פרק 27

6.2K 320 20
                                    

אור

״אוררר״ שמעתי את יהלי צועקת לי מלמטה, ״מה?״ שאלתי כשיצאתי מהחדר מתקדמת למדרגות, ״רוצה לבוא איתי לקניון?״ היא שאלה, ״מי לוקח אותנו?״ שאלתי, ״נלך במונית, אבא ואמא בעבודה״ היא אמרה, ״וגיגי?״ שאלתי, ״אצל חברה שלו״ היא אמרה והנהנתי, ״אני אתארגן ונצא״ אמרתי ונכנסתי חזרה לחדר.

״איפה את?״ אביב שאל ישר כשעניתי לשיחה, ״בקניון עם יהלי״ אמרתי, ״מתי את חוזרת לבית?״ הוא שאל, ״מה יש אביב?״ שאלתי, ״מתי את חוזרת?״ הוא שאל שוב, ״עוד שעה, אתה מוכן להסביר לי מה יש לך?״ שאלתי, ״אני אבוא אלייך עוד שעה, אני אסביר לך הכל״ הוא אמר וניתק מיד.

אביב

״אביב אסולין נמצא?!״ שוטרים נכנסנו לדירה, ״הוא לא פה״ הוא אמר מיד ואני קפצתי מהחלון שבחדר שלי, ״כוסעמק״ מילמלתי ועליתי על האופנוע שנמצא בחנייה שלנו, מזל שטל לא הייתה בבית.

עברה שעה מאז שדיברתי עם אור ונסעתי לבית שלה, ״סוףסוף באת, אני בלחץ מאז שהתקשרת״ היא אמרה לאחר שדפקתי בדלת, ״מה קרה?״ היא שאלה כשנכנסנו לחדר שלה, ״המשטרה מחפשת אותי, אני עדיין לא יודע על מה, אבל כנראה כשימצאו אותי אני אכנס לחקירות ואפילו לכלא, אז אני רוצה להכין אותך לזה, אני מצטער שאני ככה אעלם״ אמרתי לה וחיבקתי אותה, ״מה עשית?״ היא שאלה, ״אני לא יודע יפה שלי, אבל זה בטח לא משהו רציני, גם אם אני אשב זה יהיה כמה ימים״ אמרתי, ״למה אתה חייב להסתבך, אביב״ היא מילמלה, ״אני מצטער״ אמרתי, ״מה זה כבר יכול להיות? הפרוטקן הזה שאתה לוקח זה לא חוקי?״ היא שאלה, ״פרוטקשן חיים שלי, ולא זה לא חוקי״ אמרתי, ״אז יכול להיות שזה בגלל זה?״ היא שאלה, ״אני עושה את זה כבר שנתיים, לא הגיוני שזה זה״ אמרתי, ״אז אני לא מבינה, אתה לא שם לב מה אתה עושה?״ היא שאלה, ״אולי הפלילי אותי, אולי שיקרו אני לא יודע, אני תכף הולך לבדוק את זה״ אמרתי, ״אני הולך למשטרה?״ היא שאלה, ״כן, אם אני אמשיך לברוח זה סתם יגרר עוד, ואני לא אוהב להתחבא״ אמרתי.

אור

״מה יש לך?״ אדם שאל כשהוא התיישב לידי בסלון, ״כלום״ אמרתי, ״נו סיס, דברי״ הוא אמר, ״המשטרה מחפשת את אביב״ אמרתי, ״מה הוא עשה?״ הוא שאל, ״הוא לא יודע, אני מפחדת שיתנו לו משהו כבד, ואני לא אראה אותו הרבה זמן״ אמרתי ודמעות יצאו מעיניי, ״חיים שלי, אל תבכי, אביב תמיד יוצא מהדברים האלה, הוא תמיד מוצא משהו״ הוא אמר וחיבק אותי, ״אני כלכך אוהבת אותו אדם, אני מפחדת לאבד אותו״ אמרתי, ״את לא תאבדי שום דבר, זה אביב הוא תמיד מסתדר״ הוא אמר.

אביב: מאמי, אני נכנס לחקירה, תהיי בקשר עם דביר הוא פה, לוקחים לי את הטלפון פשוט. דביר- ****050339 (04:38).

אוף למה לא התעוררתי, יכלתי לדבר איתו! שלחתי הודעה לדביר כדי לראות מה איתו,

אני: דביר, מה קורה? זו אור, חברה של אביב, אתה יודע מה איתו?

דביר: הוא עדיין בחקירה, אם ישתנה משהו אני אשלח לך הודעה.

״טול?״ אמרתי כשטל ענתה לטלפון, ״מה קורה?״ היא שאלה, ״בסדר, מה איתך?״ שאלתי, ״בסדר, אביב דיבר איתי״ היא אמרה, ״את רוצה לבוא לישון אצלי?״ שאלתי, ״אני אבוא אלייך אחרי בית ספר״ היא אמרה, ״טוב חיים שלי״ אמרתי, ״תודה״ היא אמרה, ״בכיף סיס הכל בשבילך״ אמרתי, ״ביי אוהבת״ היא אמרה וניתקנו, ״אור!״ שמעתי את הקול של אבא, ״אבא אפשר לא ללכת?״ שאלתי, ״וזה למה?״ הוא שאל, ״כי במילא אין היום מקצועות חשובים כלכך״ אמרתי, ״כל המקצועות חשובים״ הוא אמר, ״כן מדבר זה שבקושי למד בתיכון״ מילמלתי, ״ובידיוק בגלל זה אני רוצה שהילדים שלי ילמדו כמו שצריך ולא יזרקו כמוני״ הוא אמר, ״טוב טוב אני אלך רק אל תתחיל עם כל הנאומים שלך״ אמרתי ואמא צחקה מהצד, ״מצחיק אותך?״ אבא שאל אותי והיא הנהנה, הוא התקדם אלייה וחיבק אותה מתכוון לתת לה נשיקה, ״איכ איכ, חכו שאני אלך לפחות!!״ צעקתי ועליתי בהיסטריה לחדר.

MY ORWhere stories live. Discover now