A moment of silence/רגע של שקט

פרק 15 - הנשף חלק א' - ניקולס הארור

"אמ...מה...סליחה" שאלתי בגמגום מרב הפתעה ובהלה שזיהה אותי
"שאלתי אם את מחכה שהנסיך יתפנ הכדי שתוכלי גם לרקוד איתו" כריסטופר שאל
"אה...לא...אני לא מעוניינת לרקוד עם הנסיך" אמרתי ויישרתי מבט אל הרחבה מתפללת בליבי שיתרחק לפני שיזהה אותי
"אם כך אולי תהיי מעוניינת בלרקוד איתי" שאל, פניתי אליו בהפתעה ידו מושתת אלי ועיניו מבקשות
בדיוק כשהתחלתי להמציא תתירוץ הגיוני הוא המשיך לדבר "בבקשה, את לא תרצי להשאיר אותי בידיהן של זקנות המועצה" אמר וחיוך משועשע עלה על פניו
המאבק בין להסכים לו לבין לברוח מהסכנה שיזהה אותי.
מחשבות מתרוצצות לכל עבר, אם הוא יגלה שזו אני הוא ידע ששיקרתי לגבי הביקור שלי בעיר אצל קרוביי ויותר גרוע אם פתאום אחד מבני משפחת המלוכה יזהה אותי וידברו אלי כאל נסיכה הוא יגלה ששיקרתי לו מרגע שנפגשנו על זהותי
הסתקלתי עוד פעם על עיניו, המאבק הופסק וטלתי את ידי בידו.
כריסטופר הוביל אותי אל רחבת הריקודים והתחלנו לרקוד לצלילי המוזיקה המתנגנת
"את נעה בצורה מקצועית ממש" אמר כריסטופר והסמקתי קלותצ למזלי המסכה מכסה את לחיי כך שאולי הוא לא הבחין
"גם את הלא רע בעצמך" גיחכתי
כריסטופר סובב אותי ביד אחת בפתאומיות כך שנצמדתי אליו ברגע שחזרתי אל בין זרועותיו
"עם אחיזה חזקה" הוספתי, כריסטופר הרים גבה והסמקתי שוב
"כן, קיבלתי כמה שעורי ריקוד פה ושם" אמר בציניות ואני פרצתי בצחוק "את כל כך יפיפיה" לחש לי או אולי לעצמו
הסמקתי פעם נוספת והודהמתי מהישירות שלו הערב
אחרי שלא עניתי הוא ניקה את גרונו, אהה הוא סוחת מחמאות
"אני מניחה שגם אתה נראה נחמד" אמרתי והוא גיחך, האמת היא שאני הייתי משתמשת במיל המרהיב כדי לתאר אותו, הוא לבש חליפה אפורה כהה כמעט שחורה שהתאימה לו כמ הכפפה היא הדגישה את ידיו, כתפיו כך שנראה כמעט מלכותי רצת כמו ניקולס, המסיכה שלו היתה בצבע שחור אשר היתה מסגרת דקה סביב עיניו
"את נראת לי מוכרת, אך לא נראלי שראיתי אותך בסביבה" אמר וכל כך שמחתי שהוא לא מזהה אותי
"אני מצתערת לאכזב אותך אך זו פעם ראשונה שלי בארמון" שיקרתי ומשכתי בכתפיי
"טוב א זאם כך שמי הו..." שמתי את ידי על שפתיו כדיע להשתיק אותו
"בלי שמות...בבקשה" אמרתי במהירות "זה נשף מסיכות שמיועד להסתיר את זהותינו אולי כדי שנתמסר לנושא הנשף" שאלתילא רציתי לשקר עוד פעם על שמי.
כריסטופ רהנהן ואני הורדתי את ידיו משפתיו חזרה לכתפו וחייכתי
במוזיקה התחזק ואנחנו הסתחררנו בתאום עם שארק הזוגות בהרחבה והסחרחורת לא איחרה לגיע, אהבתי כל כך הריקודים האילו אך לרוב רקלראות אותם, להשתתף בהם גרמו לי הרבה פעמים לסחרחורת ובחילה.
"תסלח לי אך אני חושבת שאני צריכה אוויר צח, היה לי העונג לרקוד אותך" אמרתי לכריסטופר כאשר השיר הסתיים
כריסטופר לקח את ידי ונשק לה ברוך, לחיי האדימו אולי בפעם העשירית להערב.
"לא העונג הוא כולו שלי, אני מקווה לראותך שוב, אולי בפעם הבאה ללא מסיכה" אמר ואני יצאתי דרך דלתות הזכוכית הגדולות אל החצר, ישבתי על ספסל אבן צונן.
שיחזרתי במוחי את כל השיחה עם כריסטופר ומחשבות התרוצצו לכל כיוון
שיקרתי לו פעם נוספת רק כדי שאוכל להיות בסביבתו, הוא גורם לי להרגיש כמו נערה רגילה אך אני אנוכית ששיקרתי לו והוא כל כך טוב אלי, אבל זו אנוכיות לבקש להיות נורמלית לזמן קצר לפני שאקדיש את חיי למדינה וגבר אחר בשביל להגן על ביתי?
"אווף לאן הכנסתי את עצמי" אמרתי והנחתי את ידי על פני ביאוש
"למשהו חוקי אני מקווה" הסתובבתי בבהלה לקול שמאחורי מתחננת בליבי שזהו לא כריסטופר
זה אכן לא היה הוא אך התגלית לא היתה טובה בהרבה
גלגלתי את עיני וחזרתי להסתל אל הגן
הנסיך ניקולס התיישב לידי, הרגשתי את מבטו על פני
ניקולס ניקה את גרונו במבוכה "צדוע את בחוץ ולא נכנסת לנשף" שאל
"הייתי צריכה אוויר צח" אמרתי באדישות עדיין מביטה קדימה
לא משנה מה אמר לי אתמול עכשיו עשהוא כנראה לא יודע את זהותי איני צריכה להתנהג אליו בנימוס "ומדוע אתה הנסיך לא בנשף רוקד עם כל הנערות שמחכות לך" שאלתי בלעג קל והבטתי בו.
אוי עשיתי טעות, טעות חמורה ראיתי זאת על פניו, הוא לא אמר לי את זהותו ועכשיו הוא מביט בי בוחן אותי ביסודיות כדי להבין את זהותי
ניקולס הוריד את המסיכה שלו "אך ידעת שאני הנסיך" שאל עדיין מביט בי
"אך לא אדע החליפה היקרה, התור הארוך של נערות לרקוד אך ורק איתך ואי אפשר לשכוח את כל הופעתך בעיתונות והטלוויזיה" אמרתי במהירות מתפללת שיאמין לי, אני לא רוצה להתמודד איתו עכשיו
"נפגשנו בעבר" שאל והמשיך להביט אל תוך עיני
"לא, לא נפגשנו ולא ברצוני לפגוש" אמרתי ברוגז, קמתי מהספסל והתחלתי ללכת בגן, רק להתרחק ממנו
"למה בדיוק אינך מעוניינת לפגוש אותי" שאל הולך אחרי
"כי אתה אתה" אמרתי רוצה לסיים את השיחה הזו
"ומה רע בלהיות אני" שאל אך לא עניתי
ניקולס תפס את זרועי וסובב אותי אליו, הסתקלתי אל תוך עיניו הכחולות
"אתה עקשן"אמרתי ומשכתי את זרועי בכוח "אתה מפונק, בעל מזג חם, חוצפן, אתה חושב שהכל מגיע לך שהכל בשחיטה שלך ומעל הכל אתה סנוב" אמרתי בזעם, הגיע הזמן שמשהו יעמיד את התינוק המוגדל הזה במקום
"את מודעת שאת מדברת אל נסיך הכתר" שאל גם הוא התרגז אך היה מופתע מהכנות שלי
"אני מודעת טוב מאדג אל מי אני מדברת" אמרתי לא מוותרת על כעסי, גם אני עקשנית והוא לא יודע עד כמה
"אך את מעזה לדבר אלי בצורה כזאת" אמר ועכשיו כל מה שהיה בו הוא זעם
"מפני שהגיע לי ע דדי ההתנהגות שלך, אתה עיוור ואף אחד לא מוכן לעמוד מולך ולהגיד לך את האמת" הרמתי את קולי, עיניו נפתחו בתדבמה הוא באמת לא רגיל לכנות וחוצפה כזאת, הוצאתי את כל מה ששמרתי בפנים ועכשיו אי מרגישה שאולי קצת החמרתי עם טון הדיבור שלי.
נאנחתי "אמרתי לך את כל זה כדי שתשים לב להתנהגות שלך לפני שתעלה למלוכה, אף אחד לא יקשיב למלך שהיה נסיך כמוך תאמין ל" אמרתי בקול שקט ורגוע יותר
"אף אחד" ניקולס התקרב ואמר "לעולם לא דיבר איתי בצורה כזאת" אמר
הייתי מרגישה מאויימת אך משהו בעיניו גרם לי להרגיש רגוע?
"אף אחד לא דיבר איתי בכזאת פתיחות וכנות כמו שאת הרגע דיברת" אמר בקול רך כמעט מלא הוקרה ולקח עוד צעד אלי
עכשיו עמדנו קרובים מאד, הרגשתי את נשימתו על פני והצלחתי לראות בברור את עיניו שהיו יותר אפורות מאשר כחולות
"אני לא יודע מאיפה הגעת אך אני חושב שאני צריך משהיא כמוך בחיים שלי" במשיך
אוי אילו רק היה יודע מי אני הוא היה מיתיחס אלי בצורה הפוכה לגמרי
הקירבה הזו איתו הלחיצה אותי אך משהו בקולו ועיניו קיבעו אותי למקום.
לפני שהספקתי להגיב ניקולס תפס בלחיי בשני ידיו ונישק אותי.
לרגע אחד עיני נעצמו, מנסה להבין את התחושה הזרה של חמימות ורכות על שפתי ואת קירבתו של ניקולס
ניקולס
עיני נפתחו ברגע שהבנתי ודחפתי את החזה שלו במהירות יוצרת מרחק בנינו, מחתןך אינסטיקט נתתי לניקולס סטירה חזקה על הלחי שהשמיע קול.
בדיוק כשחשבתי שהוא בן אדם הגון הוא עושה דבר כזה.
אחרי הדף המכה ניקולס הסתקל עלי בהפתעה מחזיק את לחיו שהתחילה להאדים.
אלוהים מה עשיתי
"אני מצתערת" אמרתי במהירות ורצתי, רצתי הרחק ממנו ומהנשף, דרך כניסת המשרתים רצתי אל תןך המטבח עוברת על פני טליה ועוד כמה טבחים שכמעט הפילו כלים מידיהם
"סליחה" צעקתי לאחור אך לא מפסיקה לרוץ
הד צעדי המהירות נשמעו בחוזקה כאשר רצתי במסדרוות הרקים של הארמון
נכנסתי לחדרי וסגרתי את דלת התריקה חזקה, עוצרת רגע להסדיר את נשמתי והשענתי את מצחי לדלת כאשר ידי עדיין על הידית
"אלכס" שאלה אלנה מאחורי ושמעתי את הדאגה בקולה
הסתובבתי אליה לאט מביטה בה בפניקה "עשיתי משהו רע, עשיתימשהו ממש רע" אמרתי רואה את החרדה בעיניה של אלנה
‫_______________________________
‎‫מה יקרה לאלכס? מה יקרה עם ניקולס זיהה אותה? ‬

אז העלתי היום כי מחר לא יהיה לי זמן לעלות
מקווה שתהנו 😁