אחת הבעיות הכי גדולות בכתיבה היא למצוא את עצמך בלי חשק לכתוב. יכול להיות שיש לך המון השראה ורצון לעשות את זה, יכול להיות שנתקלת בבעיה מסובכת שאין לך כוח לחשוב על פתרון בשבילה אבל אחריה יהיה הרבה יותר קל, יכול להיות שאת/ה אפילו רק מחכה לחזור הביתה בשביל להמשיך את הפרק שעצרת בו... ואז שום דבר לא קורה. אתם יושבים מול מסך ריק, והאצבעות שלכם מתנגדות להתחיל להקליד.
אז... מה עושים במצב הזה? טוב, בשביל זה אני כותבת את החלק הזה XD עם ניסיון של שנים בכתיבה, יצא לי להיתקל בכל כך הרבה פעמים שלא הייתה לי מוטיבציה, כך שאני מכירה כמעט כל שיטה שתוכל לעזור לעורר אותה.
חשוב לי להזכיר שמוטיבציה אף פעם לא נעלמת אם אתם אוהבים את מה שאתם עושים. לפעמים זה פשוט נובע מפחד כלשהו לגבי הכתיבה או מהרצון לעשות משהו אחר במקום זה. יצא לי לצפות בסרטון של יוטיוברית שכותבת והיא הסבירה שם שברוב המקרים אנחנו מאבדים חשק לכתוב משהו לא בגלל שהם לא מתעניינים יותר במה שהם כותבים, אלא בגלל שהם יודעים שהכתיבה תהיה קשה ותיקח מהם הרבה זמן ואנרגיה. אני מסכימה עם זה, כי כתיבה זה באמת דבר קשה שיכול להיות מייגע, אבל הוא גם מספק מאוד, ואני חושבת שזו הסיבה העיקרית שאנחנו בוחרים לעשות את זה.
אז איך נוכל להתגבר על נטישת המוטיבציה?
תתחילו לכתוב – טוב, זה נשמע מטופש מאוד. בואו נתחיל לעשות משהו שאנחנו לא מצליחים לעשות. אבל בפועל, זה דווקא עובד בצורה טובה מאוד. כמו שכתבתי קודם, ברוב המקרים חוסר המוטיבציה נובע מהפחד שהכתיבה הולכת להיות קשה וארוכה, אבל ברגע שאתם תתחילו לכתוב, אתם תצליחו לזרום עם זה כי כבר התחלתם. מכירים את הרגעים האלה שבהם אתם צריכים לעשות משהו שלא בא לכם לעשות, אבל ברגע שאתם מתחילים אתם לא יכולים להפסיק? זה פועל ככה. פשוט תתחילו, וזה ימשיך משם.
כשאתם מסיימים פרק, תכתבו קצת מהפרק הבא – השיטה הזאת בעצם תיתן לכם הרגשה שעשיתם הספק גדול יותר בפחות זמן. בגלל שכתבתם את ההתחלה של הפרק בפעם הקודמת שכתבתם, אתם תרגישו כאילו יש לכם פחות עבודה לעשות, וזה יעודד אתכם להמשיך. ויותר מזה, לכתוב את ההתחלה של הפרק הבא אחרי שסיימתם את הפרק הקודם, גם אם רק במשפט אחד, יכול לעזור לכם להמשיך את מה שכבר כתבתם כי נתתם לו התחלה.
תנו לעצמכם פרס – אתם תוכלו לקבוע עם עצמכם דבר כזה – תכתבו מכסה מסוימת של מילים/סצינות/פרק שלם, ואחריו תוכלו לעשות משהו אחר שיגרום לכם ליהנות מבלי להתאמץ יותר מדי. אני נוהגת לעשות את זה לפעמים עם פרקים של סדרות או סרטונים שאני רוצה לצפות בהם ביוטיוב – אני לא אצפה בהם עד שאכתוב מספיק מילים למה שאני עובדת עליו. זה אולי יהיה קצת יותר לחוץ כי אתם תרצו לסיים עם זה, אבל לפחות תצליחו להמשיך לכתוב.
תחזרו למה שנתן לכם השראה – אני מניחה שאין דבר כזה סיפור שנכתב ללא השראה. בין אם זה שיר מסוים, איש מסוים, סרט מסוים או אפילו מקצוע מסוים – תמיד יהיה משהו שיהווה השראה לסיפור. ברגע שאתם רואים שאין לכם מוטיבציה לכתוב, לכו רגע לבחון את מה שנתן לכם השראה. למשל, אם אתם כותבים פאנפיק על סדרה כלשהי, תצפו בפרקים ממנה. אם אתם כותבים סיפור שההשראה שלו היא שיר מסוים, תקשיבו לו עוד פעם, ואולי אפילו תנסו לחפש עוד שירים שיוכלו להתאים לו גם כן. פתאום, כשההשראה שלכם תהיה מול הפנים שלכם מבלי שתצטרכו לעבוד עליה קשה, יהיה לכם יותר קל לזרום איתה בהמשך הכתיבה שלכם.
קחו הפסקה – כן, כן, לפעמים אפילו לא לכתוב בכלל יכול לעזור לכם. אני יודעת שלפעמים, כשאין לי חשק לכתוב, אני הולכת לעשות משהו אחר שיגרום לי לשכוח לרגע ממה שאני עובדת עליו. זה עוזר לי להשתחרר ולהתמקד במשהו אחר, ככה שברגע שאחזור לכתוב המחשבות שלי יזרמו בצורה טובה יותר, ואני ארגיש שאני מגיעה למשהו יותר חדד ורענן. לרוב זה גם עוזר לי לכתוב תיאורים בקלות יותר.
תזכרו למה אתם כותבים – הרי אתם התחלתם לכתוב את הסיפור הזה. בוודאי הייתה לכך סיבה, נכון? תזכירו לעצמכם מה הסיבה הזאת. למה אתם כותבים את הסיפור הזה ומה הוביל אתכם להתחיל אותו. זה יעזור לכם לראות את המשמעות של מה שאתם כותבים וזה יעזור לכם להמשיך.
תתנתקו מהכל – לפעמים, המוטיבציה הולכת כי יש דברים אחרים שמפריעים לנו להתמקד בסיפור. נסו לנתק את עצמכם מכל ההפרעות האלה, ותתמקדו אך ורק על הדף או המסך. מכיוון שזה הדבר היחיד שתוכלו לעשות, זה יעזור לכם להתקדם בו.
תנו לעצמכם לכתוב גם אם זה לא מושלם – אם מה שמפריע לכם להמשיך זו דרך הכתיבה שלכם, נסו לשכוח ממנה לרגע ופשוט להמשיך. אמנם אחר כך כנראה תצטרכו לעבור על מה שכתבתם ולתקן את זה, אבל זה עדיף מלא להמשיך לכתוב בכלל.
שימו לעצמכם מטרה יומית – בין אם זה מספר מילים שאתם צריכים להגיע אליו, זמן קצוב לכתיבה או כמות פסקאות, תנו לעצמכם מטרה יומית שלא תהיה מוגזמת בשבילכם כדי שתוכלו להמשיך את מה שאתם עושים.
תקראו תגובות שקיבלתם – נכון, זה תקף רק לגבי אלה שכבר פרסמו סיפורים בווטפאד וגם קיבלו עליהם תגובות, אבל זה יכול לעזור. נסו להסתכל על התגובות שקיבלתם על סיפורים קודמים שלכם ותראו עד כמה הקוראים ואתם התרגשתם מזה. זה יעזור לכם להתרגש יותר לגבי מה שאתם כותבים עכשיו, כי לא רק אתם תתלהבו ממנו.
תקראו סיפורים גרועים – כבר כתבתי על זה בחלק הקודם על מחסומי הכתיבה, וזה בהחלט עוזר גם כאן. אם תקראו סיפורים לא טובים זה יעודד אתכם ליצור משהו טוב יותר – מבחינת כתיבה ועלילה – זה יוכל לעורר אצלכם מוטיבציה "לתקן" משהו שגוי שראיתם אצל מישהו אחר כשתכתבו אותו כמו שאתם רוצים בסיפור שלכם.
תנו לעצמכם מעט יותר לעשות – במקום לפוצץ את עצמכם במטרות ענקיות שעלולות להפחיד אתכם לגמרי, נסו לתת לכם מטרות קטנות יותר שיוכלו לספק אתכם כשתצליחו להגיע אליהם. למשל, תגידו לעצמכם שתכתבו 200 מילים ביום. זה נשמע מעט מאוד, ולכן זה גם יהיה קל יותר להשלים אותם, ולכן מספק, ובסופו של דבר, אם תכתבו אפילו 200 מילים ביום, יצא שבחמישה ימים כתבתם כבר אלף.
תחפשו תמונות – לפעמים, בשביל להיכנס יותר לסיפור, אני אוהבת לחפש תמונות (ובעיקר גיפים) שיתאימו לסיפור שלי. בדרך כלל אלה תמונות של השחקנים שבחרתי לקאסטינג שלי, אבל זה יכול להיות כל דבר. להסתכל על תמונות שיוכלו להתאים לסיפור יהפכו אותו ליותר אמיתי מבחינתכם, ותוכלו לראות אותו בעיניים ולהיעזר בויזואליות בשביל להעביר את מה שאתם רוצים לכתב.
אז אלה היו הטיפים שלי לאיך אפשר לעודד את המוטיבציה לכתיבה. מקווה שהם עזרו (:
ולשאלות היום – ניסיתם אי פעם את אחד הטריקים האלה בשביל לעורר את המוטיבציה שלכם? מה הטריק שהכי עוזר לכם להמשיך לכתוב, והאם יש טריק שאף אחד לא מצליח בשבילכם? מוזמנים לרשום בתגובות ^-^
אז עד החלק הבא, בהצלחה בכתיבה D:
YOU ARE READING
טיפים לכתיבה
Non-Fictionאני אנסה להביא כאן מהניסיון האישי שלי בכתיבה ולעזור עד כמה שאוכל. מוזמנים לבדוק את הספר (: כל מה שרשום כאן הוא טיפים שלי בלבד! (המדריך הזה תקף לניסיון שלי מהתקופה שכתבתי אותו ויכול להיות שיהיו בו דברים לא מדוייקים או דברים שעכשיו אני פחות חושבת שהם...
