MY OR

פרק 13

אביב

[עבר]

״לאן אני הולכת אביב?״ היא שאלה אותו תוך כדי שהיא בוכה, ״למקום טוב יותר״ אמרתי וחיבקתי אותי, ילד בן 9 מנסה להסביר לילדה בת 5 שרחוק מהבית זה יותר טוב, ״אבל אני רוצה להישאר איתך״ היא אמרה וחיבקה אותי, ״אביב!!״ היא צעקה כשיצאתי מהבית הגדול ההוא, ״אביב! תחזור!״ היא צעקה שוב אך לא הסתובבתי, ידעתי ששם יהיה לה טוב יותר, שם ידאגו לה.

[הווה]

אני הולך כל שבוע לאותו בית ששמתי אותה בו, אני רואה אותה חוזרת מבית ספר, היא גדלה להיות ילדה מושלמת, מנומסת וחכמה, לא כמוני אחד שכל מה שהוא ראה זה מזרקים של הרואין ואבקות לבנות שאז חשבתי שזה קמח והמזרקים בשביל תרופות, היא גדלה בבית הזה כמו מלכה כמו שמגיע לה, אני די בטוח שהיא לא זוכרת אותי, הרי היא הייתה בת 5 בסך הכל, קוראים לה טל, אני לא יודע אם הם שמרו לה על השם בכלל, אני חושב שהדבר שאני הכי צריך כרגע זה משפחה, אני חושב שאני אלך לפגוש את טל.

חיכיתי מחוץ לבית ספר שלה שתגיע, זו הייתה בידיוק בשעה שהיא אמורה לסיים, לפתע ראיתי אותה בדרך לשער עם ילד מלווה אותה, ״אביב מה אתה עושה?״ שמעתי מישהי שואלת אותי אך אני הייתי מרוכז שצוחקת עם מישהו, ״אביב״ היא מילמלה שוב והסתובבתי אלייה, ״מחכה למישהי״ אמרתי, ״אה״ היא אמרה, ״מה איתך אור?״ שאלתי, ״בסדר, רגיל״ היא אמרה ואחותי וההוא התקרבו אלינו, ״אוריקוו״ אור אמרה וקפצה על הנער שהיה עם טל, ״היי טלטול״ אור אמרה וחיבקה אותה, השאירו לה את השם שלה, ״טל״ אמרתי, ״מי אתה?״ הילד שמסתבר ששמו אורי שאל, ״מה אכפת לך?״ שאלתי, ״זה אביב חבר של אחי״ אור אמרה, ״מה אתה צריך?״ טל שאלה והקול שלה הזכיר לי את קולה של אמא שלי, ״את יכולה לבוא איתי שנייה?״ שאלתי בהיסוס, ״אני לא מכירה אותך״ היא אמרה, מצד אחד אני שמח שהיא לא הולכת עם כל אחד שיבקש אבל מצד שני אני באמת באמת רוצה לדבר איתה, ״אין לך מה לפחד, בידיוק כמה צעדים מכאן, אני פשוט צריך לדבר איתך על משהו״ אמרתי, ״תלכי אנחנו פה טלטול״ אור אמרה וחייכה אלינו, ״אם משהו אני פה יפה שלי״ אורי אמר ונישק את שפתייה, מה פאקינג הולך כאן?!

״מה?״ היא שאלה כשתרחקנו מעט מאור ואורי, ״את זוכרת אותי?״ שאלתי, ״אביב אחיך הגדול?״ הוספתי, ״עכשיו אתה בא? עכשיו שכבר התאקלמתי וכולם קיבלו אותי, עכשיו? זרקת אותי כמו כלבה בגיל חמש אצל איזו משפחה של עשירים כדי שיטפלו בי! אבל לא חשבת מב זה יעשה לנפש שלי נכון?״ היא מיד תקפה אותי, ״תירגעי חיים שלי״ אמרתי וניסיתי לחבק אותה, ״אל תיגע בי אביב! 11 שנים אני מחכה לרגע שתגיע! עבר יותר מידי זמן״ היא אמרה ודמעות החלו לרדת במורד עינייה, ״לא רציתי שתעברי את מה שאני עברתי, גדלתי לא טוב, אני מתעסק עם האנשים הלא נכונים, אני בלי השכלה ואין לי עתיד כזה מזהיר״ אמרתי, ״אבל את, רציתי שאת תצליחי שתבני לעצמך עתיד טוב יותר משלי, מה שהלך בבית היה נוראי, רציתי שתגדלי בשפע וידעתי שאני לא אוכל לתת לך את זה בבית שלנו, ידעתי שכשתבקשי שאקנה לך בובות כמו של שאר הבנות בגן אני לא אוכל״ אמרתי, ״אני אוהבת אותך אביב״ היא אמרה וחיבקה אותי, ״גם אני אוהב אותך טול״ אמרתי קורא לה בכינוי שנהגתי לי לקרוא כשהיינו קטנים וחיבקתי אותה חזרה.

״התגעגעתי אלייך, לא היה יום שלא חשבתי עלייך, כתבתי לך המון! כמעט כל יום! אני אמרתי שכשאני אפגוש אותך אני אתן לך הכל״ היא אמרה וחייכה אליי, ״תבואי לגור איתי״ אמרתי, ״אני לא יודעת אביב, אני מפחדת מהתגובה של ההורים שאימצו אותי״ היא אמרה, ״תפגשי אותם כמה שתרצי״ אמרתי, ״תבוא איתי לדבר איתם?״ היא שאלה ואני הנהנתי, ״מה הולך כאן?״ אורי שאל, ״אוריקו, זה אח שלי״ הוא אמרה ויצאו לה דמעות מהעיניים אני מניח שזה משמחה, ״זה שסיפרת לי עליו?״ הוא שאל והיא הנהנה, היא מדברת עליי, החיוך נפרש על שפתיי והוא היה ענק, ״אתם ביחד?״ שאלתי, ״כן, כבר חודש״ היא אמרה, ״וואלה״ מילמלתי, אני לא אוהב את זה, ״ביי הלכתי״ אור אמרה לפתע ורק עכשיו שמתי לב שהיא עמדה כל הזמן הזה מאחוריי אורי, ״ביי יפה שלי״ טל ואורי אמרה ביחד, ״ביי״ אמרתי וראיתי שהיא עלתה לאוטו של אדם, ״חכי שנייה״ הוא מילמל אלייה ויצא מהאוטו, פאק לא רק שאני לא אשלוט בעצמי וארביץ לו.

110 הצבעות
20 תגובות
על הפרק הזה והקודם ואני ממשיכה.