפתיי, נכנסנו לבית של הראל כשזרועותיו של ליאם סביב גופי,
"תמר" אמרתי, מושיטה את ידי לעבר הראל,
"הראל, המלך" אמר וגרם לצחוק להפלט מפי, "סיוון.. סיויי" אמר .
אין ספק ששלושת הבנים האלה נראים טוב (ליאם, סיוון והראל).
אבל בהחלט, בלי לחשוב פעמיים, ליאם נראה הכי טוב.
המשך הערב עבר והכרתי יותר את הראל וסיוון, הם מתנהגים כל כך יפה ובכבוד לבר ורון ואני ממש שמחה בשבילם.
הבנתי שהם ממש שמחים מזה שאני וליאם יחד, שאני משנה אותו מקצה לקצה, לטובה.
"היה לי ממש כיף" אמרתי מחבקת אותם בזמן שליאם מחכה לי,
"ביי יפות שלי" אמרתי לבר ורון שנשארו עוד אצל הראל עם סיוון.
"חייםםם" משכתי את המילה בזמן שרצתי אל ליאם, מחבקת אותו.
"את יודעת, אומנם אנחנו לא הרבה זמן ביחד, אבל אני מרגיש כאילו זה שבועות.
וזה נותן לי את ההרגשה, את נותנת לי את ההרגשה הכי טובה שאי פעם הייתה לי, אני בן אדם שונה לידך ובזכותך. "
אמר בחיוך והעיף לעברי מבט גנוב , מיד חוזר להסתכל לכביש.
"אתם מרמים! " צעקתי על ליאם ויונתן שרימו במשחק ששיחקנו, "על מה את מדברת? " יונתן אמר מתמם וכך גם ליאם,
"אל תעצבנו אותי" הזהרתי, "יוני" העפתי לעברו אצבע מזהירה, "אחי, עזוב לא רוצה להסתבך איתה, אני פורש" יונתן אמר והשאיר את ליאם פורץ בצחוק.
כבר חודש של זוגיות ביני לבין ליאם,
ויוני- שם חיבה ליונתן, מצבו משתפר בלי עין הרע.
"אני אוהבת אותך" אמרתי כשהגענו לחדר שלו, "אני מטורף עלייך" לחש בקול שקט, הוא השכיב אותי על המיטה מנשק אותי ומעביר את ידו על צווארי ולאט יורד,
קמתי מיד, "אוקיי" אמר, מלפני שבועיים ליאם מנסה להשכיב אותי, כמובן שלא בכוח, פשוט הוא רוצה ואני לא נותנת לו את זה.
זה לא נעים לי, לא נעים לי ממנו אבל אני מפחדת, אני לא מוכנה.
אני יודעת שזה קשה לו וממש לא בא לי לאבד אותו.
YOU ARE READING
אריאל- עונה 2
Romanceהעונה השנייה לסיפור 'אריאל', הולכת להיות עונה סוחפת, מטורפת, מרגשת ובעיקר- אוהבת.
