בשוק
"אמא, אני יכולה את זה?" מאל סוק שאלה והצביעה על דוכן אחד. "לא. זה ירקיב לך לחלוטין את השיניים."
"זה לא.." הם המשיכו ללכת בשוק שהיה מלא באנשים, דוכנים שונים, ומאכלים מכל הסוגים. ראשו של ג׳ונגקוק הסתובב לכל כיוון והוא הביט בהכל עם סקרנות טהורה בעיניו, תוך כדי שהם המשיכו להתקדם. הכל היה חדש לו, הוא אף פעם לא ראה דברים כאלה בהתחשב בעובדה שהוא חי כל חייו ביער, עד שמשפחת קים אימצה אותו.
"אל תסתכלי לצדדים ולכי קדימה." יאנג נאם אמרה למאל סוק, שהמשיכה לבקש כל דבר שראתה בדוכנים שעברו דרכם. ג'ונגקוק הלך קצת מאחורי טאהיונג ושתי הבנות, עם כל השקיות של הדברים שקנו עד עכשיו, והמשיך לבחון כל דוכן עם עיניו. פתאום לידו עבר איש זר, כשבידו מוחזקת רצועה שהייתה קשורה לפרה. הוא הסתכל עליהם עם סקרנות בעיניו, והסתובב כשהם עברו אותו. כשסובב את ראשו, היה שם דוכן שתפס את עיניו, אז החליט ללכת לכיוונו.
"אמא, את תקני לי נעליים?" מאל סוק שאלה את אימה שחיפשה מכנסיים חדשים לג'ונגקוק, בחנות בגדים אחת שהם מצאו. "יש לך את הנעליים הישנות שלי, וגם נעליו של טאהיונג לא יהיו כל כך רעות עלייך." היא תפסה מכנס אחד שצבעו מצא חן בעיניה. "הו, זה טוב, זה." היא הסתכלה על המכנסיים שהיא בחרה עם חיוך גדול, מרוצה מבחירתה. "אמא, את הולכת לקנות את זה?" טאהיונג שאל מודאג. "זה נראה כמו של אנשים זקנים..." הוא אמר בשקט, לעומתה הוא לא היה מרוצה בכלל.
"היי, ג'ונגקוק. ג'ונגקוק תראה את זה." היא קראה לנער כשהיא מחזיקה בגאווה את המכנס מול עיניה. "יא, וואו זה מהמם." היא אמרה בקול מרוצה והסתובבה לצד, למקום שבו ג'ונגקוק היה אמור להיות. "ג'ונגקוק?" היא הסתובבה לכל כיוון, בכך עושה סיבוב במקומה. "איפה הוא? הוא היה מאחורינו לפני רגע, מה קרה?" היא אמרה בבילבול מוחלט. שני האחים הסתובבו גם הם וחיפשו את הנער הנעדר עם עיניהם.
"ג'ונגקוק?" הם כבר כמעט צעקו. השוק היה מאוד גדול ומלא באנשים, והיו דוכנים וחנויות בכל מקום. ג'ונגקוק לא הכיר בכלל את האיזור ומי יודע מה יכול לקרות לו או איפה הוא יכול להיות. "ג'ונגקוק-אה! קים ג'ונגקוק!" טאהיונג צעק, מרגע לרגע הוא נהיה יותר ויותר מודאג. "הנה הוא."מאל סוק אמרה ברוגע, כאילו ציפתה שמשהו כזה יקרה.
היא הביטה לכיוון ההפוך מהכיוון שאליו הסתכל טאהיונג, וברגע שהנער המודאג שמע את דבריה, הוא מיד הסתובב ועקב אחר עיניה. רק לאחר שעיניו פגשו בנער שגרם לו לדאוג כל כך, הוא נתן לאנחת הקלה כבדה לברוח מפיו "הא.."
ג'ונגקוק עמד ליד דוכן שמוכר הוטוק (פנקייק קוריאני מתוק), וצפה במוכר שחילק פנקייקים חמים היישר ממחבת הטיגון שלו, לילדים הקטנים. "אולי אני אתן אחד ליפהפיה הזו." המוכר אמר עם חיוך גדול וקול עליז, והושיט הוטוק אחד לאחת הילדות שעמדו שם, כמובן שלא שכח לעטוף אותו בנייר קרטון כך שתוכל להחזיק אותו ללא קבלת כוויה.
YOU ARE READING
A Werewolf Boy | TAEKOOK
Werewolfהסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף...
