הסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף...
לבושה כולה בשחור עם משקפי השמש הצהובים האופנתיים שלה, אין הא הלכה במסדרון ונעצרה מול דלת עם שלט צהוב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אקדמייה לביולוגיה
"פרופסור קאנג טאה שיק"
היא פתחה את הדלת. "האם אתה הפרופסור קאנג טאה שיק?" היא צעדה לעבר השולחן. מאחוריו ישב גבר שנראה בסביבות שנות ה40 לחייו וכתב משהו, אין הא נעמדה מולו. הגבר הרים את מבטו אליה בהפתעה. "מה? אפילו לא דפקת."
היא זרקה את המעטפה על שולחנו. ״האם אתה מכיר את פרופסור פארק ג׳ונג-דו?״ הפרופסור המשיך להזיז את עיניו מהמעטפה לאין הא, לא בטוח מה המטרה שלשמה האישה הצעירה שמולו נכנסה למשרד שלו.
היא הורידה את משקפי השמש שלה. ״אני ראיתי משהו מדהים,״ היא זרקה גם את משקפיה על השולחן, אך נזהרה לא להפעיל יותר מדי כוח כך שלא ישברו. ״אולי... אתה תדע על זה משהו.״ שתי ידיה החזיקו בשולחן, והיא נשענה קדימה כדי להביט בו עם מבט מסתורי וגבה מורמת.
~•~
טאהיונג ישב בחצר הבית והכין את שיעורי הבית שלו.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
הוא לא היה כל כך מרוכז בגלל זוג עיניים שהיו נעוצות בו. הוא הרים את ראשו אל ג׳ונגקוק, שהביט בו מאחורי הסורגים עם עיניים אומללות.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
