A Werewolf Boy | TAEKOOK

>2<

לילה

הלילה היה ירח מלא, והשמים היו יפהפיים עם הכוכב הלבן והגדול שקישט אותם והיה מקור האור של כל הכפר הקטן שבו משפחת קים גרה. אפילו היה אפשר לשמוע את הזאבים וחיות הבר מרחוק. טאהיונג עמד בחוץ, עם ידיו בכיסים. הוא הסתכל והעריץ את הירח , נותן לאנחה כבדה לצאת מפיו. הוא הלך כמה צעדים לימינו, לוקח בידיו את הגיטרה שלו שהייתה מונחת על כמה ארגזים בחוץ, כשלפתע שמע רעש בא מהאסם.

~•~

טאהיונג ישב על המזרן שלו, לבוש בפיג'מה, ובלע את הכדור שהרופא נתן לו בשביל ריאותיו. "יש רק שתי משפחות בכל הכפר, אבל התושבים נראים כל כך נחמדים. אולי כדאי שנפתח קצת חלון." יאנג-נאם אמרה ופתחה את החלון, משאירה רווח מאוד קטן שיאפשר לאוויר לאוורר קצת את ביתם.

היא הלכה למיטתו של טאהיונג, שכבר הספיק להיכנס מתחת לשמיכה ולשכב על צידו, וסידרה את השמיכה ככה שהיא כיסתה כל חלק קטן מגופו הרזה.

"מזג האוויר קר, אבל עוד מעט יהיה לך חמים יותר מכיוון שהתנור מופעל. האם לקחת את התרופות שלך?" היא שאלה בדאגה, גורמת לחיוך קטן להופיע על פניו של טאהיונג, למרות שהיא לא ראתה אותו בגלל גבו שהיה מופנה כלפיה.

"הרגע לקחתי אותן."

"מה עם הריח?"

"מוזר."

"האם יש הרבה אבק?" יאנג-נאם המשיכה עם השאלות הדואגות שלה, טאהיונג כמעט נרדם.

"כן."

"אני אנקה כאן מחר, אז אל תדאג." היא ניסתה להעיף את האבק מהשמיכה עם ידיה, מעיפה הרבה ככל שהצליחה. "הכל יהיה בסדר." יאנג-נאם פיהקה תוך כדי שאמרה זאת, מתיישבת ליד המזרן של טאהיונג. "אמא לכי לישון." טאהיונג הרים את ראשו כשאמר זאת, ומיד החזיר אותו לכרית. "כן, אני מניחה." היא ליטפה את ראשו ונעמדה. "אייגו~ אני כל כך עייפה." היא מלמלה בדרכה לחדר שלה, לא שוכחת לכבות את האור בחדרו של טאהיונג.

ברגע שהיא הלכה, הוא הדליק את מנורת הלילה הקטנה שלו, והוציא יומן מתחת לכרית שלו. הוא הסתכל על שם היומן, 'כאב לאור הירח', לפני שחטף את העיפרון שלו ופתח את היומן. הוא דפדף, עיניו חיפשו עמוד מסוים, וכשמצא אותו הוא הניח את ראשו על ידיו והסתכל על הכתוב בו. הוא החליט שיכתוב בו עוד קצת.

'צל אפל בתוכי,
קיומי חסר משמעות.
רקוב ומנוול,
תמותי כבר נשמתי!!'

בשלב הזה טאהיונג כבר בכה כשהסתכל על ארבעת השורות האלה שהוא כתב. בעודו בוכה, הוא שמע רעשים של צעדים, שנשמעו מכיוון החצר. הוא מיד הסתובב והביט בחלון הפתוח באימה, אך החליט להתעלם מכך וחזר לשכב.