טיפים לכתיבה

טיפ 24 | בואו נדבר במספרים

הפעם נתעסק בנושא קטן ויותר ספציפי, אבל חשוב מאוד: מספרים.

המון פעמים כותבים נופלים בגלל השימוש השגוי שלהם במספרים, או יותר נכון, בדרך שבה הם כותבים מספרים. מה הכוונה? טוב, בכתיבה יש שני סוגי דרכים לכתיבת מספרים – הצורה המספרית שלהם (1, 2, 3, 4 וכו') והצורה המילולית שלהם (אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו'). הרבה כותבים נוהגים להשתמש רק בצורה המספרית שלהם ובכך יוצא שהיא הופכת ללא תקינה ברוב המקרים. מעט יותר כותבים שמודעים לצורה המילולית שלהם, לפעמים לא יודעים מתי נכון להשתמש בכל שיטה.

אז בגלל זה אנחנו כאן, כדי לדעת איך לכתוב מספרים נכון. אז נתחיל בנושא החשוב מכל, וזה להבין מה בעצם ההבדל בין שני הסוגים:

כתיבה מספרית (1, 2, 3, 4 וכו') זו הצורה שבה כותבים מספרים שאי אפשר לספור. למשל, מספר דירה, שם רחוב, מספר חדר, מספר טלפון, מספר עמוד, תאריך וכו'. אם המספר שאתם רוצים לכתוב עליו הוא מספר קטלוגי שנועד לסמן אובייקט מוחשי או רוחני, צריך להשתמש בצורה המספרית.

כתיבה מילולית (אחת, שתיים, שלוש, ארבע וכו') זו הצורה שבה כותבים מספרים שאפשר לספור. למשל, מספר חדרים, מספר אנשים, כסף, מספר ליטרים, מספר מטרים, מספר קומות וכו'. אם המספר שאתם רוצים לכתוב עליו הוא מספר שנועד להסביר כמות מסוימת של דבר כלשהו, צריך להשתמש בצורה המילולית שלו.

ועכשיו, נראה דוגמא קטנה: (ותסלחו לי על חוסר הפואנטה הממשי שלה, היא דוגמא להצגת מספרים בלבד XD)

בכתיבה מספרית:

"קוראים לי שרון, אני בת 14.5 ואני גרה בפתח תקווה. יש לי 2 אחים גדולים ואחות 1 קטנה. אני לומדת בבית ספר שנמצא במרחק 30 מטרים מהבית שלי, ואני תמיד מגיעה אליו ב7:30, למרות שהלימודים מתחילים ב8:00. אני גרה בדירה מספר 16 בבניין מספר 2 ברחוב שלנו. יש לי 2 חברות ממש טובות, אבל עדיין אין לי חבר."

או בכתיבה מילולית:

"קוראים לי שרון, אני בת ארבע עשרה וחצי ואני גרה בפתח תקווה. יש לי שני אחים גדולים ואחות אחת קטנה. אני לומדת בבית ספר שנמצא במרחק שלושים מטרים מהבית שלי, ואני תמיד מגיעה אליו בשבע וחצי, למרות שהלימודים מתחילים בשמונה. אני גרה בדירה מספר שש עשרה בבניין מספר שתיים ברחוב שלנו. יש לי שתי חברות ממש טובות, אבל עדיין אין לי חבר."

שתי הדוגמאות לא תקינות לגמרי. אף על פי שבדוגמא השנייה יש שימוש נכון יותר בכתיבה של מספרים בצורה מילולית, השימוש באותה כתיבה בקשר לתיוג מספר הדירה או הבניין לא נכונים, כי אלה לא מספרים שאפשר לספור. (היא נמצאת בדירה מספר 16, שהיא חלק כלשהו מיותר מ-16 דירות. לעומת זאת, יש לה שתי חברות, שהן לא חלק משום שלם, אלא שתי ישויות שעומדות בפני עצמם שביחד הסכום הכולל שלהן הוא 2. מתנצלת על הדיבור המתמטי).

הצורה הנכונה (או ה-הכי נכונה, אל תיקחו את הדוגמא הזאת כמשהו מושלם לגמרי) היא כך:

"קוראים לי שרון, אני בת ארבע עשרה וחצי ואני גרה בפתח תקווה. יש לי שני אחים גדולים ואחות אחת קטנה. אני לומדת בבית ספר שנמצא במרחק שלושים מטרים מהבית שלי, ואני תמיד מגיעה אליו בשבע וחצי, למרות שהלימודים מתחילים בשמונה. אני גרה בדירה מספר 6 בבניין מספר שתיים ברחוב שלנו. יש לי שתי חברות ממש טובות, אבל עדיין אין לי חבר."

בוודאי שמתם לב שיש בדוגמא גם שימוש בשעות, ושלמרות ששעה היא לא דבר שאפשר לספור, היא כתובה במילים. הסיבה לכך היא שכתיבה של "8:00" היא לא תקנית, כי זו כתיבה של שעון דיגיטלי. בעצם, כאשר אתם כותבים 8:00, הדמות אמורה להגיד שמונה-אפס-אפס, ולא שמונה. אם אתם רוצים לכתוב שעה, תרשמו אותה כפי שאתם אומרים אותה: שמונה וחצי, שש ועשרה, שתיים עשרה ושש דקות, וכדומה.

אם אתם רוצים לרשום תאריך, הדרך המומלצת היא שילוב של כתיבה מספרית ומילולית. אין לכתוב "השני בפברואר" ואין לכתוב "ה-2.2", אלא לכתוב "ה-2 לפברואר". בנוסף לכך, אם אתם כותבים שנה מסוימת, יש לכתוב אותה בצורה מספרית: 1999 ולא אלף תשע מאות תשעים ותשע. אם אתם רוצים להציג ספירה של שנים, יש לכתוב "שלוש שנים" ולא "3 שנים", בצורה הרגילה של כתיבה מילולית למספר שאפשר לספור.

אפשר לכתוב זמנים בצורה מספרית אם הם חלק מכותרת. למשל, אם בסיפור שלכם יש כותרות שמלווה בתאריך ושעה, מומלץ לכתוב אותה כ: ה-2 לפברואר 1999, 8:00.

הערה: כאשר אתם כותבים בצורה מספרית, ולפני כן יש מילת קישור שמתחברת למילים (כ-, כש-, ו-, מ- וכדומה) יש לשים מקף בניהן: כ-20 גברים, ו-5 כלבים, מ-100 אורחים, וכדומה. כמובן, צורות הכתיבה האלה לא נכונות כאשר אתם כותבים סיפורת, אך היה חשוב לי להדגיש את בעיית הפיסוק הזאת שמופיעה אצל הרבה אנשים. מקף גם נועד בשביל כתיבת תחום או חיבור בין שתי מילים (סמיכות) של מספר בין אחת עשרה לתשע עשרה שכתוב בצורה מילולית, למשל: 2-3 חברים, 4-8 משתתפים, וכדומה, ו-שמונה-עשרה, שתיים-עשרה, חמש-עשרה (המקף נועד גם לחיבורי מילים נוספות כמו בית-ספר, איש-זאב וכדומה, אך בגלל שכרגע אנחנו מדברים על מספרים בלבד, הדגשתי אותם בנפרד. שימו לב שצורת השימוש הזאת במקף היא לאו דווקא חובה, ואפשר שלא להשתמש בו).

אם אתם מעוניינים למנות ברשימה דבר מסוים עם אות או מספר, יש לכתוב נקודה אחרי אותה אות או מספר. למשל: א. צריך לקנות חלב. ב. צריך לקחת את רקסי לוטרינר.

כתיבה מספרית שלא נחשבת תקינה יכולה להיות תקינה כאשר היא מופיעה בהצגת רישומים במהלך הסיפור. כלומר, אם אתם "מציגים" פתק, מכתב או הזמנה בסיפור שאחת הדמויות כתבה, השימוש בצורות מספריות מותרות בגלל שהשגיאות האלה מכוונות. באותה צורה שבה אפשר לכתוב שגיאות מילוליות בצורה שבה הדמויות מדברות (כמו בלבול בין זכר ונקבה, בלבול של אותיות וכדומה), אפשר לעשות את אותו הדבר בהצגת הטקסט שהן כותבות.

כאשר אתם כותבים מספרים בצורה מילולית, שימו לב לשימוש הנכון בזכר ונקבה. אחת – נקבה, אחד – זכר, עשרים ושתיים – נקבה, עשרים ושניים – זכר, שלושים ושלוש – נקבה, שלושים ושלושה – זכר. שימוש נכון בזכר ונקבה צריך לזכור בשביל להשתמש בו מבלי לבדוק כל הזמן.

אני מקווה שעברתי על כל הדברים שחשוב לדעת בקשר לכתיבת מספרים. במידה ושכחתי משהו או שיש לכם משהו להוסיף, אתם מוזמנים לכתוב (: