נ.מ טאהיונג
הילד היפה הזה הלך, חבל רציתי להמשיך לבהות בו 'יאו טאהיונג מה אתה חושב לעצמך תפסיק' "טאהיונג תמשיך לבהות בחלל ואל תתייחס אלי" שמעתי את יונגי היונג צועק לי, הסתובבתי וחייכתי אליו, ראיתי אותו עם ג'ימין ועם עוד ילד מוזר כזה שרב עם נערה יפה.
התקרבתי אלייהם "היי צ'ים" אמרתי לג'ימין "היי טאה" ג'ימין החזיר לי, שמעתי נאמה מכיווני ראיתי את יונגי מסתכל עליי עם מבט רצחני "סליחה היונג" אמרתי לו וחיבקתי אותו "מה, מה קרה" ג'ימין שאל מבולבל מכול הסיטואציה הזאת.
יונגי הזהיר אותי שרק הוא קורא לג'ימין צ'ים וכולם קוראים לו צ'יםצ'ים, יכול להיות שחכתי אבל יכול להיות שזה גם היה בכוונה. אני אלך האפשרות השניה, כיף לעצבן את יונגי.
"הובי אתה כזה דפוק" שמעתי את נערה צועקת עליו, יש לה שיער שטני עם פוני בובה רזה וכמובן מאוד יפה. רגע הובי? זה בטח הוסוק, כן יונגי וג'ימין סיפרו לי עליו "אני דפוק, את דפוקה" הוא צעק עלייה בחזרה "שוב שתייהם" יונמין אמרו ביחד וגילגלו את העיינים. המצאתי להם כינוי נכון חמוד? אני גאון , שיונגי יתוודה בפניו אני אקרא להם ככה כול הזמן.
"אולי תפסיקו" ג'ימין צעק עלייהם "הוא/יא התחלי/ה" שתייהם אמרו ביחד והצביעו אחד על השני "אה... מי זה?" הם שוב אמרו ביחד והצביעו עליי, התחלתי לצחוק ג'ימין צדק הם באמת מתאימים "זה החבר שלי קים טאהיונג סיפרתי לכם" יונגי הסביר והם הנהנו לחיוב "ברוך הבא אני ג'אנג הוסוק אבל אתה יכול לקרוא לי הובי" הוא הציג את עצמו, אני באתי ללחוץ לו את היד והוא חיבק אותי, חיבקתי בחזרה "אייש, אתה לא מעניין אותו" הנערה אמרה ודחפה את הוס- סליחה הובי "סתמי תפה" הוא אמר לה, היא הסתכלה עליו במבט רצחני והעיפה את השיער לאחור "אני לי סומין,חברה של שתי הבנים היפים שפה ועוד אחד חמור" סומין אמרה והתחלתי לצחוק בדיוק כמוני צחקו הזוג יונמיו, הם עוד לא זוג אבל בשבילי כן. היחיד שלא צחק זה הובי.
הוא הוריד לסומין את גומיית השיער וראו שהפנים שלה נהפכו לאדומות "הוסוק אתה מת" היא צעקה והובי כבר הספיק לברוח "בוא הנה סוס אחד" סומין אמרה ורדפה אחריו "ככה זה-" לא הספקתי לסיים את המשפט ויונמין (אמרתי שאני אשתמש בזה הרבהׁׂׂ) ענו לי "כן" בתאום מושלם, רק אני חושב שהם מתאימים.
יונגי וג'ימין התקדמו לעבר הכיתה ואני לא התקדמתי איתם "אתה לא בא?" יונגי שאל אותי ואני הנהנתי לשלילה "אני קודם צריך ללכת למנהל, איפה זה" שאלתי "תלך בהמשך המסדרון תפנה ימינה דלת ראשונה כתוב "חדר מנהל" תדפוק והוא כבר יקרא לך" ג'ימין הסביר לי, אמרתי לו תודה והלכתי לדרכי.
נקשתי על הדלת חיכתי לתשובה "כן, אפשר להיכנס" והנה היא הגיעה, נכנסתי קודם קדתי קידה. ראיתי משהוא רזה נראה בגיל ה 30 עם שיער חום יושב על הכיסא "שלום, אני קים טאהיונג התלמיד החדש" אמרתי הוא עיקל את גבותיו מנסה להיזכר "איזה כיתה אתה אמור להיות?" הוא שאל אותי "כיתה י"א אדוני" השבתי לו , הוא שוב ניסה להיזכר וסוף סוף הוא זכר, שנים לקח לו.
הוא הסביר לי לאן ללכת, דפקתי בדלת שלוש נקישות ונכנסתי, המורה ניגש אליי ושאל אותי בשקט מי אני? הסברתי לו והוא נזכר שיש לו תלמיד חדש "תלמידים יש לי הודעה" הוא אמר וכולם הביטו אליו "יש תלמיד חדש, בוא תציג את עצמך" התקדמתי לעבר המורה נעמדתי לידו, אני רואה את יונגי ג'ימין הובי וסומין מנופפים לי, החזרתי להם חיוך זה נתן לי בטחון "שלום, קוראים לי קים טאהיונג, עברתי לכאן לא מזמן. אני מקווה שתיחסו אליי יפה" אמרתי והרגשתי את פני בוערות מבושה "חסר למי שלא" שמעתי את יונגי מעיר הערה, ג'ימין נתן לו מכה על הכתף וכול הכיתה צחקה "אוקי זה מספיק, לך תשב שם שם בסוף" הסתכלתי לעבר שהאצבע שלו מופנת.
התקדמתי לסוף שומע לחשושים כמו "הוא חתיך" "אני רוצה אותו" וכול מיני, זה גרם לי לחייך. הבנות שם יפות אין מה לומר. הגעתי לסוף אני רואה ילד מסתכל מבעד לחלון, נראה שהוא חולם ולא יודע מה מרחש סביבו "אפשר לשבת" שאלתי והוא לא שמע, דפקתי לו על הכתף והוא הסתובב, הפנים שלו היו מוכרים לי, נפל לי האסימון 'זה הוא'
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
טאהיונג הגיע לבית הספר החדש שלו.
הוא פגש תלמיד שמאוד סיקרן אותו והוא לא יודע למה.
טאהיונג פגש את הוסוק וסומין ועכשיו הוא חלק מהחבורה.
אבל את מי הוא ראה?
זה משהוא מהעבר?
היי סליחה שלא העלתי ביום שישי, נכון אמרתי שיש ימים קבועים אבל לא יכולתי, סליחה.
מקווה שהיה שווה לחכות לפרק הלא מוצלח הזה.
בקיצור חפרתי, תהנו
YOU ARE READING
you never walk alone / taekook
Fanfictionג'ון ג'נקוק ילד מאומץ. משפחה? פעם הייתה לו עכשיו הם הסיוט שלי. בגיל 10 חייו השתנו, הוא חיי בסיוט הכי גדול שלו כבר 7 שנים אף אחד לא עוזר לו, אין מי שיעזור לו. וכול הסיוט הזה רק בגלל שהוא התוודה. שכן חדש מגיע, כולם מקבלים אותו בברכה רק ג'נקוק לא. זה...
