פרק 8

7.6K 374 24
                                    

אביב

אדם: אחיי אני חוזר היוםם, קיבלתי רגילה.
אני: אששש.

״די שאיו, אני לא אבוא, לא משנה מה תגיד״ שמעתי את קולה של אור כשעברתי ליד החדר שלה, ״וואי תסתום כבר! תסתדר יום בלעדיי״ היא אמרה, ״בסדר תבוא חופר״ היא אמרה ואז שמעתי אותה אומרת לו ביי תוך כדי הליכה, נכנסתי מהר לשירותים ושטפתי את פניי, מי זה הילד הזה? ולמה עיצבנה אותי השיחה הזאת? ״מי פה?״ היא שאלה, ״אביב״ אמרתי, ״אין לך עבודה או משהו?״ היא שאלה עדיין מעבר לדלת, ״העבודה שלי היא לא בזמנים קבועים״ אמרתי, ״אה, במה אתה עובד?״ היא שאלה, ״את תמיד שואלת כלכך הרבה שאלות על הבוקר?״ שאלתי תוך כדי שציחצחתי שיניים, ״תן לי להיכנס, בא לי לצחצח גם״ היא אמרה ופתחתי את הדלת, הסתכלתי עלייה לבושה בפיג'מה של מכנס ארוך וחולצה קצרה השיער שלה נשאר מסודר כאילו לא קמה משינה הרגע, ״אתה בוהה״ היא אמרה וחייכה חיוך מעצבן, ״אני גובה כספים״ אמרתי עונה לה על השאלה, ״לא הבנתי״ היא אמרה, ״עבריין בשפה יותר ברורה״ אמרתי, ״אה״ היא מילמלה, ״אל תדאגי לא רצחתי אף אחד עד עכשיו״ אמרתי בחיוך.

אור

אני לא אשקר, כן פחדתי מאביב אבל כן הרגשתי ביטחון לידו ידעתי שהוא לא יפגע לעולם, ולא בגלל אדם או אבא, אלא בגלל שהוא לא רוצה לפגוע בי.

״שאיווו״ אמרתי כשפתחתי לו את הדלת, ״קטנטונת״ הוא אמר וחיבק אותי, אביב ישב בסלון וצפה בנו, ״בוא נעלה לחדר שלי״ אמרתי לשי ועלינו למעלה, ״מה איתך ועם גאיה?״ שאלתי אותו, גאיה זו חברה של שי הם יוצאים בערך חודשיים, ״נפרדנו״ הוא אמר, ״מה? למה?״ שאלתי, ״סתם, לא סיבה מסוימת״ הוא אמר, ״נו תגיד לי״ אמרתי, ״תבטיחי לי שאת לא לוקחת את זה למקומות שאת לא צריכה לקחת, ואת לא מתרחקת ממני״ הוא אמר והנהנתי, ״היא אומרת שאני ואת מתנהגים כאילו אנחנו זוג והיא לא יכולה לצאת איתי כשכולם מדברים עליי ועלייך״ הוא אמר והייתי בהלם, ״אבל אנחנו רק ידידים״ אמרתי, מה יכול להיות שאני באמת תמימה שאני לא שמה לב שאני ושי יותר מידידים? יכול להיות שזה רק נראה לי בסדר כשזה לא? ״אני יודע, זה פשוט כל החיבוקים וזה״ הוא אמר, ״אם זה מפריע לך, אני לא אחבק אותך, זה רק חיבוקים בין ידידים אבל אם זה מה שגורם לכולם לחשוב שאנחנו ביחד אז אני לא אחבק אותך יותר״ אמרתי בהלם, זה רק חיבוקים, ״זה הקטע, אני לא רוצה שנתרחק ההפך הוא הנכון״ הוא אמר, פאק.

אביב

הם בחדר כבר איזה שעה, אני לא מבין מה יש לעשות לבד כלכך הרבה זמן, עליתי לחדר שלה ונכנסתי לחדר שלה בלי לדפוק, ראיתי אותה יושבת על המיטה והוא שם את הראש שלו על הרגל שלה כשהיא מלטפת את הראש שלו, ״מה?״ היא שאלה והפסיקה לגעת בשיערו, ״אני הולך להביא את אדם מהבסיס״ אמרתי, ״הוא חוזר?״ היא שאלה, ״כן, יוצא לרגילה״ אמרתי, ״יש! אז אתה צריך עוד משהו?״ היא שאלה, ״לא, רק הודעתי, אני משאיר את הדלת פתוחה״ אמרתי מתכוון לדלת של הבית, ״אוקיי״ היא אמרה ויצאתי החדר, ״מי זה?״ שמעתי אותו שואל אותה, ״חבר של אדם״ היא אמרה, ״הוא גר אצלכם?״ הוא שאל, ״כן, יש לו משהו בדירה״ היא אמרה, ״נראה מלחיץ קצת״ הוא אמר וצחק, ״כן, קצת״ היא אמרה וגיחכה, אחרי זה ירדתי למטה, אני מלחיץ אותה?

״אה ימזדיין! כמה זמן?״ אדם שאל כשעלה לרכב, ״אני עייף מת״ אמרתי בעייפות, ״מי בבית?״ הוא שאל, ״אור ואיזה ידיד שלה״ אמרתי, ״אורי או שי?״ הוא שאל, ״לא יודע אחי, לא עשיתי בדיקת נוכחות״ אמרתי והוא צחק, ״יוצאים לזיין היום אחי״ הוא אמר, ״יומיים בלי ואתה מת אה?״ שאלתי בגיחוך, ״אתה לא מבין כמה זה קשה״ הוא אמר, ״נצא למועדון של אמיר״ אמרתי, ״סבבה רצח״ הוא אמר.

MY ORWhere stories live. Discover now