you never walk alone / taekook

ג׳ימין

ג׳ימין נכנס לחדר על קצות האצבעות, הוא רוצה להפתיע את אהובו. בלי שום התראה ג׳ימין לקח תנופה וקפץ על הצעיר שישן בשלווה ״מה לאזעזל ג׳ימין״ ג׳נקוק צעק וג׳ימין כבר היה מחוץ לחדר ״בוא הנה יא חתיכת גמד".
הם התחילו לרוץ בכול הבית, עלו וירדו ועדיין ג׳נקוק לא תפס את ג׳ימין ״מה קרה קוקי, קשה לך לתפוס גמד״ ג׳ימין הוציא לשון והעצבים של הצעיר עלו כפול שתיים.
הדלת נפתחה וזה עצר את שתי הבנים מהמרדף ״ג׳נקוק״ אמא של ג׳ימין צעקה כשראתה את כול הבלאגן, היא התקדמה לעבר ג׳נקוק עם בקבוק הבירה בידה.
הרגלים של ג׳נקוק קפאו, הוא רצה לברוח אבל הוא לא הצליח. מזמן ירדו לו דמעות, היא הרימה את הבקבוק ביד וג׳נקוק עצם עיינים וחיכה למכה.
אבל היא לא הגיעה, הוא פתח את עיניו בזהירות וראה את ג׳ימין מחזיק בקבוק הבירה ״תפסיקי להרביץ לו, הוא לא אשם כול הזמן״ זה הפתיע את כולם אפילו את ג׳ימין, הוא בחיים לא דיבר ככה לאמא שלו.
האווירה הייתה שקטה ומפחידה, ג׳ימין תפס את היד של ג׳נקוק ועלה איתו לכיון החדרים שלהם ״תתארגן לבית ספר, אנחנו עוד מעט נלך״ הצעיר הנהן והכנס לחדר.
ג׳נקוק נעל את החדר ליתר ביטחון, הגוף שלו עדיין רועד מפחד, הוא הלך לכיון הארון והוציא בגדים.
אחרי שהוא סיים להתלבש הוא חיכה לג׳ימין שיקרא לו אז בנתיים הוא התעסק בטלפון ״ואוו 6 הודעות ממספר אחד״ הוא לא זיהה של מי המספר.

050-******
היי
למה אתה ככה

050-******
בוא נדבר

050-******
משעמם לי ובא לי להכיר חברים חדשים

050-*******
אני בן אדם נחמד וכיף לדבר איתי
ככה חברים אמרו לי

050-******
אנחנו גם לא מזדהים
ככה לא נדע באמת
מי אתה ומי אני

050-*******
אני חייב להתארגן לבית ספר
מקווה שתשנה את דעתך

׳חמוד הילד׳ ג׳נקוק הוציא גיחוך קטן ופתאום שמע דפיקות חזקות מהדלת ״מה יש לך הבהלת אותי״
״אני דופק כבר חמש דקות ולא עינת, חשבתי שקרה לך משהוא״ ג׳ימין אמר עם קול מודאג והחזיק בפניו של הצעיר, ג׳נקוק הזיז את היד של אפור השיער ״אמא שלך תראה״
נ.מ ג׳ימין
הגענו לבית הספר, ג׳נקוק הלך לחברים שלו ואני לשלי ״צ׳יםצ׳ים״ העיינים של ג׳ימין נפערו, הוא חזר ״טאה״ ג׳ימין את אליו וחיבק אותו חזק ״השתחררת, התגעגעתי״ ג׳ימין חיבק אותו שוב.
נ.מ כללית
״אתם לא מבינים איזה כיף, קיבלתי את המספר של אחד התלמידים ואנחנו דיברנו מלא״ טאהיונג אמר בהתרגשות ״אבל לא היית אתמול״ סומין אמרה והסתכלה על הוסוק, הוא גם לא ידע ״יונגי הביא לי את המספר שהמנהל הביא לו״
״מה זאת אומרת״  ג׳ימין עדיין לא מבין ״לא רציתי להשתתף בדבר המפגר הזה, אז הבאתי את המספר לטאה והוא דיי התרגש מכול העיניין״ טאהיונג הנהן במהירות עם חיוך דבילי על הפנים.
״אה~״ הבנים שמעו צווחה נוראית ״יא סומין מה יש לך?״ הוסוק שאל ויד אחת על הלב שלו ״ג׳קסון שלח לי הודעה, לבוא לחצר האחורית״
לפני שהבנים הספיקו לשאול שאלה, סומין כבר לא נראתה באופק.
״מה כולם מקבלים הודעות חוץ ממני״ יונגי אמר והסתכל על הוסוק ״אשמתך, הבאת לי את המספר״ טאהיונג הוציא לו לשון ויונגי גילגל עיינים
הוסוק פתח את הטלפון ונכנס להודעות ׳שיט, הבחור זה ג׳קסון׳ הוסוק עכשיו הבין שהבחור שסומין אמורה להזהר ממנו זה ג׳קסון
אבל למה?
מה הוא כבר מתכנן?