״אלכסנדריה הפסיקי ברגע זה להתלונן״ אמי אמרה בכעס כשהתלוננתי על השמלה שבחרה שאלבש (השמלה שבתמונה).
״אך אני יכולה להפסיק כשאת לא מוכנה להקשיב לי ואת מחייבת אותי ללבוש את השמלה השטוטית הזו שלא נותנת לי לנשום״ אמרתי בכעס כשהתיישבתי ליד השולחן לארוחה האחרונה עם משפחתי לזמן הקרוב.
עוד לא הצלחתי לעקל שאני עוזבת את משפחתי, את מדינתי, את ביתי ולא בגלל הסיבה שלמדתי להכיר כגורלי.
״יהיה בסדר״ לחש לי קמרון כשהחזיק את ידי מתחת לשולחן וחייכתי חיוך עצובאל עבר עיניו החומות, פרעתי את שערו החום והקצר בחיבה.
״אך יהיה בסדר כשאתה לא תהייה לידי כדי לשמור שאני לא יצא מדעתי״ לחשתי לו בחזרה.
״אל תדאגי אני תמיד איתך, אני אכתוב לך ללא הפסקה״ אמר אך עדיין הייתי עצובה, לחצתי את ידו חזק יותר לא רוצה לעזוב.
״היי אני אחיך הגדול, אני אוהב אותך הכי בעולם ואני ינסה לבוא לבקר אני מבטיח״ אמר והאמנתי שינסה אך אמי לעולם לא תרשה זאת.
הנהנתי והתחלתי לאכול בשקט.
עמדתי בראש המדרגות בידיים שלובות על החזה, מסתקלת אך אורזים את חפצי מנסה להדחיק כמה שיותר את הרגע בו יחייבו אותי לעזוב.
שמעתי צעדים מתקרבים, אבי עמד משמאלי ואני המשכתי להסתכל קדימה.
אבי ליטף את שערי הארוך והגלי, הוא הסתקל עלי עם עיניו הכחולות העמוקות שהיה מיוחד במשפחתי מפני שחוץ מאבי לכולנו היו עיניים חומות.
״את תהני בסימיליה יש שם נופים מרהיבים, יהיה לך מעניין במקום חדש, תוכלי ליצור זכרונות בלי שאני או אמך נפריע״ אמר בהתלהבות מזוייפת שאפשר לזהות רק על ידי מבט מקרוב, כשלא הגבתי הוא נאנח.
״את מבינה למה עליך לעזוב״ הנהנתי באיטיות ״אני לא רוצה שתפגעי, אני לא יודע מה המורדים האלו מסוגלים לעשות, הם כמעט הצליחו לפרוץ לארמון ואת...״ קטעתי את דבריו ״ ואני הנסיכה של אליוס, אני צריכה להתחתן כדי לחזק את המשאבים ואת המדינה ובשביל זה עלי להיות חייה״ אמרתי ברוגז והוא הניד את ראשו בביטול.
״ ואת הבת הקטנה שלי ואני לא מוכן ששום דבר רע יבוא עליך, אני שולח אותך לשם כי אני יודע שהם יגנו עליך מכל משמר״ זה היה הדבר האחרון שאבי אמר לי.
YOU ARE READING
A moment of silence/רגע של שקט
ChickLitתמיד הייתי חשובה, מאז שנולדתי אבל עם החשיבות שלי באה גם גורל. רוב האנשים יכולים לבחור את מסלול חייהם אבל לאחי ולי זה לא היה כך, נולדנו לגורל שכבר קבעו עוד לפני שיכולנו להתנגד. גורלו של אחי קשה וחשוב אך לא קשה או חשוב כמו שלי, הוא היורש לכתר, הבא בת...
