MY OR

פרק 6 - למי שלא עלה.

אביב

״אחי כבר אמרתי לאמא שלי, אין לך לאן לברוח״ אדם אמר כשדיברנו בטלפון, ״אז תגיד לה שהסתדרתי בסוף, לא נעים ליפול עליכם ככה״ אמרתי, ״לא נעים מת מזמן, זה רק חודש״ הוא אמר, ״עדיין אחי״ אמרתי, ״אתה יודע שההורים שלי חולים עלייך נו מה, ממתי אתה מתבייש״ הוא אמר, ״לא מתבייש אחי, לא נעים ליפול עליהם ככה וגם אתה לא נמצא בבית כל השבוע״ אמרתי מנסה להוריד אותו מזה, ״נו אז מה, תישן, תאכל ותלך לעבודה שלך, רק אל תביא אותה לבית של ההורים שלי אחי אה?״ הוא שאל, ״ואני לא מקבל לא״ הוא הוסיף, ״אתה עקשן מזדיין, אוהב אותך אחי״ אמרתי, ״יאלה ימניאק, נדבר״ הןא אמר וניתק.

אור

״למה הוא בא אלינו?״ שאלתי, ״יש לו איזה בעיה בדירה, אנחנו נארח אותו במשך חודש״ אמא אמרה, ״אין לו משפחה?״ שאלתי, ״לא, ולא מדברים על זה עם אביב״ שגיא אמר, ״איך אתה מכיר אותו בכלל?״ שאלתי, ״הוא היה גר קרוב לכאן״ הוא אמר, ״אז איך רק אני לא זוכרת?״ שאלתי, ״אף פעם לא התחברתם״ שגיא אמר וגיחך, ״תהנו בבית ספר״ מילמלתי ועליתי לחדר, כל השמחה שהייתה לי בבוקר ירדה, למרות שלא נראה לי שהוא יזיק כלכך במשך חודש.

My yarden❤️: בא לך לבוא לקניון? עד שיש חופש.
Me: יאלה למה לא, נצטרך לעבור בעבודה של אבא שלי.
My yarden❤️: סבבה חיים שלי, אני אבוא אלייך עוד חצי שעה.

אביב

אדם: יש מפתח מתחת לשטיח, תרגיש בבית אחי.
אני: תודה אחי, אני חייב לך.
אדם: אל תדבר שטויות.
נכנסתי לבית עם המפתח שהיה מתחת לשטיח ונכנסתי עם התיק שלי לחדר שנמצא ליד החדר של אדם.

״אני בבית!״ שמעתי את צעקתה של אור וקול שקיות מרשרשות נשמע, ״שלום שלום״ אמרתי כשיצאתי מהחדר, ״כבר באת?״ היא שאלה, ״צר לי לאכזב אותך״ אמרתי, ״אני חושבת שאתה צריך להתנצל״ היא אמרה ואני הרמתי גבה, ״על מה בידיוק?״ שאלתי, ״אתה קראת לי ילדה תמימה שלא מבינה כלום מהחיים שלה״ היא אמרה, ״נו?״ שאלתי לא מבין, ״אתה חושב שזה בסדר? אני כן מבינה דברים בחיים שלי, זה שאין לך חיי חברה וידידות זה לא אומר שאין דבר כזה!״ היא אמרה בכעס, ״לכל אחד יש מניע נסתר, לא עברת מספיק דברים בחיים כדי להבין את זה״ אמרתי, ״מה לך ולמה שעברתי בחיים?!״ היא שאלה בכעס, ״שכחת שאני מכיר אותך? הייתי גר קרוב לכאן, אני חבר של אדם מאז שאנחנו בני 8״ אמרתי, ״איך אני לא זוכרת אותך?״ היא שאלה, ״תמיד שנאת אותי״ אמרתי וגיכחתי, ״למה?״ היא שאלה, ״היית ונשארת הילדה של אבא, שלאף בן אסור להתקרב אלייה״ אמרתי, ״ואתה? לא התקרבת?״ היא שאלה, ״התקרבתי, לפחות ניסיתי אבל אז היה בלאגן בבית שלי, ועברתי מכאן״ אמרתי, ״למה רצית להתקרב?״ היא שאלה, ״הרבה שאלות את שואלת היום״ מילמלתי, ״את ילדה יפה אור, זה למה כולם עד יום רוצים להתקרב אלייך ואני די בטוח שגם האופי טוב, אבא שלך גידל אותך כמו שצריך״ אמרתי, ״תודה״ היא מילמלה, ״אני בבית!״ שגיא צעק מלמטה, ״ביי״ היא אמרה ונכנסה לחדר שלה, הילדה הזאת מחרפנת.