MY OR

פרק 19

אור

״אני צריכה ללכת לבית״ אמרתי, ״תשארי עוד קצת״ אביב מילמל, ״אבא שלי התקשר אליי כבר פעמיים אביב״ אמרתי, ״נו תגידי שאת אצל ירדן״ הוא אמר, ״אני לא אוהבת לשקר לו״ אמרתי, ״אז עדיף לא להגיד את האמת?״ הוא שאל והרים גבה, ״וואי איזה מעצבן אתה״ אמרתי, ״יאלה בואי אני אקח אותך יבכיינית״ הוא אמר וצחק, ״עזוב, אני אגיד לשי שיבוא לקחת אותי״ אמרתי בהתגרות, ״אל תעצבני אותי אור, יום אחד אני אתלוש לו את הראש מהמקום, במילא אני רוצה לפוצץ את אורי עכשיו גם את שי?״ הוא שאל בכעס, ״מה אורי עשה לך?״ שאלתי, ״הוא פגע באחותי, הוא נפרד ממנה״ הוא אמר, ״מה? לא מתאים לאורי״ אמרתי, ״ילד זין״ הוא אמר, ״תפסיק לקלל כבר״ אמרתי, ״סליחה תמימה שלי סליחה״ הוא אמר וחיבק אותי, ״אני לא תמימה״ אמרתי בכעס, ״בסדר את ילדונת״ הוא אמר וחייך.

״למה לא ענית לי?״ אבא מיד שאל לאחר שנכנסתי לבית, ״הייתי אצל ירדן״ אמרתי, ״אצל ירדן אין קליטה?״ הוא שאל, ״לא שמעתי את הטלפון״ אמרתי, ״היית חוזרת אליי״ הוא אמר, ״די אבא! לא הייתי אצל ירדן סבבה?״ שאלתי בכעס והתכוונתי לעלות לחדר, ״אז איפה היית?״ הוא שאל, ״אצל חבר שלי״ אמרתי ורצתי לחדר, ״אור! אני מאוד מקווה שאת צוחקת״ הוא צעק מלמטה, ״די שליו״ שמעתי את אמא מרגיעה אותי, נמאס לי שהוא חושב שאני עוד הילדה הקטנה של אבא!

אביב

״רבתי עם אבא שלי״ אור אמרה לי כשדיברנו בטלפון, ״למה רבתם חיים שלי?״ שאלתי, ״הוא מעצבן! הוא מתחיל לתחקר אותי כל פעם שאני נכנסת לבית זה כבר מעצבן!״ היא אמרה בכעס, ״הוא רק דואג לך בייב״ אמרתי, ״ממש, הוא מתייחס אליי כאילו אני ילדה בת 3!״ היא אמרה ושמעו כמה שהיא עצבנית, ״את רוצה לבוא אליי? אני אבוא לקחת אותך?״ שאלתי, ״לא יצאתי מהחדר מאז שחזרתי, אמרתי לו שיש לי חבר, מאז לא יצאתי״ היא אמרה, ״אני מבין, תצאי תאכלי משהו חיים שלי, לא אכלת כלום היום״ אמרתי, ״אל תתחיל איתי גם אתה, עוד אחד שמתייחס אליי כמו לילדה בת 3״ היא אמרה, ״אור, אני לא מתייחס אלייך כאילו את בת 3, אבל את החברה שלי ואת צריכה לאכול״ אמרתי, ״בסדר״ היא מילמלה, ״אני הולכת לישון״ היא הוסיפה, ״תאכלי״ אמרתי, ״אני אדבר איתך מחר אביב״ היא אמרה וניתקה.

אני: אדם?

אדם: אה אחי?
אני: תדאג לאור אחי היא לא אכלה כל היום והיא לא יוצאת מהחדר שלה.

אדם: ברור אחי, אמא שלי הלכה לחדר שלה עכשיו.

אני: אמא שלך יודעת עלינו?

אדם: כן, אור סיפרה לה בבוקר.

אור

״יפה שלי, זאת אני״ אמא אמרה מחוץ לחדר, ״מה?״ שאלתי, ״תפתחי לי, הבאתי אוכל״ היא אמרה, ״אבא איתך?״ שאלתי, ״לא״ היא אמרה, פתחתי את הדלת והיא נכנסה עם מגש ובקבוק קולה בידה, ״תודה״ אמרתי כשהתיישבנו במיטה והתחלתי לאכול, ״מה זה? לא אכלת כל היום?״ היא שאלה בכעס, ״תירגעי אמא, לא שמתי לב״ אמרתי, ״מה זה לא שמתי לב?! את צריכה לאכול! את במילא רזה״ היא אמרה שוב בכעס, ״וואי אל תתחילי עם זה אמא״ אמרתי בייאוש, ״עכשיו לעניין עם אבא, מה אמרת לו שככה עצבני?״ היא שאלה, ״אמרתי שיש לי חבר״ אמרתי, ״ולא אמרת מי?״ היא שאלה, ״לא״ אמרתי, ״תספרי לו ותסבירי לו״ היא אמרה, ״אני מפחדת שהוא לא יסכים לי להיפגש איתו״ אמרתי, ״אל תדאגי, אני יורדת למטה ואומרת לו לעלות, תדברו בשקט בלי לצעוק ובלי עצבים״ היא אמרה והנהנתי.

״אור״ אבא ישר כשהוא נכנס, ״מה?״ שאלתי מיואשת לגמרי מהחיים האלה, ״מה זה חבר עכשיו? את מוכנה להסביר לי מה הקטע הזה? את זורקת פצצה ובורחת!״ הוא אמר בכעס, ״די כבר! אתה לא מבין שאתה חונק אותי?! כבר אין לי חשק לצאת רק מהמחשבה שאני אחזור הביתה תחכה לי חקירה רצינית, אז יש לי חבר אז מה? וזה אביב חבר של אדם! והוא מושלם, ואוהב אותי, ודואג לי״ אמרתי ואבא עוד היה בהלם, ״אביב? הוא בן 20!״ הוא אמר בהלם, ״נו אז מה? אני אוהבת אותו!״ אמרתי, ״אני לא מוכן לזה, הוא גדול ממך ב4 שנים!״ הוא צעק בכעס, ״די אבא! מה רע לך לראות שטוב לי?!״ שאלתי בעצבים, ״את יודעת שאני רוצה שהיה לך רק טוב, אבל בחורים בגילו לא רוצים ילדות בגיל שלך, הם רוצים רק דבר אחד״ הוא אמר, ״אבל אביב כן רוצה אותי, ואני אוהבת אותו״ אמרתי, ״אני לא מוכן לדבר הזה״ הוא אמר והטלפון שלי צילצל, ״מי זה?״ אבא שאל, ״הלו?״ עניתי לאביב מתעלמת מהשאלה של אבא, ״מה איתך?״ הוא שאל, ״אני יכולה לחזור אליך יותר מאוחר?״ שאלתי, ״זה הוא? תנתקי מיד״ אבא אמר, ״אביב אני אתקשר יותר מאוחר״ אמרתי וניתקתי, ״את ממש לא הולכת להתקשר אליו יותר מאוחר, את הטלפון שלך אליי, ואת מרותקת״ הוא אמר והייתי בהלם, ״אבא מה יש לך?״ שאלתי בהלם, ״אני לא מוכן שלא תהיה משמעת בבית הזה״ הוא אמר, ״אפילו אמא הסכימה לי להיות איתו! מה הבעיה שלך?״ שאלתי, ״אמא יודעת?״ הוא שאל, ״ברור! אתה לא מבין שאתה מונע ממני לקבל אהבה? אתה רק עושה לי רע ככה״ אמרתי.