לדעת

פרק 5

ירדתי אליה והבחנתי את האיש, הוא היה בעל שיער שחור עם עיניי חומות, עיניו גם בחנו אותי. אין ספק שנינו יודעים שאין על מי לסמוך, בטח לא על אחד השנייה.
"אני לא האחיינית שלו" אמרתי בכעס, אני כועסת על עצמי רק על כך שגיליתי שקרוב משפחה שלי הוא זה שאחראי לרציחות ולסיבה בה נלקחתי ממשפחתי "נכון, בעיניו את יותר מזה, את הבת שלו" אמר והקשחתי לסתי מהדקת את שיניי בכעס מנסה לנשום ולא להתפרץ עליו "בכל מקרה אני אדוארד מנהיג העולם התחתון" אמר והושיט יד ללחיצה, הבטי בידו ואז הרמתי את מבטי אליו והוא נראה כועס. לא אלחץ אם האיש שאחראי על האנשים שרצחו בדם קר מול עיניי את חבר ילדותי.
"אני לא נוהג בפני אנשים רבים ואפילו בכלל בנחמדות אז אני מציע שתיקחי אותה ותהיי בשקט משום שאם לא הייתי חייב לחבר שלך טובות לא הייתה לך נשמה עכשיו" אמר מוריד את ידו והבטי בו בכעס.
"תקשיב לי ותקשיב לי אדוארד" אמרתי בפנים של השטן כל כעס כועסת שאם היה לי כוחות לייזר כמו בסיפורים הייתי חוצה אותו. הוא צעד אחורה מהלם תגובתי "לא אכפת לי מה אתה או למה התרגלת, אבל אנשיך הרגו מול עיניי חבר ילדות שלי ואני פה רק כדי שהמשטר יאבד אותנו ואספר לך משהו מנהיג עולם התחתון" אמרתי לו בכעס ואמרתי את תפקידו בזלזול שאני ממשיכה לצעוד קדימה והוא אחורית עד שהדלת נפתחה ואנחנו הולכים על השביל שאני מנחשת שכולם מביטים בנו "בהזדמנות הראשונה שתהיה לי ללכת מפה אתה לא תראה אותי ואני אספר לך עוד משהו אתה, אנשיך והפוזה שלך ממש לא מפחידים אותי ואם אתה או השאר תעזו לעשות לי משהו לא רק שדרק יפגע בך אני ידאג לפגוע בך" אמרתי כועסת ובאיום נעצרת והוא נעצר מביט בי בהלם וכעס כל כך רב.
"את ילדה קטנה עם פה גדול, תזהרי בלשונך כי אילו לא היית חברה של דרק לא היית נושמת עכשיו, אני מציע לך לתפוס מרחק אם תעשי כדבריי את לך לחיות" אמר בכעס כאשר הוא מקשיח את לסתו כל כך עד שהורידים שלו בלטו וכעסי רק גבר, לא חשבתי על הכעס והפחד שלי מאנשיו הרוצחים בדם קר, חשבתי על כך שיש עוד משהו שאוכל להגן עליו,מה שלא יכולתי לעשות אז שראיתי את חבר ילדותי נורה לנגד עיניי "אז בוא אני אספר לך עוד משהו, אדוארד, אם תניח עליי את האצבע הקטנה שלך אני מבטיחה לך אני אשבור עצם עצם בגופך" אמרת בכעס ואז חזיתי שהוא יהיה בדרך להכות אותי אך ידעתי כל צעד שלו, ידו נשלחה לאזור פניי וחסמתי אותה וכך תנועה אחר תנועה עד שהוא מתייאש ומביט בי בהלם "אין לך לנסות, אני חוזה את העתיד" אמרתי והוא הביט בי בכעס שולף את אקדח אך לקחתי את אקדחו מידו וכיוונתי אליו.
ברגע שכיוונתי אליו מאות ואם לא אלפים אקדחים כוונו אליי והבטי באדוארד שהיה המום ממני לחלוטין.
"תפס מרחק , אם תעשה כדבריי אתן לך לחיות" אמרתי לו אומרת את האיום שהוא איים עליי לפניי מספר דקות והבטי סביב "חובבנים" אמרתי בכדי לעצבן עוד יותר אותו וזרקתי לעברו את האקדח. ולפני שנכנסתי לבית ראיתי את דרק בצד המום מהסיטואציה שקראת ברגעים האחרונים.
כשעליתי לקומה השנייה בדרך לחדר שינה מסוים נעצרתי והבטי לאחור רואה את דרק סוגר את דלת הוילה. "נדבר בבוקר, עכשיו אני עייפה" אמרתי והוא הנהן בחיוב.
נכנסתי לחדר והוצאתי מכיסי את התמונה שדודי הביא לי בלונדון, הפתק שאמי כתבה עבורי, הפתק שכתבתי עבורם והתמונה הייתה במגירתו של דודי בעודי הייתי בת שנה, ומכניסה למגירת שידה שליד המיטה.
הלכתי אל הארון מוציאה פיג'מה ונכנסת להתקלח.
כאשר הייתי נקייה לבשתי את הפיג'מה ונשכבתי לישון. עצמתי את עייני והנחתי לעצמי להירדם בתקווה שזהו המקום הכי בטוח עבורנו והפעם אוכל לישון כראוי ויכול להיות אפילו ללא חלומות.