פרק 11

7.5K 368 43
                                    

אור

״איפה הייתם?״ שאלתי, ״בים, כמה כוסיות סיס את לא מבינה״ אדם אמר, ״לא שמו עלייך אה?״ שאלתי ואני ואביב צחקנו, ״סתמי ימכוערת״ הוא אמר, ״את יודעת כמה מספרים השגתי? לפחות 10״ הוא הוסיף, ״מתי תמצא מישהי רצינית, אפילו גיגי מצא״ אמרתי וישבתי לידו, ״לא טוב לי רציני״ הוא אמר, ״אה כן? אז לא תתחתן?״ שאלתי, ״עזבי את הילד, תני לו לחיות״ אביב אמר והתיישב גם הוא על הספה כשהוא ללא חולצה, ״אי אפשר לחיות עם מישהי?״ שאלתי, ״מה אני צריך מישהי שתחנוק אותי?״ אדם שאל, ״אתם מוזרים״ מילמלתי.

״אתם זוכרים שלי ולשגיא יש טיול שנתי בשבוע הבא כן?״ שאלתי את אמא ואבא, ״ברור״ אמא אמרה ואבא הנהן, ״אני צריכה לקנות ממתקים״ אמרתי, ״שגיא יקח אותך מחר״ אבא אמר, ״אני לא יכול מחר״ שגיא אמר, נכון הדייט שלו, ״בסדר אבא אני אמצא איך ללכת״ אמרתי, ״אני אקח אותך״ אדם אמר, ״לי יש יום הורים ביום ראשון״ יהלי אמרה, ״מי מכם בא?״ היא שאלה, ״מאמי אתה תלך?״ אמא שאלה את אבא, ״המורה של יהלי חולה עליי״ אבא אמר כשהוא מסתכל בחצי עין על אמא, ״שליו תירגע״ היא אמרה לו וכולנו צחקנו, ״היי, באתי להיפרד ולהגיד תודה״ אביב אמר כשהוא נכנס למטבח ומזוודה מאחוריו, ״מה לאן אחי?״ אדם שאל מבולבל, ״זהו הדירה שלי בסדר עכשיו, תודה על האירוח, אני חייב לכם״ הוא אמר, ״אתה מוזמן כל יום״ אמא אמרה לו, אני עוד הייתי בהלם, לא רציתי שהוא ילך, רציתי שישאר.

אביב

כשדביר התקשר אליי ואמר לי לחזור, שהוא מצא את המלשין התבאסתי האמת, הזמן הקצר שהייתי פה היה כלכך טוב, הרגשתי שוב מה זה משפחה, והילדה הזאת המחשבה שאני לא אראה אותה כל בוקר שוב לא נותנת לי מנוח, ראיתי את הפרצוף שלה כשהבינה שאני עוזבת, נראה על הפנים שלה שהיא התאכזבה, וזה עוד יותר גרם לי להרגיש חרא, רציתי להישאר.

״מה קורה אחי?״ דביר שאל כשנכנסתי לדירה, ״בסדר״ אמרתי והתיישבתי על הספה בסלון, ״מה אחי? מה יש?״ הוא שאל, ״סתם״ מילמלתי, ״נו״ הוא אמר והרים גבה, ״אחות של אדם כזאת מושלמת, לא מהעולם הזה״ אמרתי, ״כוסית?״ הוא שאל, ״סתום את הפה, אל תדבר עלייה ככה״ אמרתי בכעס, ״אוקיי הבנתי״ הוא אמר, ״מה בידיוק הבנת?״ שאלתי, ״אתה דלוק עלייה״ הוא קבע, ״לא, מה הקשר?״ שאלתי, ״רואים לך את זה בעיניים, אני אומנם לא יודע איך קוראים לה אפילו, אבל אחי העיניים שלך אומרות הכל עלייה״ הוא אמר, ״מה לקחת?״ שאלתי, ״תהיה רציני שנייה! אני רואה שיש הרבה דברים שאני מת להגיד לה״ הוא אמר, ״דביר לקחת שיעורים באיך להיות פסיכולוג?״ שאלתי וכבר התחילה לעלות לי על העצבים השיחה הזאת עלייה, ״אני פשוט לא רוצה לשמוע את האמת, אתה מעדיף לשקוע בחרא מאשר לחוות טוב״ הוא אמר, ״על מה אתה מדבר בכלל? אני מת לחוות טוב״ אמרתי, ״אתה מתכחש אחי, אבל אני מכיר אותך, אתה לא רוצה לחוות טוב מהפחד שזה יגמר מתישהו״ הוא אמר, כן הוא קצת צודק האמת, ״נו ספר לי עלייה״ הוא אמר, ״היא מושלמת! יש לה שיער שטני, עיניים כחולות ירוקות כאלו, אף קטן שבא לי לתת לו ביס, כשהיא עצבנית היא מכווצת את הפרצוף בצורה הכי יפה שיש! היא קטנטונת כזו, ילדה של אבא״ אמרתי מסכם את אור לכמה משפטים למרות שאני יודע שזה כלום לעומת מה שהיא באמת, ״נשבעת חלום אחי״ הוא אמר, ״היא באמת חלום, ותישאר גם״ אמרתי בכאב, ״למה?״ הוא שאל לא מבין, ״היא בת 16 וגם האחות הקטנה של אדם, אני לא יכול פשוט להיות איתה והיא גם שונאת אותי״ אמרתי, ״בעיה אחי, אבל אני סומך עלייך שאני יודע להתנהל במצבים כאלה וגרועים יותר״ הוא אמר וככה חתם את השיחה שלנו כשהוא יוצא מהסלון.

אור

״אור! בואי אוכלים״ יהלי אמרה ונכנסה לחדר שלי, ״אני לא רעבה יהלולו״ אמרתי ושמתי את השמיכה על הראש, ״מה קרה?״ היא שאלה והתיישבה על המיטה שלי, ״כלום״ אמרתי וזה היה נשמע שקר גמור, ״נו״ היא אמרה ודחקה בי, ״לא רציתי שהוא ילך״ אמרתי והרגשתי שסופסוף שיחררתי את זה ממני, הודיתי בזה, ״ידעתי!! ידעתי שבגלל זה את ככה!״ היא צעקה, ״היי! אל תצעקי, אסור שאבא ואדם ידעו״ אמרתי בלחץ, ״בסדר, שבועת אחיות״ היא אמרה והניפה את שלושת אצבעותיה באוויר, ״יופי״ אמרתי וחיבקתי אותה, ״את אוהבת אותו?״.

MY ORWhere stories live. Discover now