לדעת

פרק 23 האחרון לעונה

כיביתי את המדורה ונכנסתי לתוך האוהל מכסה את גופי והולכת לישון בחשש.
האם הלילה בטוח?

הבוקר הגיע והשחר עולה.
קריאות ציפור נשמעות והרוחות הקרות מורגשות טיפה.
התרוממתי לישיבה ומששתי את עיניי לרגע פקיחתן.
פחדתי לפקוחהן, אם אני בחדר בבית שארגנו משטר המועצה או אני באוהל שאני וטום הקמנו.
פקחתי את עיניי וראיתי שאני באוהל וחיוך מיד עלה על פניי. הבטי הצידה וראיתי שעוד טום עדיין נם.
יצאתי מהאוהל בכדי לא להפריע לו לישון ולהעיר אותו והבטי סביב.
היער, העצים גבוהים עד שאפשר לראות רק את הגזע הארוך ואילו אתה מרים את ראשך לשמיים תראה עלים ירוקים המסתירות את הרקיע.
הבאתי סביב וחייכתי למראה עיניי.
העצים שצומחים, העלים שגדלים, הצמחים שפורחים לצדות העצים והדשא שגדל ומביא עוד צבע ירוק ומרגיע למראה של היער.
חיפושיות מטיילות להם בין הענפים השבורים לדשא וחרקים מסתתרים מאחורי סלעים, ציפורים עפות להם בין העצים ואיתן הציוצים, פרפרים מתעופפים להם בכל מני מרחקים בעלי צבעים שונים.
שמיעות אשר חוזרות על עצמן נשמעות מאחורי והבטי לאחור רואה שעל עץ אחד עומד על ענף נקר שמנקר חור בעץ.
בילדותי נשארתי רבות בבית, יותר נכון נשארתי בביתי למעשה 17 שנה.
חקרתי רבות וקראתי מחקרים מאמרים ומלא ספרים.
אחד המחקרים האהובים שלי בספרים ובטלוויזיה היה החיות, אני זוכרת שהיה לי ספר שלם על משפחת העופות ושקראתי על משפחת הנקריים.
הבטי בנקר מנקר את העץ והבחנתי שהוא לא מאשר 'נקר שחור'.
קראתי בעבר שהוא מצוי ביבשת אסיה ומזרח התיכון אבל המידע הזה כבר לא חשוב, משום שמהיום בו דודי עלה לשלטון כל המדינות והיבשות כבר לא רלוונטיות, רק השטחים ברשות שלטונם של משטר המועצה או לא.
תמיד חלמתי לראות עולם, לראות יערות ערים, מדינות, אוקיינוס.
לפחות זה לא חלום רב כל כך בעבור מישהי שהייתה כל חייה תת שמירה של הוריה שמורה בגבולות העיירה ומעולם לא חצתה אותם.
השנים שלי לבד כלואה בעיירה גרמו לי לדעת מהו רצונו של החופש.
רק בערבים ובלילות החשוכים יכולתי להתגנב החוצה מחוץ לביתי לגינה ובבקרים ובצהריים מתי שאור היום התגלה בפני העיירה נשארתי בבית משקיפה מהחלון איך הילדים האחרים משחקים ונהנים ורק שהתבסר כי משטר המועצה מתרחק למטרת מטרות אחרות אישרו לי לצאת לבחוץ ושם שיחקתי עם חבריי בגינה ולשם שינוי לא בבית.
כשאף אחד לא ראה אני גידלתי בפינת העיירה מאחורי ביתי פרח, הרגשה של האדמה מחלחלת בין אצבעותיי הרוח הנושפת בשערי הרגיש לי כמו רגע נדיר. אני הערכתי כל דקה בה הסתובבתי בחוץ ונגעתי באדמת הארץ. לחיות כילדה ונערה מבגרת בבית לא עושה את החיים משוגעים וגם שאת רוצה לפעמים ברוח משם, לברוח מהמציאות ולצאת באור היום לא יכולתי, כי אם הייתי יוצאת כדור בראשי היה.
בזמן של הילדים התווכחו עם הוריהם להישאר בבית כשהגיע זמן הלימודים אני נותרתי משקיפה מהחלון מתחננת שיום יבוא ואני זאת שתהיה עם התיק על הגב, אף היום הזה לא הגיע.
כשהילדים קיבלו מטלות עבודה לעשות, התבכיינו והתלוננו להוריהם שלא רוצים לעשות זאת, אילו זה היה מה שעליי היה לעשות כדי ללכת לבית הספר כמו כל ילד אחר הייתי עושה, אבל היה אסור לי.
במקום לשמוע את המורה מלמדת, לראות איך ילדים מציירים על מחבורותיהם ולהעביר פתקים בין הילדים מה לעשות אחרי בית הספר, ישבתי על השולחן בבתי כשאני קוראת מהספר, מביטה בתוכניות טלויזיה וקוראת מחקרים ומאמרים חדשים.
כאשר כל ילד בעיירתי שלמד בבית הספר כל שנה החליפו ספריהם לאחרים ואילו אני אגרתי עוד ועוד ספרים עד שהוריי הכינו לי קומה מתחת לאדמה כמו מרתף, אך במקום חפצים שלא השתמשו ישהו שם, בנו לי שם ספרייה משלי.
לאט לאט שנאתי להיות שונה ונעשתי קנאית בילדים בעיירתי בשל חייהם הנהדרים שאפילו לא רואים, אבל מהר מאוד שקנו לי ספר אחר ספר הבנתי זה מה שמיוחד בי.
כשהילדים בעיירתי גמרו את לימודיהם אני בביתי למדתי כבר דוקטורט לכל מקצועות הלמידה שלהם ומעבר לו.
התמחיתי בתחומים שונים ואפילו בשביל להעביר את זמני הקמתי לי פינה בקומת הספרייה שלי, פינת צומח.
שתלתי שם פרחים יפים כל כך, אותם הפרחים דודי הביא לי כאות התנצלות כשתקף אותי בתור אליזבת' הורלוס. ורד קווין אליזבת'.
היה חסרון בילדותי וסבלתי הרבה ואפילו הייתה תקופה שהיתי בדיכאון כי ילדות לא כל כך הייתה לי אבל התגברתי על זה במחשבה שלהיות שונה זה לא כזזה נורא.
אמנם לא ראיתי בריכות, לא פארקי מים, יערות, ערים, כבישים, חניות, מדינות ולא שום אטרקציות אחרות אבל זכיתי לעולם מרהיב כמעט כמו האטרקציות האחרות.
עולם הדמיון והמדע.
קריאת ספר מעולם לא חיברה אותי יותר למציאות, כשהייתי קוראת על המחקרים כמו על ספרי העופות דמיינתי בראשי את הציפורים, צפיתי במחשב ובטלוויזיה.
אמנם הילדות שלי הייתה שונה משל הילדים שהתגוררתי איתם בעיירה יחד עם החברים, אבל כשהגענו לגיל 17 היה לי יתרון על האחרים.
הייתי חכמה יותר, חזקה יותר, נחושה יותר, סקרנית יותר, הייתי מעל רמה.
אילו הייתי הם יכולתי להיות מה שארצה, לעסוק במה שרק אחלום.
אם הנערים למדו עד חמישה יחידות בתחום מסוים אני למדתי את החמישה ועשיתי את התואר הגבוהה ביותר.
אם הנערים למדו בבית ספרם במקסימום שלושה שפות אני למדתי בכוחות עצמי את כול שפות העולם.
17 שנה זה הרבע זמן ללמוד מידע, 17 שנה זה הרבה זמן ללמוד שפות.
נכון זה דרש הרבה סבלנות, רצון והתמדה אבל עשיתי את זה כי הייתה לי מטרה.
כשהגיע לגיל 17 ואצא למסע שלי אני רוצה לדעת את הכי הרבה שאפשר לדעת בשביל לעבור את המסע הזה בדרך הטובה ביותר.
והנה אני פה. חמישה חודשים לאחר שיצאתי למסע, גיליתי כל כך הרבה דברים שביניהם היא האמת וכי התברר לי שמה שחשבתי שידעתי על עצמי ומשטר המועצה אינו נכון.
אני פה בנפאל לאחר מסע שחציתי כעט את כל ישראל מלבד הצפון שלא מאפשרים לי גישה לשם, חציתי את האוקיינוס האטלנטי, חציתי את לונדון, חציתי מחדש את שטח ישראל ועכשיו אני חוצה את נפאל שבדרכי היה לחצות את הר האוורסט הידוע כהר הכי גבוהה בעולם.
מלפני חמש חודשים שעוד רק יצאתי למסע שלי חלמתי לראות עולם ועכשיו אני כבר חוצה אותו.
אמנם לונדון ונפאל לא היו בתוכנית שלי אך כך הגורל קבע כמו שהואא קבע שבקרוב אני אלך לחצות את שוודיה, לפחות כך אני מקווה.
ראיתי חזיונות שלי עובדת עם מרטין ואז רוצחת את ג'ק ומרטין, אך לא אמרו לי שזה יתרחש בשוודיה.
אני בדרכי לשוודיה כי מתרוצצות שמועות בכל העולם שארגון האר"ץ ממוקם שם ומרטין הוא בראשו ובכדי להגיע למרטין אני צריכה למצוא את ארגון האר"ץ אליי להגיע למקום הראשון בו חושבי שיכול להיות וזה לא מאחר שוודיה.
פתיחת ריצ'רץ' נשמע מאחור והבטי לאחור רואה את טום יוצא מן האוהל עם פנים ערניות.
הוא הביט בי ואני בו.
שערו פרוע ובגדיו מעט מקומטים מהלילה.
"בוקר טוב" אמר והבטי בו מוסרת לעברו חיוך "בוקר אור" אמרתי והוא חייך עליי בחזרה.
חיוך החושף שיניים. חשבתי באנחה רומנטית וניערתי את ראשי מעט.
זה נכון? כולה חיוך אין מצב שזה סימן.
מיהרתי להפעיל את הגזיה ולהניח עליה סיר פלדה קטן ובתוכו מים להרתחה.
טום התיישב מולי והכנסתי לנו שתייה חמה.
"מתי קמת?" שאל ונתתי שלוק מכוסי "ממש לפני כמה דקות" אמרתי לאחר שבלעתי את השתייה החמה שמחמת את גופי בעוד הטמפרטורות בנפאל עלו לקראת האביב. האביב מתקרב אך המעלות עדיין קרירות, כנראה האביב בנפאל מתעקב.
"נאכל משהו ונתחיל, אין לנו זמן בטח חיילי המשטר כבר הזעיקו עזרה או מסים להשתחרר" אמר והנהנתי בחיוב. לא וכל לשהות ביער נצח, זה רק עניין של זמן מתי חיילי המשטר שטום ואני נטרלנו יחזרו להכרה מלאה ישתחררו מהקשירה החזקה שקשר אותם טום לעץ ולהזעיק עזרה שאני נמצאת פה.
אני וטום אכלנו ארוחת בוקר שנשקט עטף אותנו.
לאחר שסיימנו את הארוחת וסדרנו אחרינו טום שבר את השתיקה
"יאללה, נתחיל" אמר והנהנתי לחיוב.
רציתי למנוע להשתמש באלימות כי אני לא מאמינה שזה הפתרון וזו הסיבה שהביאה אותנו למצב הזה מכתחילה אבל אם אני רוצה להגן על עצמי שיבוא אליי חייל משטר לתפוס אותי.
אשתמש בכוח בשביל להגן ואשתמש במוח בשביל לתקוף.
"אוקיי אנחנו נתחיל עם עמידת מוצא" אמר והנהנתי, הוא זרק לעברי מקל ארוך ותפסתי אותו.
נעמדתי בפיסוק והחזקתי את המקל כך שהוא שוכב ונמצע מולי.
טום התקרב אליי והזיז את רגליי ואז הוא נגע בכתפיי וזרם הורגש אצלי.
הוא המניח אותי טיפה ואז עזב אותי והזרם נעלם, הוא נעמד למולי והביט בי "רואה זה עמידת מוצא" אמר והנהנתי.
"תחזרי לעמידה רגילה" אמר וכך עשיתי.
הוא הוציא אחד התיקים שלי אקדח שנשאתי איתו וריקן את המחסנית.
הוא נתן לי להחזיק ונעמדתי בתנוחה כך שאני באמת מכוונת עליו "עכשיו אני אדגים איך לחטוף אקדח מגורם אחר ואת תעשי אחריי כשתהיי מוכנה" אמר והנהנתי. הוא סיבב את ידי מרים את האקדח גורם לי לשחרר את האצבע שלי מההדק ולוקח את האקדח ומכוון אליי. שיננתי את המהלך והנהנתי "אני מוכנה לנסות" אמרתי והוא הנהן. הוא נעמד מכוון אליי ואז אני במהירות עשיתי את הפעולות שלו ולקחתי את האקדח מכוונת עליו והוא נראה המום. "ואו את לומדת מהר" אמר והנהנתי "יש לי יכולת שינון, אני משננת מהלכים ואז אני פשוט מבצעת" אמרתי מסבירה והוא הנהן בהתלהבות.
"מעולה, נמשיך לתרגיל השני" אמר והנהנתי הוא לקח סכין והושיט לי מניח את האקדח בצד. "בעיקרון סכין הוא כמעט דומה לכמו אקדח" אמר כשאני אוחזת בסכין ישר הוא אוחז בידי שאחזת בסכין מסובבת אותה ואז מרים את היד כך שיגרום לי לאבד את האחיזה והוא יתפוס אותה במקומי ולאחר מכן מניף אותה לכיווני.
שיננתי אתת המהלך וביצעתי כמו טום.
"התהליך הבא הוא לגונן על הגוף מפני דקירה" אמר והנהנתי לחיוב.
אני עשיתי כאילו אני נועצת את הסכין בכתפו ואז טום תפס בזרוע בה התכוונתי ככול הנראה לדקור אותו והבטה את גופו הצידה. "את נותנת בעיטה לבטן ואז את מסתובבת שאת עוד אוחזת בזרוע שלו ומסובבת אותו" אמר תוך כדי מדגים בכאילו ומסובב אותי ועושה לי סלטה.
"במציאות הסכין תיפול וכשהיריב שלך ייפול תיקחי אותה" אמר והנהנתי.
הוא הושיט לי יד לעזרה ועוזר לי לקום.
"עכשיו אני רוצה שתלמדי איך להגן על עצמך שמשהו מכוון אלייך אקח מאחור" אמר והנהנתי, טום הניח את הסכין בצד והביא לי את האקדח.
כיוונתי אליו מאחור. זה הזכיר לי כמה פעמים שביצעו כל חיילי המשטר שהייתי תחת שמירתם.
"את נותנת לאדם שמכוון אליך אקדח להרגיש שהוא לא בסכנה וכשאת מרגישה שאת וכנה את מסתובבת, יד אחת אוחז בזרוע בחזקה ויד אחת מונחת על פניו כך שלא יוכל לראות" אמר עושה לפי מלותיו "ברגע שאת חוסמת לו את הראייה, הוא ינסה לזוזו בכדי לראות משהו שיוכל לעזור לו, לראות תנוחת היריב, אסור לך לאפשר לו את זה. אז את בועטת במפשעותיו ובבטנו עד שהוא נופל, אבל לא עוזבת את האחיזה מהיד.
ברגע שהוא עם ברכיו על הקרקע את מקפלת לו את כף היד משחררת מיד את האחיזה באקדח משתלטת עליו ונותנת לו מכה עם האקדח על הגב העליון מורידה אותו שוב לקרקע ואז מתרחקת כמה עדים שאת דורכת את האקדח ובסוף מכוונת עליו" אמר עושה את כל מה שאמר.
שיננתי את המהלך וביצעתי אותו נכון.
עברנו למהלך הבא וזה כשהאקדח מכוון לראשי בעודי עומדת.
כמעט כמו הסכין. אוחזת בזרוע מענה עם הגוף והראש לצד השני ואז אני נותנת שוב ושוב בעיטה גורמת לו ליפול לברכיים ואז אני מכופפת את זרועו לוקחת את האקדח צועדת אחורה שתיי צעדים תוך כדי דורכת את הנשק ומכוונת אליו.
טום לימד אותי עשרות תרגילים, נגד חניקה, תפיסת חולצה ועוד מלא דברים ואז הגענו לתרגיל האחרון.
הגנה מפני אקדח מכוון אליי בעוד אני על ברכיי.
אני כיוונתי לטום לראשו את האקדח ללא הכדורים וחיכיתי ואז הוא פעל.
ואז הניף את ידו בתנופה תופס את זרועותיי אם אני מכונת בעזרת שתי ידיי ואם אני ביד אחת את זרועי מטה הצידה יחד עם ראשו ועם ידו השנייה חבט אגרוף בפרצופי.
מעדתי אחורה למרות שהוא לא באמת פגע בי ורק עשה בכאילו אך הישירות שכמעט פגע בפניי גרמה לי למעוד. הוא נעמד לכריעת ברך "את מכה את פרצופו עד שהוא נופל אבל לא משחרר מזרועו" אמר ושיננתי את מהלכיו והסבריו. נפלתי לקרקע והוא אז עדיין בידי ואז הוא קיפל את מפרק כף ידי משחרר ממני את האקדח עושה כאילו בעוט בי עוד פעם אחת וצועד אחורה תוך כדי דורך את הנשק ושהיה במרחק שניים שלושה צעדים ממני כיוון את האקדח.
אנחה יצאה מפי ואחזתי בראשי. רציתי לעשות לו תעלול.
הוא הניח את האקדח והושיט לי יד לעזרה.
"הכל בסדר?" שאל בדאגה ואחזתי בידו מהנהנת ואז ומושכת אותו עליי גורמת לו ליפול ואז להתלגל כך שאני בטעות עליו. הרמתי את גופי והבטנו זה בזה.
עיניו היו יפות, עיניו הכחולות. הרגשתי כאילו אני צוללת לתוך אוקיינוס שלם.
חברתי צדקה, אני מאוהבת.
ראשי חזר למציאות ואני וטום הבטנו זה בזה והתקרבנו זה לזה ואז התנשקנו.
הנשיקה הראשונה שלי עם הגבר שאני מאוהבת.
אהבתי את המגע כאילו התשוקה עלתה בי אך ידעתי שזה לא הזמן עכשיו ושיש לנו דברים לבצע אז עצרתי את הנשיקה וחיוך עלה על פנינו "לא כל כך מהר" אמרתי והוא הנהן "אני מסכים" אמר והנהנתי בחיוך.
קמנו ועזרתי לו לקום.
קיפלנו את המחנה בעוד ראשי לא מצליח לעזוב את התחושה הטובה שעל שפתיי.
"אוקיי, צריך לעלות על טיסה להודו ומשם ניקח סירה" אמר והנהנתי הוא צודק. נפאל היא מדינה יבשתית ללא מקור מים חיצוניף היא לא פתוחה לים או אוקיינוס. עלינו להגיע לאחת המדינות עם מפתח לים בשביל לעשות זאת.
"קח זה מזרקים שחברי דרק השתמש בהם בשביל לנשות את מראו" אמרתי מושיטה לו כמה מזרקים שמצאתי במכונית שלו שלקחתי. טום הנהן לחיוב והזריק לעצמו, מראו השתנה משיער שחור לחום ומעיניו כחולות לדבש. אתגעגע לעיניים הכחולות שאליהם נשאבתי אבל אם חיילי המשטר כבר הזעיקו כוחות ייתכן שהם כבר הציגו את מראו "מה איתך?" שאל ועצמי את עיניי מתחברת לד.נ.א שלי ומשנה אותו לשיער בצבע שחור ועיניים כחולות. פקחתי את עיניי והוא חייך "נכון, ראיתי את זה בזיכרונות" אמר והנהנתי.
אני וטום עלינו על מטוס להודו ומעט חששנו שעברנו דרך המטוס אבל עם השינו מראה שלנו איש לא יכול לחשוד.
עלינו על המטוס להודו ואני וטום ה ישבנו זה ליד זה והבטנו ביזה סוגי סירה הכי טוב עבורינו לקחת.
"למה שלא נעה על אונייה וזהו?" שאלתי נאנחת "משום שאם נעלה על אונייה חיילי משטר יבדקו זאת, אבל עם נבוא עצמית יהי לנו עוד סיכוי להימלט" אמר ונאנחתי הוא צודק.
פעם שמשטר המועצה עוד לא היה קיים למדינות היו גבולות ומי שהיה חוצה אותם היו יודעים, כשדודי עלה לשלטון הוא שבר את הגבולות ונעשו רק הגבולות של מדינות משטר המועצה והגבולות של מדינות שלא של משטר המועצה שוודיה למרבה הצער לי ולטום, היא מדינה שפועלת תחת שילטונה של דודי.
בטיסה אני וטום הגענו הסכמה שנקנה את היאכטה PRESTIGE 630 Fly
יוקרתית ויקרה אבל אין מה לשות, אנחנו צריכים משהו שיעזור לנו ותחזיק מעמד בלב הים, באוקיינוס.
נחתנו בהודו ונדהמתי לראותה.
החלום פשוט מצטבר, ישראל, לונדון, נפאל עכשיו הודו ולמרבה המצופה גם יהיה שוודיה.
חיילי המשטר לא יודעים שאנחנו שם.
נכנסנו לחנות בשביל לשאול איכן יש מקום ששורים יכאטות וראינו שבחדשות מופיע התמונות שלי של דרק וטום "תוכל להגביר בבקשה?" שאלתי בהינדית והוא הביט בי שותק ואז הביט בטלוויזיה "כפי שכל הנראה שני הפושעים עדיין נמלטים וכי נשמעו בשורות ששני הפושעים התפצלו והצטרף אליהם פושע חדש, חיילי משטר המועצה עדיין בחיפושים וראש המועצה העליון פונה אזרחים, הביטו סביב הפושעים הללו מסוכנים ומדובר לא רק בשודדים אלא גם ברוצחים.
ראש המועצה העליון מוכן לעלות את מחיר הצעתו וכי על תפיסתו בחיים של אחד מהם יוגדל, על תפיסתו של דרק ישולם עבור התופס עשרה מיליון, עבור הבחור החדש שהצטרף לעבריינים הנמלטים טום קין ישולם כשלושים מיליון ובעבור תפיסת הנערה ישולם לתופס כמיליארד כסף בסימן מטבע ארצו" נאמר קול השדרנית והייתי המומה.
"כתבינו מודיע כי בפעם האחרונה שנראתה הערה והשותף שלה לא מאחר טום קין היה בנפאל" אמרה ונשמתי עמוק.
דודי נואש למצוא אותי שהוא מוכן לשלם מיליארד עבור התפיסה שלי אבל אני יודעת שאחרי שהמטאור ינחת לדודי יהיה מעל מיליארד, יהיה לו את כל הסכום כספם של המתים.
אבל זה לא יעבור לו, אני לא יעזור לו לבנות את הצבא שגרם להביא כאוס לעולם.
החדשות חלפו לפרסומות וניערנו את ראשינו, קנינו שוקולד בשביל לא לצאת בידיים ריקות והלכנו לנמל.
"לא סיפרת לי שאת יודעת הינדית" אמר והבטי בו "את יודע?" שאלתי והוא הניד את ראשו לשלילה "אני יודע שבהודו מדברים הינדית ואנגלית אבל לא ידעתי שאת יועדת את השפה" אמר ונאנחתי "בתור ילדה שחייה 17 שנה רק בבית שלה ולא יצאה החוצה היה לי הרבה זמן פנוי, למדתי את כל שפות העולם, חוץ מזה שהוא פנה אלינו ידעתי שהוא לא דובר אנגלית אז השתמשתי בשפת הינדית" אמרתי מסבירה והוא הנהן.
רכשנו את היכאטה שאני וטום החלטנו במהלך הטיסה "רגע אבל איך נשוט?"שאלתי לא מבינה "זה שאני בא ממדינה שאין לה ים לא אומר שאני לא יודע להשיט סירה" אמר וחייכתי חיוך מושבע ברצון "יכאטה" אמרתי מתקנת למרות שהבנתי את הכוונה שלו.
הוא הניע את היכאטה ויצאנו מהודו לאוקיינוס ההודי.
החזרתי את עצמי לדבריה של השדרנית ולא הצלחתי להבין למה שדודי ירצה לשלם עבור טום 20 מיליון מעל דרק. ניגשתי אל טום שכבר נמאס לי לחשוב על תשובה הגיונית.
"טום אני יכולה לשאול אותך משהו שקשור למה שהשדרנית אמרה בחדשות?" שאלתי והוא הנהן "אתה יודע אולי למה שדודי ירצה לשלם בעבורך יותר משישלם עבור דרק?" שאלתי אותו, הוא היסס חושב. הוא יודע מיהו דרק מזיכרונות שלי.
"אני חושב בגלל שחיילי המשטר ראו שאני איתו ולא הוא, אני לא יודע למה זה חשוב?" שאל אל מבי ונאנחתי "צודק זה באמת לא חשוב" אמרתי והוא הביט בי מחייך הוא נשק למצחי וחיוך קטן עלה על פניי "לכי לישון, תנוחי" אמר הנהנתי לחיוב, הגיע הזמן לתת לראש לנוח.
בנפאל לא הצלחתי להירגע לפחות עכשיו יש לי עוד הזדמנות.
אני הלכתי לנמנם ועצמתי את עיניי בעוד טום משקיף לאוקיינוס מנווט אותנו ואני רדומה.
שמעתי קולות מעירי אותי "אליזבת קומי הגענו" שמעתי את קולו של טום והייתי בהלם.
הגענו לשוודיה? אחרי כל כך הרבה ניסיונות עם דרק להגיע לשוודיה, עכשיו הגעתי והוא לא כאן שביל לראות זאת.
קמתי וטום הביא לי ממים להתרעננות.
הוא חזר לנווט את היכאטה והגענו לחוף הוא קשר את היכאטה לבול עץ כך שלא תיסחף לאוקיינוס.
אני לא מאמינה שאני ישנתי כל הדרך מהאוקיינוס ההודי לאוקיינוס האנטלטי. כמה זמן ישנתי?
אני וטום ירנו מהיכאטה שחפצינו איתנו ועברנו את חייל המשטר שלא חשדו בכלום
"כמה זמן ישנתי?" שאלתי והוא צחקק "שבוע" אמר ופערתי את עייני. שבוע? אני ישנתי שבוע?
"אמרתי לך שהגוף שלך צריך מנוחה, אחרי כל מה שעברת אני לא מאשים אותך" אמר והנהנתי בעודי עדיין בהלם.
זה נכון הגוף שלי היה כל כך תשושו שכנראה בזמן ששטנו הרגשתי שאני מספיק בטוחה בשביל למלא את גופי באנרגיה ורוגע ועכשיו אני באמת מרגישה ערנית יותר מאי פעם. "אז מה עשית כל הזמן?" שאלתי לא מבינה "הבטי בך, עכשיו בואי נילך ניקח איזה חדר למה אני צריך לראות שוב את העיניים החומות המדהימות שלך ואת השיער שלך" אמר וחייכיתי, אפילו אני התגעגעתי להביט בעיניו הכחולות.
"אוקיי" אמרתי מצחקקת.
הבטי שוב בשלט וחייכתי לעצמי עשינו את זה, הגענו.

ברוכים הבאים לשוודיה

היינו ממול מלון ולפני שחצינו את המעבר חציה ואן שחור הגיע ונעצר מולנו.
לא הצלחנו להבין למה הוא נעצר בדיוק במעבר חצייה אך לפני שנזפנו בנהג הדת נפתחה ואבקה יצאה ממנה, אני וטום נשמנו אותה בעוד מתקדמים להבין מי שם ואז נפלנו לתוך זרועות בעוד העייפות עולה אבקת שינה.
לפני שנרדמתי ראיתי ברפרוף שמחשים את פניו של טום בשק שחור ולאחר מכן גם אני ריתי חושך, הרשתי איך מרימים אותי ומכניסים אתי לואן.
לא יכולתי להילחם עם אבקת השינה יורת ונפלתי לשינה עמוקה שהבנתי מה קורה.
חטפו אותנו!
אבל אם ראינו שחיילי משטר לא חושדים בנו אז איך הם יכולים לחטוף אותנו אם הם לא יודעים מי אנחנו. אם משטר המועצה זה לא מי שחטף אותנו אז מי זה?

❤רוצים המשך?❤
💕מתים לראות מה יקרה?💕
⭐מה שבסך הכל צריך זה הצבעה⭐
📚 והעונה החדשה יחד עם הספר הבא📚 😜בדרך אליכם😜

ספר מותח ומלא אקשן
הרומנטיקה והיריבות באוויר
והאמת והשקרים שוב נמצאים
בין סודות האנשים
הספר החמישי יעל ב-26/8/2018