הסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף...
סליחה שנעלמתי קצת, עובר עליי שבוע לא משהו, אבל אני אמשיך להעלות מעכשיו :) ——
בתחנת המשטרה
"אז, את... שתית אלכוהול, נכון?" השוטר שאל את אין הא. יאנג נאם וג'ונגקוק ישבו על הספסל מאחור, בעוד שג'ונגקוק ניסה לשחרר את ידו שהייתה אזוקה לסוג של גדר מאחוריו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"האם שתית 'מאקגאולי'?" השוטר שילב את זרועותיו בעוד שהסתכל על הדף מולו. "ובכן, אממ... רק מעט, למה? ממש קצת." אין הא נאנחה, והניחה את ידיה על המותניים הצרות שלה. "שתיתי קצת ונוס. ונוס." היא השיבה, לפני שהרימה את מבטה והסתכלה ישירות על השוטר. "הא... ונוס, הא, ליקר." השוטר שוב הביט בניירת על השולחן. "וואו.. שמעתי על מישהו ששתה כל כך הרבה ליקר עד שהוא אפילו לא זיהה את ההורים שלו-"
"אתה לא מאמין לי?!" אין הא התפרצה בצרחה לפני שהשוטר הצליח לסיים את דבריו, ובכך הבהילה אותו וגרמה לו להרים את עיניו אליה. היא התנשמה והניחה את ידיה על הדלפק שמאחוריו השוטר ישב.
"התכוונתי, לא עשינו שום דבר," היא עצרה לכמה שניות, חצי הסתובבה לכיוון ג'ונגקוק, ואז חזרה להביט בשוטר. "ופתאום הוא הופיע! והעיף הכל!" בזמן שדיברה, היא כמובן לא שכחה להמחיש הכל עם ידיה, ולהגזים עם מילותיה וטון קולה. "ואז, הרג את כולם!" דבריה של אין הא נשמעו בכל רחבי התחנה. "אתה מוכרח לעצור את המפלצת הזאת!!" היא הניפה את ידה לכיוון ג'ונגקוק וצעקה על השוטר שעדיין ישב בזרועות שלובות והביט בה במבט משועמם.
צחקוק חלוש נשמע מפיו, לפני שהסביר, "אף אחד לא מת. זה בסך הכל כמה חבורות." הוא צחק, והזיז את מבטו אל שלושת הבריונים שישבו על אחד הספסלים מאחוריהם, פניהם היו מלאות שפשופים ולאחד מהם היו אפילו כמה חתיכות טישו בתוך אפו כדי לעצור את הדימום.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
