הגענו לאחד החלקים הכי חשובים שצריך לדעת במהלך הכתיבה, וזה איך לכתוב סצינה. אתם בטח צוחקים עכשיו, כי זה משהו ברור מאליו. אז זהו, שלא תמיד.
כן, אתםיכולים לכתוב סצינה, אבל האם היא תהיה סצינה טובה? לא כל סצינה שרושמים יכולהלהיות סצינה טובה, וזה מכל מיני סיבות. אז להלן, כמה נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן כשכותבים סצינה:
דמיינו את הסצינה בראש, עד פרטי פרטים: נתחיל בדבר הכי ברור, ונתקדם משם. בעיקרון, כאשר אני כותבת סצינה, אני מדמיינת אותה כאילו היא סרט. זה טיפ שכבר חזרתי על עצמו כמה פעמים כאן, ואני כנראה אחזור עליו יותר כי הוא חלק ממש גדול מהדרך בה אני כותבת. אני ממש חושבת על זוויות המצלמה, על הפוקוסים וההבעות, על מה שקורה ברקע ועל איך הכל נראה. ברגע שאתם רואים הכל מול העיניים, אתם גם מסוגלים לדעת מה לכתוב, מבלי לתכנן אפילו. הדמויות יפעלו בראש שלכם תוך כדי שהכל קורה, ואתם פשוט תכתבו את מה שצריך לכתוב. נסו להתמקד בדברים גדולים וקטנים כאחד, נסו לראות את הטיקים הקטנים שהדמויות עלולות לעשות, את ההבעות שלהם, ותבינו איך הן חושבות ועל מה, מה יכול לעבור להם בראש ובמה הן מתמקדות, ומה חשוב באותו רגע.
תתארו דברים גדולים וקטנים: והנה טיפ שרשמתי עליו במשפט הקודם – תתארו דברים גדולים וקטנים ביחד. אבל מה זה אומר דברים גדולים וקטנים? דברים גדולים אלה פעולות שאפשר לראות היטב, כמו התכופפות, צחוק, הליכה, קפיצה, הושטת יד וכדומה, דברים שדי חובה להסביר אותם כהתנהגות של הדמות. דברים קטנים אלה דברים שלא חייבים לכתוב, אבל הם יכולים להוסיף המון, מעין תנועות אגביות שאנשים בדרך כלל עושים שנותן לסצינה יותר חיות, למשל גירוד בראש, השתעלות אגבית, שילוב ידיים, הסטת מבט, ליקוק שפתיים, התמתחות, התעסקות בידיים, שפשוף הידיים וכדומה – אלה דברים שכולנו נוהגים לעשות סתם ככה, אם יש סיבה או אין. תזכרו שכשבני אדם מדברים הם אף פעם לא עומדים כמו מקלות, הם זזים, הם עושים דברים תוך כדי, הם חושבים מחשבות שגורמות להם לנוע גם ללא תודעה.
תתארו את הסביבה: זה מתקשר לחלק הקודם, אבל רציתי לתת לו פסקה ייחודית משלו. כמו שהדמויות שלכם לא עומדות ישר, כך גם הסביבה שלהם לא תקועה בזמן. דברים קורים סביבם, וכדאי לציין את זה, גם אם פעם ב-. תיאור פרטים מהסביבה זה מה שעוזר לקורא לראות יותר את מה שאתם כותבים עליו, לדמיין בצורה טובה יותר את מה שאתם רוצים שהוא יראה, וייתן לסצינה יותר חיות ועומק אמיתי. אתם יכולים להוסיף למשל שמישהו עובר ליד הדמות, שהיא שומעת קול מנוע או סירנה (גם אם זה לא ממש חשוב לעלילה), שהיא מריחה משהו מיוחד (כמו פרחים או עוגות. עוגות זה באמת מיוחד), שהיא צופה על משהו באופק תוך כדי השיחה, שהיא חשה בחום או בקור. הדמויות לא עומדות בעצם זר בתוך הסביבה, הן נמצאות בה, ולכן מומלץ לשלב אותן בה כראוי.
YOU ARE READING
טיפים לכתיבה
Non-Fictionאני אנסה להביא כאן מהניסיון האישי שלי בכתיבה ולעזור עד כמה שאוכל. מוזמנים לבדוק את הספר (: כל מה שרשום כאן הוא טיפים שלי בלבד! (המדריך הזה תקף לניסיון שלי מהתקופה שכתבתי אותו ויכול להיות שיהיו בו דברים לא מדוייקים או דברים שעכשיו אני פחות חושבת שהם...