ולפני שנתחיל, אני אחזור ואדגיש את הנושא של החלק הזה: איך להפוך רעיון פשוט ליותר מקורי. זאת אומרת, כאן לא אדבר על איך ליצור קונספט ייחודי לגמרי או על איך להיות מקורי לחלוטין, אלא על איך אפשר לשפר רעיון פשוט שכבר נעשה לא פעם.
חשוב לזכור שמקוריות כבר לא קיימת, כי הכל כבר נכתב, וכל דבר טוב וייחודי שנכתב ומוחזר כבר הפך נדוש וצפוי. כאשר אתם נתקלים ברעיון מקורי, אתם בעצם נתקלים ברעיון פשוט שמשולב עם כמה וכמה רעיונות פשוטים שיחד הופכים לרעיון שעדיין לא היה כמוהו. ככה בדיוק מצליחים לתת עוד נפח ועניין לרעיון שהתחיל כמעט מכלום.
כאשר אני מתחילה לחשוב על רעיון, תמיד עולה לי הרעיון הכי פשוט שיש, קונספט רגיל וקטן שאין לו הרבה ייחוד ושכבר נעשו כמוהו הרבה סיפורים. עם עוד מחשבות נוספות אני מוסיפה לו עוד ועוד דברים שהופכים אותו ליותר ייחודי ויותר מקורי בפני עצמו.
לחלק זה בטח יהיה קל יותר, ולחלק זה בטח יהיה קצת יותר קשה, אבל עם מספיק מחשבה אפשר להגיע לרעיונות מדהימים. אז איך בעצם אפשר להגיע לשם? איך אפשר לייחד רעיון בנאלי, שלא לומר משעמם?
השיטה המועדפת עליי היא שיטת ה"אבל". מה זה בעצם אומר? אני רושמת את המשפט הכללי על הרעיון שיש לי, ומוסיפה לו את המילה "אבל", ולאחריה מוסיפה טוויסט. הטוויסט יכול להיות טוויסט מפתיע לקראת הסוף, או טוויסט שבנוי עוד מההתחלה.
למשל: סיפור אהבה בין אשת זאב לערפד, אבל המעמדות הפוכים: אנשי הזאב נחשבים רמי מעלה והערפדים נחשבים כנחותים (כאשר לרוב הייחוס שלהם הפוך). או - סיפור אהבה בין שטן למלאך, אבל השטן הוא חצי אנושי והמלאך הוא המלאך השומר שלו. (שניהם קונספטים של סיפורים קיימים שלי 3:)
רואים מה עשיתי פה? כאן, בעצם לקחתי קונספט של מערכת יחסים בין שני הפכים, משהו נדוש מאוד, אבל הוספתי לו פרט שיכול לייחד אותו, בשניהם זה קשור ל"משטר" או "חברה".
טוויסט יכול לבוא גם כגילוי לקראת הסוף, משהו שלא יופיע ברעיון הכללי של הסיפור אלא יתגלה לאחר מכן.
למשל: סיפור אהבה צעירה בין בני זוג, אבל בסוף הם לא יהיו ביחד. או - נער מגלה שיש לו כוחות על טבעיים, אבל למרות מה שכולם חושבים במשך כל הסיפור, הוא לא המושיע אלא האחד שנידון להרוס הכל.
אלה בעצם רעיונות די כלליים, אך עם טוויסט שונה שגורם להם להיות יותר מעניינים. אל תפחדו לחשוב על משהו שכבר נעשה. אם זה נראה לכם מתאים בעיניכם, לכו על זה, ואם חסר לכם משהו, אין בעיה שתחשבו על עוד כמה "אבלים" שיוכלו להיכנס לתוך העלילה. במהלך הכתיבה הרבה דברים יכולים להשתנות ושום דבר לא קבוע, ותוך כדי אתם יכולים לחשוב על טוויסטים נוספים שיוכלו לשנות את הסיפור לגמרי.
הטוויסטים גם לא חייבים להיות מודגשים כל כך. למשל, בסיפור שלי, "ממלכת האלים", חלק מהדמויות הראשיות הן צאצאי האלים, אבל שלא כמו ברוב הסיפורים על צאצאי אלים, הם נולדו מכישוף שקשור לעבר של כמה מהדמויות ובעצם משפיע על העלילה בהווה. השינוי הזה אמנם לא יוצר "בום גדול" לקונספט של הסיפור, אבל הוא נותן לו עוד ייחוד שמבדיל אותו מסיפורים אחרים עם קונספט דומה.
שימו לב שיש טוויסטים של "אבל" שנעשו כבר המון פעמים ובהם לא כדאי להשתמש.
למשל: הם שונאים אחד את השני אבל בסוף הם יהיו ביחד. או - היא נולדה עם כוחות קסומים אבל היא מתקשה להתמודד איתם.
טוויסטים כאלה צפויים למדי. טוויסטים צפויים הם אלה שגורמים לקורא לומר "תנו לי לנחש..." עוד לפני שסיימתם לדבר על הרעיון, ולקלוע בדיוק למה שרציתם לומר. זה לא טוב. טוויסטים שנעשו כבר המון פעמים הופכים למובנים מאליו ואז הקורא שם לב אליהם מראש, וברגע שהקורא שם לב לטוויסט מראש, כמעט כל המתח והעניין נעלם, והסיפור הופך למשעמם עבורו.
איך אפשר לדעת שהרעיון שלך מקורי? אי אפשר באמת לדעת, כי בשביל זה תיאלצו לקרוא כל סיפור שנכתב אי פעם, ואני לא בטוחה שיש לכם עד כדי כך זמן בשביל זה לפני שתתחילו לכתוב. כמו שכבר אמרנו, מקוריות כבר לא ממש קיימת, אבל הדרך שבה אתם משחקים עם הרעיונות שלכם היא מה שנותנת לסיפור שלכם את המקוריות שלו. קצת מכאן וקצת מכאן וקצת מכאן מרכיבים משהו חדש לגמרי שאף אחד לא ישים לב אליו.
בואו ניקח לרגע קונספט שכבר נעשה: עולם סודי שחיים בו יצורים דמויי אדם קטנים בתוך יער. אני יכולה לעלות כבר על שלושה סיפורים שונים לגמרי שמבוססים על אותו קונספט: "ארתור והמינימונים", "טינקרבל" ו-"הממלכה הסודית".
ב"ארתור והמינימונים", ארתור, ילד רגיל לגמרי, מוצא דרך להיכנס לעולם נסתר של יצורים קטנים שחיים במדשאות וביערות שמסביב לביתו (או משהו כזה, ממה שאני זוכרת XD), והופך לאחד כמוהם, ועוזר להם להילחם בלוחם אכזר, תוך כדי שהוא מגלה מהי סיבת ההיעלמות של סבא שלו (רמז - זה קשור למינימונים).
ב"טינקרבל", מסופר על טינקרבל, פיה אחת מיני אלפים שחיה בעולם אחר מהעולם שלנו שתפקידה להיות חלק ממערכת הטבע של העולם שלנו. בעולם שלה לכל פיה יש תפקיד וייעוד והיא עובדת בצוות גדול שמחולק לסוגים שונים של פיות.
ב"הממלכה הסודית", מרי נקלעת בעולם סודי ביערות שנחבא מהעיניים של בני האדם וצריכה לעזור ליצורים השוכנים בו להציל את עולמם ואת עולמה.
כפי שאפשר לראות, כל הסיפורים כאן שונים, אבל כולם מתבססים על אותו רעיון כללי, וכל אחד לוקח פרטים אחרים ורעיונות אחרים ומשלב אותם בעלילה כך שלכל אחד מהם, גם אם הם נראים דומה, יש שוני דומיננטי מהאחרים.
נסו לשחק עם כל מיני רעיונות שיש לכם בקשר לעלילה, קטנים וגדולים.
טיפ ממני: לי ממש עוזר פשוט לשבת ולכתוב את הרעיון כתקציר של כל הפרטים שאמורים לקרות, בעיקר כשאני מנסה להתמקד ברקע של הסיפור, ואז הרעיונות פשוט באים אליי כשאני מדמיינת אותם ישר מולי.
נסו לחשוב מה אתם רוצים לשלב בסיפור, ומה פחות. מה יתאים לסגנון שלו ומה חשוב לכם שיהיה בו. אלה בעצם אותן שאלות שצריך לשאול כשאתם חושבים על העלילה עצמה. בסך הכל, בשביל להיות מקורי צריך לנסות לחשוב קצת מחוץ לקופסא, לקחת קונספטים שונים ולנסות לשלב אותם בצורות כאלה ואחרות. זה יכול לקחת הרבה זמן ויכול לקחת מעט זמן, אבל אם תעבדו על זה מספיק, תוכלו לקבל יצירה מקורית לחלוטין. או, טוב, כמעט מקורית לחלוטין. אין דבר כזה מקוריות מוחלטת.
ועד כאן, אני מקווה שעזרתי (:
אם יש לכם שאלות, מוזמנים לכתוב~
YOU ARE READING
טיפים לכתיבה
Non-Fictionאני אנסה להביא כאן מהניסיון האישי שלי בכתיבה ולעזור עד כמה שאוכל. מוזמנים לבדוק את הספר (: כל מה שרשום כאן הוא טיפים שלי בלבד! (המדריך הזה תקף לניסיון שלי מהתקופה שכתבתי אותו ויכול להיות שיהיו בו דברים לא מדוייקים או דברים שעכשיו אני פחות חושבת שהם...
