"אמא, אבא מתי מגיעים?" טאהיונג שאל את הוריו "טאה, עוד מעט בסדר" ג'ין אמר לבנו, שלא הפסיק לשגע אותם מתחילת הנסיעה מתי מגיעים "אבל אמא, כבר עבר מליון שנה" טאהיונג התבכיין, רוצה כבר להגיע לעיר החדשה ולהכיר חברים חדשים "טכנית טאה עבר רק שעה" נאמג'ון אמר "אבא אל תתחיל עם כול ההרצאות שלך" טאהיונג אמר ושילב את ידיו בעצבנות "הגענו" ג'ין אמר, הם לא הספיקו למצמץ וכבר טאהיונג קפץ מהרכב לבחוץ "הילד הזה" ג'ין ונאמג'ון אמרו ביחד, הם הסתכלו אחד על השני והתחילו לצחוק.
משאית ההובלות הגיעה בדיוק דקה אחרייהם והם התחילו להכניס את התכולה לתוך הבית. ספות, ארונות, מיטות והמון ארגזים "טאה בוא תגיש להם כוסות עם מים" טאה רץ לג'ין לוקח ממנו את כוסות המים ומגיש לאנשים שהכניסו את התכולה לבית, הם אמרו לו תודה וטאה חייך את החיוך המפורסם שלו.
"אמא אבא, הלכתי להכיר את השכונה" טאהיונג צעק להוריו "בסדר, אבל טאה לא לחזור מאוחר, אני לא רוצה להתחיל לחפש אותך" ג'ין אמר לו וטאה הנהנן לחיוב.
טאהיונג יצא מהבית ומתחיל ללכת לאורך השביל, מעבר לכביש יש המון חניות. סופרמרקט, חנות ממתקים וחנות גלידה. ובשביל שהוא הולך יש שדרה של המון בתים, הוא נעמד מול בית שליד הבית שלו וראה דלת נפתחת, משם יצא ילד עם שיער אפור, חולצה לבנה, מכנס שחור ונעל אולסטר לבנה, הילד היה נראה בן גילו "שלום" טאהיונג אמר לילד "ש...שלום?" הילד החזיר לו וטאהיונג רק חייך "אני השכן החדש, אני גר בבית שלידכם" טאהיונג הצביע על הבית ליד והילד הפנה את מבטו "אה...נכון אמא אמרה שהיום יגעו הדיירים החדשים" אפור השיער אמר והתקדם לעבר טאהיונג "שלום, אני פארק ג'ימין נעים להיכר אותך" ג'ימין הושיט את ידו לעבר טאהיונג "שלום ג'ימין, לי קוראים קים טאהיונג" טאהיונג לחץ את ידו של ג'ימין.
"אתה הולך לאן שהוא?" טאהיונג שאל את ג'ימין "לא, סתם מסתובב" ג'ימין החזיר לו "אתה אולי יודע איפה זה רחוב***דלת מספר***" טאהיונג שאל ג'ימין. מכיוון שטאהיונג לא מכיר את השכונה הוא היה בטוח שג'ימין יוכל לעזור לו "למה ?" ג'ימין שאל, השם של הרחוב ומספר הדלת היו מוכרים לו "חבר שלי טוב גר שם ואני הולך לבקר אותו ואין לי מושג איך הולכים לשם" טאהיונג הסביר שם את ידו מאחורי הראש ומגרד את עורפו "כן אני יודע, סליחה שאני שואל אבל איך קוראים לחבר שלך?" ג'ימין שאל אותו מרגיש מטומטם לשאול כזה דבר "לא זה בסדר, קוראים לו מין יונגי" העיינים של ג'ימין נפתחו "מין יונגי?" ג'ימין שאל, מנסה להבין אם הוא שמע טוב, טאהיונג הנהן לחיוב "למה? אתה מכיר אותו?" טאהיונג שאל "כ...כן, אנחנו חברים, אנחנו לומדים באותו בית ספר ויש לנו סוג של קבוצה" ג'ימין הסביר וחייך "אה, אתה כנראה ג'ימין המפורסם" טאהיונג אמר והתחיל לצחוק, ג'ימין הסתכל עליו במבט מבולבל וטאהיונג קלט את זה "בוא אני יסביר לך, יונגי מדבר עליך המון, הוא אמר לי על החבורה הזאת שלכם יש שם עוד ילד קוראים לו הובי משהוא כזה" ג'ימין חייך והנהן לחיוב "רוצה שאני ילווה אותך?" ג'ימין שאל וטאה חייך וקפץ.
YOU ARE READING
you never walk alone / taekook
Fanfictionג'ון ג'נקוק ילד מאומץ. משפחה? פעם הייתה לו עכשיו הם הסיוט שלי. בגיל 10 חייו השתנו, הוא חיי בסיוט הכי גדול שלו כבר 7 שנים אף אחד לא עוזר לו, אין מי שיעזור לו. וכול הסיוט הזה רק בגלל שהוא התוודה. שכן חדש מגיע, כולם מקבלים אותו בברכה רק ג'נקוק לא. זה...