אור
״בוקר טוב!״ אמרתי כשירדתי למטה, ״בוקר טוב, אפשר לדבר איתך?״ אבא שאל והנהנתי כשנכנסנו ביחד למטבח, ״איפה כולם?״ שאלתי, ״ישנים, אני ואמא החלטנו לתת לכם קצת חופש, נוסעים לאילת״ הוא אמר, ״באמת? מתי?״ שאלתי, ״היום בערב, בואי נשב כמה דקות״ הוא אמר והתיישבנו זה מול זו על הכיסאות מסביב לאי, ״אני מצטער על אתמול, ממש הגזמתי״ הוא אמר, ״זה בסדר אבא, אני מבינה אותך, אני בטוחה כשיהיו לי ילדים אני ארצה לשמור עליהם באותה המידה שאתה שומר עלינו״ אמרתי, ״אני שמח שאת מבינה אותי, אני באמת לא אוהב להיות האיש הרע וזה ששם גבולות, אבל מישהו צריך לעשות את זה״ הוא אמר, ״אתה צודק אבא״ אמרתי, ״יאלה לכי תתארגני יפה שלי, את הראשונה שיודעת שנוסעים״ הוא אמר וחיבקתי אותו לפני שעליתי למעלה להעיר את יהלי.
״יהלולו! קומי!״ אמרתי וקפצתי על המיטה שלה, ״לכי מפה״ היא אמרה, ״נו קומי, יש לי בשורות משמחות במיוחד״ אמרתי, ״מה?״ היא שאלה , ״נוסעים לאילת!״ אמרתי, ״תשבעי!״ היא אמרה ופקחה את עינייה במהירות, ״נשבעת! אבא אמר לי עכשיו, בואי נארגן מזוודות ביחד״ אמרתי, ״אני הולכת לצחצח שיניים, תביאי בנתיים את המזוודות מהחדר שירות״ היא אמרה וקמה מהמיטה.
״תקחי את הבגד הים הזה!״ אמרתי, ״כבר אין לי מקום במזוודה!״ היא אמרה וצחקה, ״גם בשלי אין אוף, אבא אפילו לא אמר לכמה זמן נוסעים״ אמרתי, ״אוי לא אמרתי לאביב!״ הוספתי וקמתי במהירות הולכת לחדר לקחת את האייפון, התקשרתי לאביב וחיכיתי שיענה, ״היי בייב״ הוא אמר וחייכתי, ״בוקר טוב מאמי״ אמרתי, ״לא הלכת לבית ספר?״ הוא שאל, ״לא, כולם נשארו היום בבית, אנחנו נוסעים בערב לאילת״ אמרתי, ״וואלה? לכמה זמן?״ הוא שאל, ״לא שאלתי עדיין את אבא שלי״ אמרתי, ״אז תשאלי״ הוא אמר, ״אז דקה אני חוזרת״ אמרתי והשארתי את האייפון על המיטה והלכתי לחדר של ההורים, דפקתי בדלת בכדי לא להפריע באמצע משהו, ״כן״ שמעתי את קולה של אמא, ״אמא, לכמה זמן נוסעים?״ שאלתי, ״עד יום ראשון, סופ״ש ארוך פשוט״ היא אמרה והנהנתי, הלכתי חזרה לחדר והרמתי את האייפון מהמיטה, ״עד יום ראשון״ אמרתי לאביב, ״מה? הרבה זמן בייבי״ הוא אמר, ״זה עובר מהר״ אמרתי, ״כן בטח ועם המחשבות שלך יושבת שם בבריכה בבגד ים ליד מלא בנים שרק מתים שתסתכלי עליהם״ הוא אמר, ״קנאי״ אמרתי בחיוך, ״אני אבוא יותר מאוחר, אוהב אותך״ הוא אמר, ״גם אני״ אמרתי בחיוך גדול יותר מהקודם, ״ביי בוב״ הוא אמר וניתק.
אביב
רק ממחשבה של כמה ימים בלעדייה אני משתגע, אני מתחיל לפחד שאני מפתח אובססיה לילדה הזאת, ״טול יצאתי לאור״ אמרתי, ״תגיד לה שתקנה לי משהו באילת!״ היא אמרה וצחקתי, ״ביי קופה״ אמרתי ויצאתי מהבית.
״היי״ אמרתי לקיילי כשנכנסתי לבית שלהם, ״היי, היא למעלה״ קיילי אמרה והנהנתי עולה למעלה, פתחתי את הדלת והיא בידיוק דיברה בטלפון, ״אני אתקשר יותר מאוחר״ היא אמרה כשהיא הבחינה בי, ״היי!״ היא אמרה וקפצה עליי, ״עם מי דיברת?״ שאלתי, ״עם ירדן״ היא אמרה, ״אז את נוסעת?״ אמרתי ושירבבתי את שפתיי, ״כולה ארבעה ימים חיים שלי״ היא אמרה, ״זה לא כולה, זה ארבעה ימים בלעדייך, אני מתחיל לפתח אובססיה״ אמרתי והיא צחקה, ״אני אתקשר אלייך כל יום״ היא אמרה, ״ממ נשמע טוב, כל שעה עגולה אני רוצה תמונה שלך״ אמרתי, ״אובססיבי״ היא אמרה וצחקה, ״מודה באשמה״ אמרתי ונישקתי את שפתייה, ״אני מכור״ אמרתי וטרפתי את שפתייה שוב.
אור
״ביי יפה שלי, תשמרי על עצמך״ הוא אמר וחיבק אותי, ״אני אוהבת אותך״ אמרתי ונישקתי אותו, ״טוב מספיק ימגעילים״ אדם אמר, ״סתום, אני לא אראה אותה כמה ימים״ אביב אמר וחזר לנשק אותי, ״יאלה שחרר ממנה אחי״ שגיא אמר, ״וואי סתמו כבר!״ אמרתי, ״ביי מאמי״ אמרתי ונשקתי לשפתיו פעם אחרונה, ״ביי בייבי״ הוא אמר ונכנס לאוטו שלו, ״יאלה יבכיינית בואי נצא כבר״ אדם אמר, ״איפה רון?״ שאלתי, ״הוא יבוא כבר עם סבא וסבתא כי אין מקום באוטו״ אמא אמרה, ״תעירו אותי שנגיע״ מילמלתי ועצמתי את עיניי.
YOU ARE READING
MY OR
Romanceזה לא יכול לקרות, אני לא יכולה להתאהב בו. אסור לי. זה בלתי אפשרי, לא אכפת לו ממני, הוא בקושי מכיר אותי, הוא לא ירצה ילדה כמוני, הוא שונא אותי.
