״את הולכת?״ שי שאל אותי, ״כן, חבר של אדם בא לקחת אותי״ אמרתי, ״בואי אני אחכה איתך״ הוא אמר ויצאנו החוצה, לאחר 2 דקות שבהן אני ושי דיברנו ראיתי את האוטו של אביב, ״ביי שאיו״ אמרתי וחיבקתי אותו, עליתי לאוטו של אביב וחגרתי חגורה, ״מי זה?״ הוא שאל, ״ידיד שלי״ אמרתי, ״וואלה, זה לא נראה ככה״ הוא אמר, ״כולה חיבוק״ אמרתי וגילגלתי את עיניי, ״כמה פעמים אני צריך להגיד לך לא לגלגל אליי את העיניים שלך!״ הוא אמר בעצבים, ״תירגע״ מילמלתי בלחץ שפתאום הוא יוריד אותי בדרך, ״אמרתי לך כבר שאין דבר כזה ידידים״ הוא אמר שוב מדבר על החיבוק שלי ושל שי, ״ואני אמרתי שיש״ אמרתי, ״אז את ילדה תמימה שלא מבינה כלום מהחיים שלה״ הוא אמר ואני השתתקתי ולא עניתי לו, כל הנסיעה לא דיברנו עד שלפתע הטלפון שלו צילצל, ״הלו?״ הוא ענה ובגלל שאנחנו בנסיעה אז הוא שם את הטלפון על רמקול, ״איפה אתה?״ שאלתי קול של בחורה, ״אני חייב לך דין וחשבון?״ הוא שאל והרים גבה, ״התגעגעתי״ היא אמרה לו, ואני הרגשתי לא בנוח שאני נמצאת בשיחה די אינטימית בין שניהם, ״לידיה את מוכנה לשחרר אותי?״ הוא שאל ואני לא הבנתי, הייתי בטוחה שהם ביחד אך הוא מדבר אלייה לא יפה, ״בייב״ היא מילמלה וכבר הגענו לבית, ירדתי מהאוטו נותנת לשניהם להמשיך את השיחה המוזרה הזאת, במשך הלילה חשבתי לא פעם אחת על מה שהוא אמר לי, אתילדהתמימהשלאמבינהכלוםמהחייםשלה.
״יפה שלי״ שמעתי את קולו של אבא כשהוא מלטף את ראשי, ״מה?״ מילמלתי בעצבים, ״בואי חיים שלי, הולכים לאכול אצל סבא וסבתא״ הוא אמר, ״אני לא רעבה״ אמרתי, במחשבה שאני אראה את אביב אחרי המילים שהוא אמר לי ואחרי איך שאני יודעת שהוא דיבר לחברה שלו מגעילה אותי, ״אז רק תשבי שם, בואי דור שם״ הוא אמר, ״אתה לא משקר?״ שאלתי, ״נשבע לך״ הוא אמר, ״טוב״ אמרתי וקמתי לצחצח שיניים. התלבשתי,
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
״ההורים שלך כבר יצאו, אמרו לי להגיד לך״ אביב אמר כשראה שירדתי למטה, ״טוב״ אמרתי והתכוונתי לצאת גם אני, ״קצרה השמלה שלך״ הוא אמר, ״לא נראה לי ששאלתי אותך משהו על השמלה שלי״ אמרתי, ״מביע דעה״ הוא אמר, ״אף אחד לא שאל את דעתך!״ אמרתי בעצבים ויצאתי מהבית מתקדמת לבית של סבא וסבתא, ״קטנה שליי״ שמעתי את קולו של דור, ״דורדור!״ אמרתי וקפצתי עליו, ״ואתה גדול ממני רק בחודשיים״ אמרתי, ״בואי לאכול, סבתא הכינה ממולאים״ הוא אמר ומשך אותי לשולחן, אני ודור תמיד היינו הבני דודים הכי קשורים המשפחה, אורן ושגיא היו חברים טובים על אף הפרשי הגילאים בניהם, ״יפה שליי״ אריאל מיד קמה לחבק אותי, הסיפור אהבה של אריאל ורועי תמיד היה יפה כלכך בעיניי, הקטע הזה שאבא בהתחלה כעס על זה אבל בסוף האהבה ניצחה, ״מה זה השמלה הזאת?״ אבא שאל וגילגלתי את עיניי מוכנה לויכוח מעייף, ״אני רק פה אבל״ אמרתי, ״זה קצר״ הוא אמר, ״לפחות היית שמה מכנסיים מתחת״ הוא הוסיף, ״שמתי שורט מתחת״ אמרתי, זה כבר נהיה בלתי נסבל כל זה שהוא קובע לי מה ללבוש, ״נו בסדר תשבי לאכול בנתיים״ סבתא אמרה, ״יהלי לקחתי לך את הואנס״ אמרתי לה, ״למה את לא אומרת לפני?״ היא שאלה כשהיא מרימה גבה, ״כי הטלפון שלי נכבה ואין לי טעינה״ אמרתי, ״טוב בסדר״ היא אמרה, ״אוהבת אותך״ אמרתי והחטפתי לה נשיקה בלחי.
אביב
״איפה כולם?״ אדם שאל כשהוא התעורר, ״אצל סבא וסבתא שלך״ אמרתי, לא הצלחתי להפסיק לחשוב על השמלה הקצרה שהיא לבשה, זה חירפן אותי, ״יאלה אני זז״ אמרתי, ״למה אחי? חכה למוצ״ש״ הוא אמר, ״לא איזה, יש לי מה לעשות״ אמרתי, ״מה אחי? מתי תצא מהחרא?״ הוא שאל, ״גדלתי לחרא הזה, אז כנראה שלעולם לא״ אמרתי, ״אל תהרוס לעצמך את החיים, חבל״ הוא אמר, ״אתה לא תבין את זה, אתה ברוך ה' גדלת עם שני הורים טובים וקיבלת מה שרצית, אני הייתי צריך להילחם על הדברים שרציתי, עד עכשיו אני צריך להילחם על זה״ אמרתי, ״אני מבין אותך אחי״ הוא אמר, ״חס וחלילה לא מאחל לאף אחד להבין את מה שעברתי, לאויב הכי גדול שלי אני לא מאחל את זה״.
