A Werewolf Boy | TAEKOOK

>7<

בבית

טאהיונג סיים לשטוף כלים כשיאנג נאם באה למטבח. "מה זה? מי החביא את זה מאחורי הארון?" היא נעמדה לידו, כשבידה קלח תירס אכול. "אתה?" טאהיונג הסתובב אחרי שייבש את ידיו. "אין לי מושג." הוא הלך משם לסלון, חיוך קטן הופיע על פניו והוא צחק בליבו כי הוא בעצם ידע. הוא ידע טוב מאוד.

יאנג נאם הניחה את הקערה האחרונה על שולחן האוכל, לפני שהתיישבה והסתכלה על טאהיונג עם בלבול פרוש על כל פניה. "מה קרה לך? מה אם ג'ונגקוק יבוא?" טאהיונג הסתכל עליה, רגוע לגמרי. "זה בסדר, תקראי לו." יאנג נאם הנהנה, כשצחקוק לחוץ יוצא מפיה.

היא הסתכלה על מאל סוק שעמדה ליד החדר שלו וסימנה לה לפתוח את הדלת. "דונג מי, דונג סוק." היא הגנה על האוכל שלה עם ידיה, אומרת עם עיניה גם לשני הילדים לידה לעשות זאת אם הם לא רוצים להישאר רעבים עד ארוחת הערב.

ברגע שמאל סוק סובבה את ידית הדלת של חדרו של ג'ונגקוק, הוא התפרץ החוצה. הוא מיד רץ לשולחן והתיישב במקומו ליד טאהיונג, ידיו כבר אוטומטית היו מושטות לאוכל. הוא לקח את האורז בידו, כמעט מכניס אותו לפיו, עד ש... "חכה." טאהיונג הורה.

הוא עצר מיד. ג׳ונגקוק לא זז וחיכה עד שטאהיונג יאמר לו שהוא יכול לאכול. כל מי שהיה בשולחן, כולל מאל סוק שעדיין עמדה ליד הדלת וחוץ מטאהיונג כמובן, הביט בשני הבנים בהלם. רק אחרי שטאהיונג סיים ללעוס את האוכל שלו, הוא אישר לג'ונגקוק לאכול. "תאכל."

ג'ונגקוק הכניס את האורז לפיו מהר, והושיט את ידו השנייה לאחד מהסלטים. "חכה." טאהיונג אמר שוב, וגם הפעם, ג'ונגקוק עצר באופן מיידי. "תאכל, לאט לאט."ג'ונגקוק החזיר קצת מהכמות שהייתה לו ביד, והכניס את הסלט לפיו לאט, בדיוק כמו שטאהיונג הורה לו.

הנער הגאה הרים את ידו למעלה, וליטף את ראשו שוב כשחיוך חושף שיניים על פניו. "וואו, כל הכבוד לך!" הוא אמר בקול עליז בעודו ממשיך ללטף את ראשו. "ג'ונגקוקי שלנו..." מאל סוק סופסוף הצטרפה גם היא לשולחן, והתיישבה ביחד עם השאר שעדיין הביטו בהם בשוק מוחלט. "מה? תמשיכו לאכול!" טאהיונג אמר בפשטות, כאילו כלום לא קרה ואין לו מושג למה כולם היו המומים.

~•~

לילה