טיפים לכתיבה

טיפ 6 | הכירו את סימני הפיסוק. לעומק.

ראשית - היי לכולם! ושנית - הגענו לשיעור החשוב מכל! טוב, לא החשוב מכל, אבל... אחד מהיותר חשובים ששמתי לב שכמעט כל כותב מתחיל (ואפילו כאלה עם המון שנות ניסיון) מתקשה בו - סימני פיסוק.

זה אולי נראה פשוט, אבל לא, זה לא, ויש אלפי סיפורים (וספרים) שיוכיחו את זה. הנושא הזה לא באמת כזה קשה, גם אם זה עלול להיראות ככה. גם אם אתם חושבים שאתם מבינים בזה מספיק, אני ממליצה לקרוא את החלק הזה למרות הכל. אני בעצמי למדתי דברים חדשים כשכתבתי את החלק הזה.

אז קודם כל, הסבר על סימני הפיסוק המקובלים. תודה לויקיפדיה ולאתר האקדמיה ללשון שעזרו לי להסביר את עצמי:

מהו פיסוק? מתוך ויקיפדיה: "פיסוק הוא חלק של הדקדוק העוסק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו."

בלי פיסוק יהיה כמעט בלתי אפשרי להבין משפטים בצורה הנכונה שלהם. הרבה פעמים נתקלתי במצבים בהם ניסיתי לקרוא משהו ופשוט לא הצלחתי, כי הפיסוק לא היה בנוי טוב.

אז נתחיל, אלה הם סימני הפיסוק:

נקודה (.) - סימן לסוף משפט. לא מסמנים נקודה בסוף מבעים אשר אינם משפטים - כמו כותרות.
אז בעצם, נקודה היא סימן פיסוק ששמים אחרי שנגמר משפט. הרבה פעמים הבחנתי שיש כותבים שבכלל לא שמים נקודה בסוף משפט, בליווי של ההסבר: "זה משהו שדמות אומרת אז המרכאות אומרות שזה משפט אחד" או "זה סוף פסקה לכן לא צריך להוסיף נקודה". אלה דברים לא נכונים! תמיד תמיד תמיד שמים נקודה בסוף משפט! גם אם הדמות אומרת משהו. במקרים מסוימים אפשר להחליף אותה בפסיק (,) או מקף "-" או אולי אפילו נקודתיים ":" או שלוש נקודות "..." (כאשר הדמות מפסיקה לדבר והיא לא נקטעת על ידי משהו או מישהו). זה תלוי במבנה המשפט שהדמות אומרת, ולא תמיד חייבים להשתמש בתחליפים האלה אלא אם כן הכותב יודע היטב את התחביר של אותו משפט. בכתיבה של עיתונות, למשל, נהוג שלא לשים נקודה בסוף ציטוט או לשים אותה אחרי המרכאות (ככה גם כתוב בספרים ישנים, יכול להיות שיצא לכם להיתקל בזה אם קראתם ספר כזה). כיום, הרבה יותר כדאי לשים נקודה בתוך המרכאות, כנהוג בכתיבה ספרותית עכשווית.

פסיק (,) - משמש לציין הפסקה בשטף הדיבור. במשפט כולל הפסיק מפריד בין החלקים הכוללים, אך הוא לא יופיע לפני ו' החיבור.
אז בעצם, הפסיק נועד כדי לחלק את המשפט לכמה חלקים מבלי שייקרא ברציפות ויהיה ארוך מדי. שימוש בפסיקים הוא טיפה יותר מסובך מאשר שימוש בנקודה, אבל אם יודעים את הכללים זו ממש לא בעיה להשתמש בו בלי לטעות. למשל, לא שמים פסיק בסוף משפט! (כי לזה יש נקודה), אפשר לשים פסיק בסוף משפט שדמות אומרת (למשל במקום "בואי, ג'יין." אפשר לכתוב "בואי, ג'יין,". אני עדיין לא הכי מבינה מה ההבדל ומתי שמים פסיק במקום נקודה בציטוטים, אם מישהו יודע הוא מוזמן להגיד לי, אבל נכון לעכשיו אני מניחה שזה קשור לאיך שהדמות אומרת את המשפט).
לפני שפונים למישהו או למשהו יש להוסיף פסיק, למשל - במקום "אתה לא יכול ללכת מאט." יש לכתוב "אתה לא יכול ללכת, מאט."
כשמפרידים עצמים בצורת רשימה, למשל, יש להפריד אותם עם פסיקים - "כסא שולחן טלויזיה וספה" צריך לפסק כ-"כסא, שולחן, טלויזיה וספה.". לא צריך לשים פסיק לפני ו' החיבור (כמו שמוסבר בהתחלה).
במשפט מחובר/מאוחה משתמשים בפסיק כדי לחבר שני משפטים פשוטים יחד, לדוגמא, "היא הסתכלה על סעודת הבוקר הנכבדת שחיכתה לה, ואז על החיה שחיכה רק לה." שימו לב שהמשפט מורכב בעצם משני משפטים "היא הסתכלה על סעודת הבוקר..." ו-"היא הסתכלה על החיה...".