פרק 7

7.4K 368 27
                                    

אור

״בוקר טוב לפרה״ שגיא אמר והרים את השמיכה ממני, ״בוקר טוב לדוב״ החזרתי לו בקול צרוד, קמתי מהמיטה ויצאתי לשירותים בכדי לצחצח שיניים, ״מי פה?״ שאלתי כשהדלת הייתה סגורה, ״אביב אני דקה יוצא״ הוא אמר בקול צרוד, לאחר דקה אביב יצא כשמגבת כרוכה סביב המותניים שלו, וואו! החזה שלו כלכך שרירי וכמה קעקועים עיטרו אותו, ״את בוהה״ הוא גיחך והתקדם לחדר, ״חי בסרט״ מילמלתי ונכנסתי לצחצח שיניים.

התלבשתי,

״אור! את מאחרת!״ אבא קרא מלמטה, ״אור״ שמעתי את קולו של רון, ״אה קטן?״ שאלתי, ״אפשר נשיקה לפני שאני הולך לגן?״ הוא שאל מפתח הדלת, ״ברור קטנצ'יק״ אמרתי והרמתי אותו, נתתי לו נשיקה ענקית על השפתיים, ״אני אוהב אותך״ הוא אמרה וחיבק אותי, ״תהנה בגן״ אמרת...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

״אור! את מאחרת!״ אבא קרא מלמטה, ״אור״ שמעתי את קולו של רון, ״אה קטן?״ שאלתי, ״אפשר נשיקה לפני שאני הולך לגן?״ הוא שאל מפתח הדלת, ״ברור קטנצ'יק״ אמרתי והרמתי אותו, נתתי לו נשיקה ענקית על השפתיים, ״אני אוהב אותך״ הוא אמרה וחיבק אותי, ״תהנה בגן״ אמרתי והורדתי אותו לריצפה והוא רץ למטה, ״אפשר נשיקה לפני שאני הולך לעבודה?״ אביב שאל בחיוך יהיר, ״חה מצחיק״ אמרתי, ״תהני בלימודים״ הוא אמר וירד גם הוא למטה, ״אבא אתה לוקח אותי?״ שאלתי כשנכנסתי למטבח, ״כן כפרה שלי״ הוא אמר ונישק את ראשי ולאחר מכן חיבק את יהלי ונישק את ראשה גם כן.

אביב

״הכסף״ אמרתי כשנכנסתי לבית המאובק של אחד ההאנשים שחייבים, ״רוצה לשתות משהו?״ הוא שאל, ״אם לא תביא לי את הכסף שלי בדקות בקרובות הדבר היחיד שאני אשתה, יהיה הדם שלך״ אמרתי בעצבים, ״בוא תיכנס״ הוא אמר בבהלה ונכנס לבית, פותח איזשהי מכירה מוציא משם שקית קרטון, ״יש פה הכל, תספור״ הוא אמר, פתחתי את השקית והערכתי לפי מראה שכל הסכום נמצא כאן, ״סאלמת״ אמרתי ויצאתי מהבית שלו.

צלצול הטלפון שלי נשמע ועניתי, ״אביב, זו קיילי״ שמעתי את קולה של קיילי, ״מה קורה?״ שאלתי, ״בסדר, מה איתך?״ היא שאלה, ״הכל טוב, את צריכה משהו?״ שאלתי, ״כן, יש סיכוי שאתה הולך לקחת את אור מהבית ספר, היא לא מרגישה טוב״ היא אמרה, ״ושליו בישיבה אחרת הוא היה רץ״ היא הוסיפה וציחקקה, ״בטח״ אמרתי, ״תודה! אין עלייך״ היא אמרה וצחקתי, ״בכיף״ אמרתי והיא ניתקה לאחר שאמרה שוב תודה.

חניתי את האוטו ויצאתי ממנו נשען עליו בכדי שאור תראה אותי, היא יצאה מהבית ספר והיא הייתה נראית חיוורת, ״אתה באת בסוף?״ היא שאלה, ״כנראה״ אמרתי ונכנסתי לרכב והיא אחריי, ״תודה שבאת״ היא אמרה, ״אין על מה״.

אור

נכנסנו לבית ואביב לא דיבר איתי מאז שחזרנו, אני מרגישה כאילו הוא ממש מתעקש לא ליצור איתי יותר מידי קירבה, ״אור את יכולה לצאת להביא את רון?״ אמא שאלה, ״כן״ מילמלתי, ״את מרגישה יותר טוב?״ היא שאלה, ״לא כלכך״ אמרתי בתקווה שישאירו אותי בבית מחר, ״אוי יפה שלי, ניקח אותך מחר לקופת חולים״ היא אמרה, ״זה לא כלכך גרוע״ אמרתי מיד, ״אז תישארי בבית מחר, ואם זה יחמיר נלך לרופא״ היא והנהנתי, ״את יכולה לקחת אותו או שאני אבקש משגיא?״ היא שאלה, ״אני יכולה״ אמרתי, ״תודה״ היא אמרה לי בחיוך, ״יצאתי מהבית מתקדמת לגן של רון ואז ראיתי את אביב נשען על החומה ומעשן סיגריה, ״לאן?״ הוא שאל ונשף את העשן החוצה, ״לקחת את רון״ אמרתי, ״זה רחוק?״ הוא שאל, ״לא, מה זה משנה?״ שאלתי לא מבינה, ״סתם, הייתי לוקח אותך״ הוא אמר, ״לא צריך, תודה בכל מקרה״ אמרתי וניסיתי לחייך, הבן אדם הזה מתהפך כל חצי שנייה.

MY ORWhere stories live. Discover now