you never walk alone / taekook

עוד לילה בבית החולים

נ.מ ג'נקוק

התעוררתי וראיתי שאני בחדר, הכול סביבי היה דם, כול היד שלי הייתה מלאה בדם, הראש שלי כאב וככה גם כול הגוף.

נכנסתי למקלחת בכאב רב, בקושי הצלחתי לעמוד על הרגליים אבל הצלחתי להיכנס. ישבתי על האסלה אחרי שסגרתי אותה, מוריד את החולצה באיטיות, הבטן שלי הייתה מלאה בסימנים כחולים סגולים מהחגורה, נגעתי בצלע שבצד ואני חושב שהיא נישברה 'עוד לילה בבית חולים' זה הרגל יומי, כול יום אני שם מבלה את הלילה, הפקידות האחיות הרופאים כולם מכירים אותי וכול פעם אני צריך להמציא תירוץ אחר למה אני פה, הורדתי את המכנס, הבוקסר ונכנסתי להיתקלח.

בגלל שלא יכולתי לעמוד ישבתי על הריצפה, בוכה על חיי, על האמא החרא הזאת שעזבה אותי אני כועס עלייה למה היא הביאה אותי לעולם הזה, כועס על השטן והאנס שקיבלתי והם קוראים לעצמם ההורים שלי ותודה גם על האח החרא הזה (אני לא יכולה לכתוב את זה על צ'יםצ'ים, נשבר לי הלב) כול החיים אני סובל למה אני לא יכול לקבל אחד שיאהב אותי אבל באמת.

יצאתי מהמקלחת, עם מגבת סביב גופי ומתחיל להתלבש. שמתי טרנינג שחור, מכנס ג'ינס שחור ונעל שחורה. הבגדים האלה משקפים אותי, הם מה שאני, ילד שחור ושנוא על כולם, החיים שלי שחורים, הכול שחור בחיי זה מי שאני והבגדים מדברים בשם עצמם.

נכנסתי לבית חולים צולע, הלכתי לפקידה דפקתי על הדלפק ואחת האחיות ניגשה אלי "מה יהיה ג'נקוקי, לא נמאס לך מבית החולים?"צחקתי צחוק קל ומשכתי בכתפי, הלוואי והייתי יכול לומר את הסיבה "אז א-" היא עצרה אותי באמצע המשפט "הרופא מחכה לך כבר" היא הסבירה לי איפה החדר נמצא והלכתי.

נכנסתי לחדר. קדתי קידה והרגשתי את הגוף שלי מתפוצץ מכאבים "קשה לך?" הרופא שאל אותי "אתה לא יודע כמה" רציתי לצעוק לו 'תציל אותי בבקשה אין לי אף אחד תציל אותי מהשטן' ודמעה נפלה מעייני "בטח ממש כואב לך אם אתה בוכה, טוב ג'נקוקי בוא תוריד את החולצה" הנהנתי בראשי הורדתי את החולצה והתגובה של הרופא הלחיצה אותי. היה לו את המכשיר של הלחץ דם וברגע שהורדתי את החולצה זה פשוט נפל לו מהידים, הפרצוף שלו היה מפוחד ומודאג "ג'נקוק מי עשה לך את זה" הוא אמר ונגע לי בחבלות, התפתלתי מכאבים כול נגיעה קטנה באחד מהחבלות מרגיש כאילו משהוא הרביץ לי שם עם פטיש "נסעתי באופניים ומכונית פגעה בי" שיקרתי, הלוואי ואני יוכל לומר את האמת.

הרופא חיטא וחבש לי את הפצעים, שם לי תחבושת סביב הבטן בגלל שיש לי נקע בצלע בצד, שמתי את הטרנינג בחזרה על הגוף, הודתי לרופא וחזרתי לבית השטן.

נכנסתי לבית ראיתי את ג'ימין יושב על הספה, ברגע שראה אותי הוא קם במהירות תפס לי את היד ומשך אותי למטבח "מה קרה לך? כואב לך? מה הרופאים אמרו? אתה בסדר" הוא הפציץ אותי בשאלות ואין לי כח למעצבן הזה , אז עניתי לו בקצרה "אמא שלך הרביצה לי מכות רצח, כן כואב לי, לא עניינך מה הם אמרו, ברור שאני בסדר זה גם מדגדג המכות והם בכלל לא כואבות" גילגלתי את העיינים ועניתי לו עם דיבור קר, העפתי לו את היד שלו שאחזה בי והלכתי משם "קוקי א-" הרגשתי את הלחץ דם דלי עולה בשניה שהוא קרא לי ככה "אל תקרא לי ככה בחיים לא, אם תקרא לי ככה אני ירצח אותך" עליתי מהר לחדר והתחלתי לבכות.