ברגע שמתחילים לכתוב סיפור יש את הבעיה הזאת - באיזו נקודת מבט הוא יסופר? רבים יכולים לחשוב שיש רק שתי אפשרויות - גוף ראשון ומספר יודע כל. אז זו טעות, טעות גדולה במיוחד, כי (הפתעה הפתעה הפתעה) "גוף ראשון" זה בכלל לא נקודת מבט. זה "גוף". אם יצא לכם לחשוב ככה, אתם כנראה התכוונתם לחשוב על נקודת מבט של דמות בסיפור ונקודת מבט של מספר יודע כל. את נקודות המבט והגופים אפשר לשלב, לכן יש כמה אפשרויות לדרך הכתיבה.
---
גוף ראשון זה "אני" או "אנחנו".
גוף שני זה "אתה", "את", "אתם" או "אתן".
גוף שלישי זה "הוא", "היא", "הם" ו"הן".
---
מספר יחיד, גוף ראשון - זה בעצם הכי מקובל אם מתחילים לכתוב בגוף ראשון. בעצם, המספר הוא הדמות הראשית, והסצנות המתוארות שם יהיו סצנות בו הוא מופיע. הסגנון הזה יהיה בעייתי אם יש סצנות שהוא לא נמצא בהן שהן קריטיות להבנת הסיפור.
מספרים רבים, גוף ראשון - הרבה פעמים יצא לי לראות מצב בו הכתיבה היא בגוף ראשון, אבל נקודות המבט מתחלפות. זה בעצם הסגנון הכי מועדף כל הכותבים האינטרנט. אישית, אני ממש לא אוהבת את זה. זה מבלבל מדי, מאלץ לדחוף נקודות מבט לא הכרחיות לטקסט, ובעיניי זה נדמה כאילו הכותב התעצל לכתוב בגוף שלישי כי זה יותר פשוט (אני לא אומרת שמי שעושה את זה חושב ככה, אבל בשבילי זה נראה ככה). בנוסף לכך, רוב מי שכותב באפשרות הזאת ירבה לשים כותרות בהתחלה של נקודת המבט שמתחלפת כמו "נקודת מבט ***". אני ממש לא ממליצה להכניס כותרות כאלה לסיפור בגלל שהן קוטעות אותו ועלולות להפריע לרצף של העלילה. אבל אם אתם מחליטים בכל זאת להוסיף כותרות, תשתדלו לעשות את זה במקומות הנכונים, ולא בהפרשים קצרים מדי שהופכים את השימוש בטכניקה הזאת למסובכת מדי.
מספר יחיד, גוף שלישי - זה אותו הדבר כמו הסוג הראשון, רק שפה כל הסצנות בהן הדמות הראשית מופיעה הן בגוף שלישי, כאילו מסופר עליה למרות שהיא הדוברת בעקיפין. בגוף שלישי זה יכול להיות טיפה מסובך, כי צריך לזכור שכל המחשבות וכל ההשערות והזיכרונות צריכים להיות של הדמות הזאת בלבד, כי הדמות המספרת לא תוכל לדעת מה האחרים חושבים, אלא רק מה שהיא חושבת.
מספרים רבים, גוף שלישי - עכשיו, זה אולי נשמע כמו "מספר יודע כל", אבל זה לא. להבדיל ממספר יחיד בגוף שלישי, כאן מתארות את הסיפור דמויות ספציפיות שלרוב ישחקו תפקיד ראשי בעלילה. זה יכול להתחלק לשתי דמויות עיקריות או שלוש דמויות עיקריות, ויכול גם להתפרס ליותר. הן בדרך כלל יהיו אותן דמויות, ובכל סצנה בה דמות ספציפית היא המספרת, לא תוכלו לדעת מה המחשבות של הדמויות האחרות שמשתתפות איתה בסצנה. זה דבר שחשוב לזכור ולשים לב אליו!
(זה גם סגנון הכתיבה המועדף עליי מהרשימה, ככה שאם אתם מעוניינים לראות דוגמאות, יש לי בשפע ^-^)
מספר יודע כל - כנראה שזה הסגנון הכי פשוט לכתוב בו - כשיש מספר יודע כל. הוא ייכתב בגוף שלישי (אפשר לכתוב את זה בגוף ראשון, אבל זה יכול להיות מוזר מאוד, כמו קריינות בסרט), והוא ידע כל מה שקורה ויקרה, מה הדמויות חושבות ומה הן מתכננות, מי נמצא איפה ומתי, ובעצם - הכל. כמו שהשם שחו אומר - הוא יודע הכל. אם אתם מסתבכים בשמירה על נקודות מבט, זו אפשרות טובה להיות איתה, או להתחיל ולנסות.
זה עלול להיות מסובך למי שלא מבין בזה, אבל ברגע שאתם שמים לב להבדלים ויודעים איך לשמור על נקודת המבט בצורה אחידה, אין יותר קל מזה. תנסו לבדוק מה הכי מתאים לכם, כי יש עלילות שמתאימות יותר לנקודות מבט מסוימות מאשר אחרות ויש כותבים שנוח להם לכתוב בנקודת מבט ספציפית בלבד. וכמובן, אם בא לכם לנסות נקודת מבט שונה, אתם יותר ממוזמנים לנסות וחבדוק אותה.
מקווה שעזרתי, עד הפעם הבאה~
YOU ARE READING
טיפים לכתיבה
Não Ficçãoאני אנסה להביא כאן מהניסיון האישי שלי בכתיבה ולעזור עד כמה שאוכל. מוזמנים לבדוק את הספר (: כל מה שרשום כאן הוא טיפים שלי בלבד! (המדריך הזה תקף לניסיון שלי מהתקופה שכתבתי אותו ויכול להיות שיהיו בו דברים לא מדוייקים או דברים שעכשיו אני פחות חושבת שהם...
