פרק 18

7.6K 374 41
                                    

אור

״יאלה לכי לישון, שתקומי לבית ספר״ אביב אמר וצחק, ״לא מצחיק!״ אמרתי בעצבים, ״סתם קטנטונת, באמת תלכי לישון מוקדם״ הוא אמר, ״אני אחליט מתי אני אלך לישון״ אמרתי בחיוך, ״ובלי שיחות מיותרות עם אנשים מיותרים כן?״ הוא שאל והקנאה נשקפה בעיניו, ״קנאי״ מילמלתי, ״מה אמרת?״ הוא שאל והרים גבה, ״אמרתי שאתה קנאי״ אמרתי בחיוך, ״מודה באשמה״ הוא אמר ונישק את הלחיים שלי, ״אז מה עכשיו?״ הוא שאל כשהיינו מחוץ לשער של הבית שלי, ״מה עכשיו?״ שאלתי, ״אני יכול לנשק אותך?״ הוא שאל, ״ממתי אתה שואל?״ שאלתי, ״צודקת, אני לא שואל״ הוא אמר והטיח את שפתיו על שלי, הנשיקה הזו הייתה איטית וכלכך נעימה, הלשון שלו כלכך רכב ומלטפת, ״עכשיו, תלכי לישון ותחלמי עליי״ הוא אמר והדביק עוד נשיקה קצרה על שפתיי, ״לילה טוב נודניק״ אמרתי וחייכתי אליו, נכנסתי לשער וראיתי את אביב יושב על האוטו מחכה שאני אכנס לבית, ״אוהב אותך״ הוא לחש לפני שנכנסתי לבית, אני מאוהבת.



״קומי קופה!״ שמעתי את שגיא צועק, ״אין לי כוח, תגיד לאמא שאני חולה״ אמרתי, ״קומי, היא לא תאמין, היא יודעת מתי חזרת אתמול״ הוא אמר, ״אוף״ מילמלתי בעייפות, ״יאלה קומי, אחרי זה נדבר על מה היה אתמול״ הוא אמר ויצא מהחדר, ״שגיא!״ צעקתי, ״מה?״ הוא שאל ונכנס שוב, ״אבא יודע?״ שאלתי, ״לא״ הוא אמר ויצא מהחדר.

התלבשתי,

אביב: בוקר טוב חיים שלי

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


אביב: בוקר טוב חיים שלי.

אני: בוקר טוב.

אביב: רוצה שאקח אותך היום?

אני: אני מפחדת שאבא שלי יחשוד, אבל אתה יכול להחזיר אותי.

אביב: יופי כי אני כבר מתגעגע אלייך.

אני: לא מתאים לך רומנטי.

אביב: אני יודע, אבל אני מנסה לפחות.

״אבא אתה לוקח אותי?״ שאלתי כשנכנסתי למטבח, ״כן, נחכה ליהלי שתסיים להתארגן״ הוא אמר, ״אור בואי רגע״ אמא אמרה ויצאה מה בטח כשאני אחרייה, ״מה?״ שאלתי, ״את ואביב?״ היא שאלה, ״אממ״ מילמלתי במבוכה, ״את מרגישה שזה בסדר?״ היא שאל והנהנתי, ״אז תלכי על זה יפה שלי, אם יש איזשהי בעיה את יכולה לבוא אליי, תזכרי שאני תמיד כאן בשבילך, אני גם חושבת שאת צריכה לשתף בזה את אבא״ היא אמרה, ״אבא בחיים לא יתן לזה לקרות ואת יודעת את זה״ אמרתי, ״אם תדברי ללב שלו, הוא יסכים, זו גם את אור, ממתי אבא אמר לך לא?״ היא שאלה וגיכחה, ״כן, אבל אני עדיין מפחדת שהוא ימנע מאיתנו להיפגש, אני חושבת שהתאהבתי בו״ התוודיתי, ״אני אעזור לך לספר לאבא ואני מבטיחה שאני אעשה הכל כדי שהוא יסכים, בסדר?״ היא שאלה והנהנתי, ״רק תיזהרי יפה שלי״ היא אמרה וחיבקה אותי.


״ינעלמת!״ ירדן קפצה עליי כשיצאנו להפסקה, ״מצטערת״ מילמלתי, ״הכל טוב, יש מלא לספר לך!״ היא אמרה, ״יש אחד בכיתה יב', הוא נדיר!״ היא אמרה בהתלהבות, ״חדש?״ שאלתי, ״כן! הגיע לפני כמה ימים באחד מהימים של הגעת״ היא אמרה, ״יש לך תמונה?״ שאלתי, ״דקה אני אחפש״ היא אמרה והתעסקה באייפון שלה, צלצול נשמע מהאייפון שלי וזה היה אביב, ״הלו?״ עניתי, ״מה את עושה?״ הוא שאל ויכולתי להרגיש את החיוך שעל השפתיים שלו, ״כלום, בהפסקה״ אמרתי, ״הנה מצאתי תראי איזה חתיך!״ ירדן לפתע אמרה, ״חתיך?״ אביב שאל, ״נדבר שאני אסיים ללמוד?״ שאלתי מחליפה נושא, ״אנחנו נדבר״ הוא אמר וניתק, ״מי זה היה?״ ירדן שאלה, ״אביב״ אמרתי, ״פספסתי משהו?״ היא שאלה, ״לא משהו מיוחד, יצאנו אתמול״ אמרתי וחייכתי חיוך ענקי, ״למשהו מיוחד? תחמנית! למה לא סיפרת לי?״ היא שאלה, ״זה היה ספונטני״ אמרתי, ״ועכשיו הוא שמע אותי מדברת על החתיך מיב'?״ היא שאלה, ״כן אבל בקטנה, אנחנו עוד לא ביחד בכלל״
אמרתי, ״עוד לא״ היא אמרה וצחקה, ״תיזהרי ממני״ אמרתי בעצבים.


סיימתי ללמוד ויצאתי מהשער, ראיתי את אביב נשען על הרכב שלו ומעשן סיגריה, ״היי״ אמרתי, ״היי״ הוא אמר וזרק את הסיגריה לריצפה, הוא התקרב לחבק אותי ונרתעתי, ״מה יש לך?״ הוא שאל, ״סתם אין לי כוח לזה שידברו עליי בבית ספר״ אמרתי, ״את רצינית?״ הוא שאל בהלם, ״מה את שמה זין בכלל?״ הוא הוסיף, ״אני מעדיפה שלא״ אמרתי, ״טוב כנסי לאוטו״ הוא אמר ויכולתי להרגיש שהוא עצבני, נכנסתי לאוטו למושב שליד הנהג, ״ככה זה יהיה כל הזמן? את לא תתני לי לגעת בך ליד חברים שלך? מה יהיה כשנהיה ביחד?״ הוא שאל בכעס, ״לא יודעת אביב! אבל מה שאני כן יודעת, זה שכל זה חדש לי, אני אף פעם לא הייתי אפילו בכיוון של מערכת יחסים עם מישהו, אז סליחה באמת שקשה לי״ אמרתי העצבים גם כן, ״צודקת, אני מצטער״ הוא אמר, ״יופי״ מילמלתי והשענתי את ראשי על החלון, ״נו סליחה חיים שלי״ הוא אמר והתקרב לחבק אותי, ״אתה תמיד תהיה כזה? תכעס ואז תבקש סליחה? כי אם כן אז אני לא אוהבת את זה, זה פוגע בי, אני לא סובלת שצועקים עליי״ אמרתי, ״אני מצטער, אני אשתדל לא לכעוס עלייך כלכך מהר, אני עצבני עוד מהבוקר שדיברת על החתיך ההוא״ הוא אמר, ״אוי אל תגיד לי שאתה מקנא״ אמרתי בהלם, ״תתפלאי״ הוא אמר, ״זה רק מישהו מכיתה יב' שירדן בכלל דיברה עליו״ אמרתי, ״אני קנאי ורכושני, כזה אני אין אפשרות לשנות את זה, תצטרכי לקבל אותי ככה ואני אנסה להבין אותך עם העניין של הקירבה ליד אנשים, בסדר?״ הוא שאל והנהנתי, ״עכשיו תביאי חיבוק״ הוא אמר וחייך.

MY ORWhere stories live. Discover now