טיפים לכתיבה

טיפ 37 | הסוף?

להגיע לכתוב את הסוף של הסיפור זה משהו שלפעמים אנחנו לא זוכים לעשות. זה יכול לקרות מחוסר עניין או ממחסום כתיבה או שזה פשוט לוקח נצח כי הסיפור שאנחנו כותבים ארוך מדי XD אבל הסוף של הסיפור הוא אחד החלקים הכי חשובים בו, והרבה מאוד סיפורים נכשלים דווקא בגלל שהסוף שלהם לא הצליח לעמוד ברמה שאליה הוא היה צריך להגיע ביחס לסיפור עצמו.

אני זוכרת שכשרק התחלתי לכתוב מעולם לא באמת סיימתי לכתוב אחד. תמיד הפסקתי באמצע או פשוט המשכתי לכתוב לו עוד ועוד המשכים עד שגם אותם לא סיימתי. ואני זוכרת את הרגע הזה בו סיימתי לכתוב סיפור בפעם הראשונה. זה היה ממש מרגש. סוף כל סוף השלמתי משהו שעבדתי עליו כל כך הרבה וזה נתן לי סיפוק אדיר. מאז, קצת יותר קל לי להגיע לסופים של הדברים שאני כותבת, ובכל פעם זה מרגש מחדש. ברגע שעשיתי את זה בפעם הראשונה, הבנתי שאני אהיה מסוגלת לעשות אותו עוד פעמים.

אז קודם כל, בואו רגע נברר מה זה בעצם אומר "סוף הסיפור". מה הוא צריך להכיל? סוף הסיפור צריך להיות הדבר שחותם את כל מה שקרה בו כך שכל השאלות שהיו לקוראים יקבלו תשובות (למעט הפעמים בהם יש כל מיני שאלות קטנות וחורים בעלילה שאפילו לא שמנו לב אליהם. דברים כאלה קורים גם לאנשי מקצוע, אז נוכל להתנחם בזה ולדעת שעל השאלות החשובות ענינו). ברגע שאתם מעלים בעיה חדשה בעלילה, חשוב שתזכרו שעד סוף הסיפור אתם צריכים לפתור אותה. בדרך כלל, הפתרון לבעיה המרכזית – הבעיה הכי גדולה בכל העלילה – של הסיפור, הוא הפתרון שיגיע אחרון. אני אומרת "בדרך כלל", כי יכול להיות שהבעיה המרכזית תיפתר גם לפני כן, אבל אחריה יגיעו בעיות אחרות שיפתחו קווים חדשים בעלילה שהם יגיעו לפתרון עד סוף הסיפור.

סוף טוב הוא סוף בו הקוראים לא נשארו בו עם שאלות. סוף טוב הוא גם סוף שצריך להיות ריאלי. למשל, אם סיפור על מלחמה יסתיים בכך שכולם חיים באושר ועושר מבלי שאף אחד נפגע ובאורך פלא הפתרון הגיע בצורה קצת יותר מדי מהירה – הסוף כנראה לא טוב, אפילו שלדמויות טוב בו. סוף טוב יכול להיות סוף רע או קשה לדמויות, ואפילו לקוראים, אבל אם הוא מצליח לשרת את מה שקרה בסיפור – הוא יהיה הסוף המתאים ביותר לסיפור. תחשבו על זה ככה – מה יהיה הכי טוב לדמויות ולעלילה? מה צריך לקרות? יכול להיות שמה שצריך לקרות לא יהיה אותו הדבר כמו מה שהדמויות רוצות שיקרה. בחלק מהמקרים, הסוף יהיה קשה בגלל שזה המסר שהוא רוצה להעביר. תחשבו מה המסר שאתם רוצים להעביר בסוף של הסיפור. בכל סיפור תמיד יהיה איזשהו מסר (מכוון או לא, קטן או גדול), כי עליו בסופו של דבר מושתת הרעיון. גם אם אין לכם כוונה להעביר את המסר, הוא עדיין יהיה שם, ולדעתי, זה המסר שהכי כיף לכתוב – בעוד אתם כותבים את מה שאתם רוצים בלי לחשוב על המסר ובסופו של דבר מגלים שדווקא יש לכם משהו קטן להעביר, זו הצלחה בפני עצמה.

אז קודם כל, נפתח בשני המונחים שכולנו מכירים אבל יכול להיות שרובנו לא באמת ידענו מה הם בעצם אומרים: סוף פתוח וסוף סגור. אתם בטח שואלים את עצמכם "אבל אני יודע מה זה אומר!", טוב, אז יכול להיות שלא. אני גורמת לזה להישמע כמו משהו סודי כזה שאף אחד לא מבין, אבל זה באמת לא. אז אני פשוט אסביר למה אני מתכוונת: