אופיר נערה צעירה שמתגוררת בקוריאה מאז שהייתה צעירה יותר מגיעה לבית ספר חדש. הגיע הבוקר אופיר התעוררה למשמע קולה של אימא המבקשת ממנה לקום לקראת בית הספר. היא נעמדה מתקדמת אל השירותים על מנת לשטוף פנים ולצחצח שיניים. לאחר שסיימה זאת היא החלה להתארגן לקראת בית הספר למזלה היא לא הייתה צריכה לשבת אל מול הארון ולהתלבט איזה בגד ללבוש לבית הספר הזה היה אפשרי להגיע רק בתלבושת אחידה. לאחר שסיימה להתלבש היא קרבה אל פינת האוכל ואכלה ארוחת בוקר מזינה. אופיר:"ביי אימא הלכתי" מירי:"ביי תהני יום טוב" אופיר:"גם לך". היא נפרדה לשלום גם מכלבה הקטן ויצאה אל בית הספר. אופיר:"הכל יהיה בסדר זה בית ספר חדש אנשים חדשים בטוח אני אמצא חברים הרי ישנם מספר גבוה של תלמידים חדשים לא רק אני בטוח אני אצליח להתחבר לאחד מהם לא? יהיה בסדר נחשוב חיובי יהיה חיובי". היא חיברה את האוזניות אל הפלאפון והחלה להאזין למוזיקה על מנת להנעים את זמנה. כאשר כבר הייתה מול מבנה בית הספר החדש היא הביטה סביבה סקרה את המקום שבו היא הולכת לבלות את מרבית יומה. היא ניגשה פנימה מנסה לא להתלבט בגלל שהייתה ישראלית שמתגוררת בקוריאה היו מבחינים בה וכל תשומת הלב הייתה מופנית אליה. היא אף פעם לא התחברה וחיבבה את זה היא לא רצתה להיות מוקד תשומת הלב היא אהבה להיות היא והשיגעונות שלה מבלי שיעקבו אחרי כל צעד שלה. היא התקדמה אל עבר המזכירות על מנת לקבל את המערכת שעות שלה ואת הכיתה בה היא אמורה להיות. לאחר שהיא לקחה את כל הטפסים הנזקקים לה. היא התקדמה אל עבר כיתתה. היא הביטה במערכת שלה ואינה שמה לב לנערה אחרת שהתרכזה בפאלפון שלה וכך נוצר מצב ששתיהן נתקעו אחת בשנייה. אופיר:"או אני כל כך מצטערת". ליסה:"תשימי לב לאן את הולכת חתיכת סתומה". (אין לי שום דבר נגדה סתם לקחתי את השם הזה כי הוא עלה לי לראש). אופיר:"אני מצטערת לא ראיתי אותך" ליסה:"אז כדאי לך לראות לאן את הולכת פעם הבאה יש לך מזל ששום נזק לא נגרם לבגדים שלי". וכך היא הלכה מותירה נערה מופתעת מאחור. לפתע היא ראתה זרוע מושטת לעברה היא נזהרה בה כדי להיעמד היא נעמדה מביטה מבחינה בנער היא הודתה לו במבוכה ובביישנות "תודה". הנער:"אין על מה" והלך היא נעמדה מספר שניות מביטה לכיוון שבו הלך לאחר שהיא התנערה ממחשבותיה היא התכופפה להרים את ספריה. נערה אחת עזרה לה. אופיר:"תודה" או רה:"אין על מה את תלמידה חדשה"? אופיר:"כן". או רה:"ברוכה הבאה".
מה חשבתם על הסיפור אשמח לשמוע את דעתכם