הסיפור הזה מבוסס על הסרט, אז אני ממליצה לראות קודם את הסרט לפני שאתם קוראים את זה. העלילה בסיפור בעיקרון תהיה בדיוק כמו בסרט, רק שאני משנה קצת את ההתחלה והסוף. הסרט הזה הוא סרט מהמם, באמת, רק שלדעתי הסוף לא היה בדיוק ההגדרה של "שמח". הייתי שמחה לסוף...
טאהיונג פתח את הארון והסתכל על הבגדים של אמו, כשג'ונגקוק עומד לצידו. הוא הזיז בגד בגד עם אצבעותיו הארוכות כדי שיוכל לראות אותם טוב יותר. הוא עצר כשבגד אחד תפס את עיניו, תכנית זדונית ושובבה הופיעה במוחו.
הוא הוציא את הקולב והחזיק את הבגד מולו, לפני שהניח אותו על ג'ונגקוק, כדי לבדוק איך הוא ייראה עליו. הוא נתן את הבגד לג'ונגקוק, יצא מהחדר, וחיכה שהוא יסיים להתלבש.
"סיימת?" הוא פתח את הדלת והציץ מעט, אך מיד לאחר מכן פתח אותה לגמרי ופרץ בצחוק כשראה את ג'ונגקוק. הוא כבר היה לבוש ופשוט עמד מול הדלת והסתכל עליה, בעודו מחכה שטאהיונג ייכנס. טאהיונג רץ פנימה, והביט בשמלת ההאנבוק (לבוש קוריאני מסורתי) שדווקא לא הייתה רעה על ג'ונגקוק.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"וואו! זה הדבר הכי טוב שלבשת עד עכשיו!" הוא צחק, הסתובב סביב ג'ונגקוק ונגע בשמלה בהתרגשות. "תסתכל עליי." טאהיונג תפס את סנטרו של ג'ונגקוק, והזיז אותו בעדינות לכל הכיוונים, בוחן ומסתכל על כל הזוויות של פניו. מבט זדוני הופיע על פניו.
*כמה דקות לאחר מכן*
טאהיונג נקרע מצחוק בזמן שלאט לאט סיים לאפר את ג'ונגקוק המסכן, שלא הבין מה טאהיונג עושה לו. הוא לא יכל להפסיק לצחוק, והביט בפיסת האמנות היפה שיצר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
