A moment of silence/רגע של שקט

פרק 19 - מציאות מתפוררת

~נקודת מבט כריסטופר~

עמדתי על קצה האגם הקטן שהיה בתחומי הארמון, זרקתי אבנים מקפי אותם על המים בעצבים.
אני לא מאמין שהיא עשתה את זה, אך הייתי מסוגל לתת לה לעשות לי את זה, אני לא מאמין לעצמי.
"כריסטופר" שמעתי קול מאחור "כריס איפה הייתה חיפשתי אותך בכל מקום" אמר ניקולס כשהגיע אלי
"באורווה ןפה" אמרתי בקצה ורוגז
"מה קרה" שאל ונגע בכתף שלי ניערתי אותה ממני
"היא שיחקה בי ואני נפלתי ישירות ברשת לה" אמרתי
"מה" אמרתי
"היא שיקרה לי כל הזמן הזה ואני האמנתי לה, הייתי עיוור בגלל הרגשות שלי, טיפש" אמרתי לעצמי
"כריסטופר על מה אתה מדבר" שאל ניק עם קול דואג
"על אלכס ניק על אלכנסנדריה אך שהיא לא קוראת לעצמה" צעקתי פונה אליו בתסכול
"אלכסנדריה הנסיכה" שאל והנהנתי "מה לך ולה" שאל היה לו משהו בקול, התעלמתי לא הייתי מפוקס כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה עד כמה טיפש הייתי
"הכרתי אותה באורווה היא עבדה עלי, אמרה שהיא עובדת בארמון" אמרתי בקצרה עדין מקפיץ אבנים על המים
2 קפיצות
"רגע זאת הנערה שסיפרת לי עליה זאת ששקלת להציע לה לצאת" שאל ניק מבולבל והנהנתי "וואו, אף פעם חשדת, לא היו סימנים שהיא מסתירה ממך משהו" שאל ניק
"כן אם אני חושב על זה היא אף פעם לא אמרה לי מה העבודה שלה או למה הוא פה, היא תמיד עשתה מזה בדיחה אז לא יחסתי לזה חשיבות אהה" צעקתי וזרקתי בחוזקה את האבן 6 הקפצות
"אתה חושב שהיא ניצלה אותך" שאל
"ברור שהיא ניצלה אותי למה אתה חושב שהיא העמידה פנים שהיא משהי אחרת" שאלתי בכעס
אף פעם לא צעקתי או כעסתי כך אבל המחשבה עליה על אך שעברה עלי מרתיחה אותי
"אולי היתה לה סיבה, שמעתי את הצד שלה"שאל ניק
מה זה אמור להביע, הוא שונא אותה הוא אמר לי זאת עוד לפני שפגש אותה רק בגלל מה שהיא מציגה, אני תמיד אמרתי לו לתת לה הזדמנות ובסוף הוא צדק במה שהיא אז למה שהוא עכשיו יצא להגנתה?
"למה אתה מנסה להגן עליה, ממתי אתה בצד שלה" שאלתי
אני אמור להיות האופתימי מבינינו
"אני לא בצד שלה אבל דיברתי איתה בדיוק כמו שאתה אמרת לי ואני לא בטוח שהיא מהבנות שאלו" אמר ניק בכנות "היא לא כמו דולורס" המשיך
"אך בדיוק, ניק היא מאורסת לך והיא פלירטטה איתי במשך ימים אך תסביר לי זה לא כמו דולורס" אמרתי
אני לא מאמין הוא העז לעלות אותה הוא נשבע לי שלא יזכיר אותה שוב לעולם
"זהו שאני לא חושב שהיא ידע" אמר והבטתי בו בהפתעה
"על מה אתה מדבר" שאלתי
"היא סיפרה לי סיפור על איזה משהו שהיא חשבה שצריך להיות בעלה לעתיד והיא התחרפנה עליו ועל ההורים שלה ואלי היא התנהגה לגמרי אחרת" אמר וגירד את עורפו "אני לא רוצה לחשוב אך היא היתה מתנהגת אם היא היתה יודעת" אמר
"זה לא משנה את העובדה שהיא שיקרה לי מהיום הראשון שהכרתי אותה אפילו בנשף" אמרתי בכעס
התישבתי על האדמה שם את הראשי בין ידי
"אתה זיהית אותה בנשף" שאל
"כן ברור שזיהיתי אותה, את צורת גופה, השער, העיניים זיהיתי אותה מייד" אמרתי
"היא ידע את זה" שאל
"לא היא שיכנע אותי לא להגיד את שמי, רציתי שתדע שאני אשמור את סודה שהיא לא היתה אמורה להיות בנשף, לי היא אמרה שהיא נוסעת לבקר את משפחת בערב הזה, רקדנו ואז היא יצאה לקחת אוויר ממש לפני שאתה יצאת להפסקה מהריקודים שלך" אמרתי בגיחוך
"רגע היא יצאה לפני" שאל והנהנתי "היא לבשה שמלה בצבע בורדו ומסיכה שחורה" שאל ונראה לחוץ
"כן למה מה קרה" שאלתי בחשד
פניו של ניק נפלו כאשר התישב לידי מכסה את פניו בידיו ומניד את הראש
"אני לא מאמין אך לא ראיתי את זה" מלמל בקול שקט
"למה אתה לא מאמין מה קרה ניק" ביקשתי שיספר לי
מבטו של ניק היה מבוייש ולחןף כשהביט בי
"אתה לא ממש תוהב את זה" אמר
הסקרנות גערה בי נעצתי בו מבט שימשיך
"אמ...טוב אך אני אספר לך את זה" היסס מה שלא מתאים לניק "זוכר את הנערה סטרה לי בגלל שנישקתי אותה" אמר והתכווץ מחכה לתגובתי
לקח לי שניה לחבר את המפשט וכעס גע בי
"זאת היתה היא" שאלתי בעס ופליאה "אנילא מאמין שנישקת אותה" אמרתי
"תאמין לי גם אני לא ועוד היא העזה לסטור לי אין פלא שהיא לא גילת לי את זהותה"  אמר ניק
רגשות קינאה וכעס מילאו אותי, כעס עליה, כעס על ניק, למה שיפריע לי שהוא נישק אותה הרי היא שיחקה בי, לא אמור ליהיות לי אכפת ממנה.
אני לא מאמין שאפילו אחרי כל זה עדיין יש לי רגשות אליה אסור לי להמשיך אם זה, זה חייב להיפסק עכשיו כמו שאמרתילה אני לא רוצה לשמוע ממנה או לראות אותה יותר לעולם.
"טוב כל זה לא משנה כבר אני סיימתי עם השקרנית הזאת" אמרתי נחוש לקיים זאת
"מה הכוונה" שאל ניק
"אני אמרתי שאני לא רוצה לראות או לשמוע ממנה יותר זהו אני סיימתי" אמרתי בנוקשות
משהו בליבי אמר לי לא צעק לי לשנות את דעתי, לחפש אותה ולהיתנצל על היתנהגותי ולשלוח לה על הכל אבל הכעס היה חזק יותר.
"אבל אפילו ל אשמעת אותה" התעקש ניק
"ואני גם לא מתכוון לשמוע, מצידי שתיעלם מחיי לנצח" אמרתי בכל הרצינות ואיגרפתי את ידי
"אתה לא יכול להיות רציני לפני כמה שעות הייתה מאוהב בא" אמר ניק בגיחוך
נעצתי בו מבט שהבהיר לו שאני אכן רציני
ניק לקח אבן מהריצפה והקפיץ אותה על המים
2 הקפצות
למה שהוא יגן עליה? הוא הרי הבין אותי עם הסיפור של דולורס ואלכסנדריה אותו הדבר, אם היא ידעה ואם לא על הנשואים שלה לניק היא ידעה שעליה להינשא לאדם כלשהו אז זהו אותו הדבר מבחינתי.
פתאום שמעתי קול צעדים מהירים מתקרב מאחורי, שינו ביסתובבנו באותו הזמן לראות חיל רץ אלינו.
"הוד מלכותך עליך לבוא במהירות זהו מקרה חרום שזקוק לעזרתך" אמר החייל מתנשף בכבדות, שינינו קמנו על רגלינו במהירות
"מה העיניין" שאל ניק
"הנסיכה אלכסנדריה נעלמה מתחומי הארמון" אמר עדין מתנשף
עיני נפתחו בהפתעה ובהלה
_______________________________
מה יעשו ניקולס וכריסטופר? מה הם חושבים שקרה לנסיכה? מה יקרה ללא הנסיכה בארמון?

אז הפרק הזה הוא מנקודת המבט של כריסטופר, אני לא יעשה את זה הרבה את שינויי נקודות המבט רק עם זה תורם או מקדם את הסיפור
תגידו לי אם אהבתם או לא
מקווה שתוהבו