MY OR

פרק 5

אביב

//עבר//

״אבא די״ אמרתי כשאמא בוכה על הריצפה, ״איפה הכסף שלי חתיכת זונה?!״ הוא צרח עלייה וניער אותה, ״אין לי, אני נשבעת שאין לי״ היא אמרה בבכי, ״שקרנית! גנבת זה מה שאת! אני צריך את הכסף הזה!״ הוא צרח כמו משוגע, כמו נרקומן שצמא למנת הסם שלו, בעצם זה מה שהוא היה.

//הווה//

אף פעם לא גדלתי בשכונה של אנשים בהם במעמד גבוה, אף פעם זה לא משך אותי, היום יש לי כסף ואני עדיין מתעקש לגור במקום שגרתי בו אז, במקום שעברתי בו את הדברים הקשים שבזכותם אני מי שאני היום, אני לא מתבייש בזה שאבא שלי היה נרקומן ואמא שלי הייתה אישה מוכה, אני גם לא מתגאה בזה אבל אני לא מאמין בזה שצריך לטאטא את הליכלוך מתחת לשטיח, זה מה שבנה אותי והפך אותי למי שאני היום, זה חישל אותי והפך אותי לבחור קשוח שלא לוקח הכל ללב, כי עברתי דברים הרבה יותר קשים אז אני לא אבכה אם מישהו יזרוק לי מילה לא במקום, אני לא אבהל אם מישהו יזריק מולי הרואין או יסניף מולי קוקאין הרי לזה גדלתי את זה חייתי, ומזה למדתי להתרחק, באותו היום שראיתי את אבא שלי כשהוא צמא למנה שלו שהוא כלכך נזקק לכסף הזה, אני אומנם מתעסק עם זה אבל אני לעולם לא אשתמש בזבל הזה.

אור

״איפה אביב?״ אמא שאלה את אדם את השאלה שעברה בראשי, ״הלך לבית״ אדם אמר, ״למה הוא לא נשאר עד מוצ״ש?״ היא שאלה, ״יש לו דברים לעשות״ אדם אמר ועלה למעלה, לי הציק שהוא לא טרח לבקש ממני סליחה על איך שהוא דיבר אליי אתמול, על זה שהוא מיהר לשפוט אותי.

Aviv_asulin started following you.

לא החזרתי לו עוקב בחזרה ואז קפצה לי הודעה למסך, אוי הבן אדם כלכך צפוי,
Aviv_asulin: קשה להחזיר עוקב?
or.amar: מעדיפה שלא.
Aviv_asulin: אוי הילדה הקטנה של אבא נעלבה ממני?
or.amar: שחרר כבר, ילד מציק.
כתבתי את זה והוא סינן ולא ענה, סוףסוף הוא שיחרר.

אביב

״יש משטרה מחוץ לבית״ דביר אמר, ״מה אתה מזיין?״ שאלתי, ״נשבע לך באמא שלי, עם כלבים הם באו הבני זונות״ הוא אמר, ״שפוך את החומר המזדיין שלך לשירותים, השאר באוטו שלך?״ שאלתי, ״כן״ הוא אמר ורץ לחדר שלו להוריד את החומר באסלה, נשמעו דפיקות בדלת, פתחתי אותה ושם עמדו שוטר ושוטרת עם שני כלבים, ״כן?״ שאלתי בחיוך, ״יש לנו צו חיפוש״ השוטרת אמרה, ״מוזמנים להיכנס״ אמרתי ושנייה אחרי דביר הגיע, ״מה זה אחי?״ הוא שאל, ״סתם באו לעשות חיפוש, אל תפריע להם״ אמרתי, ״כנסו חברים״ הוא אמר וחייך.

״יש בשכונה סמויים בדוק״ דביר אמר לאחר שהשוטרים הלכו ולא מצאו כלום, ״כן כוסעמק צריך להתרחק מכאן״ אמרתי ופרעתי את שערי, ״יש לך לאן?״ הוא שאל מודע לכך שאין לי כלכך משפחה, ״אני אמצא כבר משהו״ אמרתי, ״איפה עשית שבת?״ הוא שאל, ״אצל חבר קרוב״ אמרתי, ״אז לך אליו אחי״ הוא אמר, ״נראה לך, אני אפול עליהם ככה עם כל הבלאגן שלי״ אמרתי, ״צריך לדבר עם אמיר, יש בעיות במועדון״ הוא אמר, ״אז תטפל בזה אחי, מה יש שם?״ שאלתי, ״גבריאל המזדיין הזה מתכנן לקחת את הפרוטקשן, הוא הציע לאמיר פחות כסף״ הוא אמר והרגשתי את הדם שלי מתחמם, ״אני ארצח אותו״ מילמלתי, ״תרגע אביב, אמרנו מנמיכים פרופיל״.

אור

״בוקר טוב!״ אמרתי כשירדתי למטבח, ״מה את שמחה, יום ראשון היום״ שגיא אמר, ״המחנכת שלי שברה את הרגל״ אמרתי, ״תשבעי! היא מלמדת אותי לשון״ הוא אמר, ״את הולכת היום?״ אבא שאל, ״לא, בוטלו השיעורים כי רוב היום אנחנו עם המחנכת״ אמרתי, ״אין בעיה חיים שלי, תגיד לו שזה לא מפריע לשום דבר, הוא בן בית כאן!״ אמא אמרה לטלפון, ״עם מי את מדברת מאמי?״ אבא שאל, ״עם אדם, אביב בא לגור אצלנו למשך חודש״ היא אמרה, פאק.