פרק 2

10.9K 392 29
                                    

אור

״נו מה אתה דבע? תלך ישר כוסעמק״ שמעתי דיבורים מחוץ לחדר, ״אני לא זוכר איפה השירותים עכשיו אינעל העולם״ שמעתי עוד פעם את אותו אחד מדבר, הסתכלתי לצד וראיתי את יהלי ישנה, התקדמתי לדלת ואז היא נפתחה, ״השירותים לא פה?״ מישהו שאל ואז צחק, ״נו מה אתה דפוק?! אתה רוצה שאדם יהרוג אותך?״ מישהו מאחוריו צעק, ״השירותים עד הסוף שמאלה, תיזהרו להרעיש אח שלי הקטן ישן״ אמרתי, ״תודה״ אמר מי שהיה מאחורי ההוא שהיה שיכור אמר אך לא הצלחתי לראות אותו.

״בוקר״ מילמלתי כשירדתי למטה, ״אני עייפה״ הוספתי, ״לא ישנת?״ אמא שאלה, ״ישנתי אבל אדם עשה מלא רעש עם החברים הערסים שלו״ אמרתי, ״לפחות את לא לומדת בשישי״ יהלי אמרה כשהיא אכלה קורנפלקס, ״תהני יהלולו״ אמרתי וצחקקתי, ״את רעה, אמא מתי תעבירו אותי לבית ספר שלהם?״ היא שאלה, ״כשתהיי בכיתה י'״ אמא אמרה, ״רק עוד שנתיים״ אמרתי וצחקתי, ״אוף!״ היא מילמלה בעצבים, ״בוקר!״ שמענו את קולו של אדם ואז הוא הגיע למטבח כשהוא רק בבוקסר והשיער שלו פרוע, ״תעלה להתלבש״ אמא אמרה לו, ״אמא תכיני לי ולאביב משהו לאכול״ הוא אמר, ״בבקשה היא לא עובדת אצלך״ אבא אמר כשהוא נכנס למטבח, ״בבקשה״ אדם אמר וגילגל את עיניו, ״מי זה אביב?״ שאלתי, ״מה אכפת לך קופיפה״ הוא אמר ופרע את שיערי, ״טיפש״ אמרתי וצחקתי, ״אני מכינה חביתות וסלט״ אמא אמרה, ״אין כמוך״ אדם אמר וחיבק אותה, ״יאלה לך תתלבש״ היא אמרה לו, ״כן אנחנו לא צריכים לראות את הקוביות הבלתי נראות שלך״ אמרתי מתגרה בו, ״היית מתה לכאלה״ הוא אמר ועלה לחדר, ״יאלה יהלולו בואי אני אקח אותך״ אבא אמר, ״ביי אבוש״ אמרתי ונשקתי ללחי שלו, ״ביי אהובות שלי״ הוא אמר לי ולאמא, ״הלוואי ויכולתי לישון כמו השמן הזה״ אמרתי מתכוונת לשגיא שנזרק על הסלון ולא שומע שום רעש, ״בוקר טוב קיילי״ שמעתי קול מוכר מאחוריי אך כשהסתובבתי אליו לא זיהיתי את הפנים, ״בוקר טוב אביבי״ אמא אמרה לו ואני לא הבנתי למה אני לא מכירה אותו, ״אור זה אביב חבר של אדם, הוא עזב את השכונה לפני 3 שנים, את בטח לא זוכרת״ אמא אמרה, ״ממ״ מילמלתי, אביב המשיך לדבר עם אמא ואז הבנתע למה הקול שלו מוכר לי, זה ההוא שהיה עם השיכור שענה לי כשלא ראיתי את הפנים שלו.

״אביב אתה נשאר לשבת?״ אמא שאלה, ״כן, אדם אמר שהוא כבר אמר לך״ אביב אמר וגירד בעורפו, ״זה בסדר גמור, אני תמיד מכינה יותר, תישן חדר ליד החדר של אדם״ היא אמרה לו, ״תודה״ הוא אמר והתעסק באייפון שלו, ״אמא אני חוזרת לישון״ אמרתי ועליתי לחדר שלי, לאחר כמה דקות שישבתי בחדר שמעתי דפיקה בדלת, ניגשתי לדלת ופתחתי אותה, ״כנס״ אמרתי לאביב אך לא הבנתי מה הוא עושה אצלי בחדר, ״באתי להתנצל על אתמול עם אפיק, הוא שתה יותר מידי״ הוא אמר בקול אדיש, ״כן שמתי לב״ אמר וצחקקתי אך אביב נשאר רציני, ״גדלת אה?״ הוא שאל פתאום, ״מסתבר״ גיכחתי, ״בת כמה את כבר?״ הוא שאל, ״16״ אמרתי, ״אה עדיין קטנטונת״ הוא מילמל, ״חש״ מילמלתי בגילגול עיניים, ״אל תגלגלי אליי את העיניים שלך״ הוא אמר וכעס ניצת בעיניו, ״אמאלה, אתה מפחיד אותי״ מילמלתי, ״כדאי לך״ הוא אמר ויצא מהחדר, האמת שקצת נבהלתי.

אביב

״אה?״ עניתי לטלפון כשראיתי שדביר התקשר אליי, ״אחי החבילה הגיע ליעד, לאן לשלוח?״ הוא שאל, ״יש לי מחברת בשידה, תפתח אותה יש שם את כל השמות״ אמרתי, ״איפה אתה?״ הוא שאל, ״אני עושה שבת אצל חבר מפעם״ אמרתי, ״הוא מתעסק?״ הוא שאל, ״נראה לך הוא צבא, בקטנה אולי משתמש״ אמרתי, ״טוב אחי תעדכן אותי מתי אתה חוזר, יש איזו שווה לא מפסיקה לשאול עלייך״ הוא אמר וגיכחתי, ״לידיה?״ שאלתי, ״כן, איך אתה יודע?״ הוא שאל, ״לא מפסיקה לזיין לי את השכל, קח אותה אתה, לא נמשך אלייה״ אמרתי, ״מפונק אתה״ הוא אמר וצחק, ״יאלה אחי, אל תתקשר אליי בשבת״ אמרתי, ״אתה שומר?״ הוא שאל, ״לא, יש לי כמה עניינים״ אמרתי.

MY ORWhere stories live. Discover now