ליסה:"למה שיהיה לכם כל כך אכפת מהילד הזה שנדבק אליכם כל הזמן מתנהג כמו קרציה הוא חייב למצוא חברים בגילו, בוא נצא היום". ג'יהופ דיבר בטון רגוע וניסה למתן את עצמו לא להתפרץ "לא אנחנו לא יכולים". נאם ג'ו:"למה"? טאהיונג:"כי אנחנו צריכים להיות עם ג'ונגקוק". ליסה:"נו באמת פשוט בואו איתנו למה אתם צריכים לשהות לצידו 24/7 בשביל זה יש לו הורים". יונגי נעמד והחל לדבר בקול רם "תלכי מפה" צעקתו גררה מבטים כולם הפנו את תשומת ליבם לנער האדיש. ליסה:"יונגי תירגע". טאהיונג ושני חבריו הנותרים נעמדו גם הם. טאהיונג:"לא ליסה הפעם הגזמת". ליסה:"מה בסהכ אמרתי"? ג'ימין:"את רצינית את חושבת לפני שאת מדברת את ברצינות אמרת לנו לנטוש את קוקי ולהותיר אותו לבד בבית חולים הוא שוכב שם לבד פצוע ואת עוד מרשה לעצמך ללכלך עליו".
אופיר וחברתה הביטו בהם בעצב ובדאגה. ארבעת החברים עזבו את הקיפטריה מותירים את ליסה המומה מאחור. הם החלו לצעוד אל מחוץ למבנה לחצר. על מנת לשאוף אוויר צח ולהירגע. ג'ימין:"הגזמנו בצורת הדיבור שלנו כלפיה"? יונגי:"לא אני לא מתחרט על אף מילה שנאמרה כלפיה". טאהיונג:"היא באמת הגזימה לדבר כך על ג'ונגקוק הוא אף פעם לא פגע בה אז למה היא מרשה לעצמה לדבר עליו כך". יונגי:"עוד כמה זמן היום מסתיים"? ג'יהופ:"אמורים להיערך עוד 3 שיעורים". יונגי:"טוב בוא נסיים את השלושה שיעורים האלה ונלך ישירות לבית החולים". ג'ימין:"אני יודע שלא מצפים ממני לומר משהו בסגנון הזה אבל אולי נבריז"? טאהיונג:"ג'ימין גם לי אין כוח להמשיך את היום הזה אבל מה נותר ממנו בסהכ שלושה שיעורים ונשתחרר מפה זה עדיף מאשר להסתבך בצרות". יונגי:"טאה צודק".
אופיר וחברתה אינן התיקו מבט מחבורת הבנים עד אשר יצאו ממבנה הקפיטריה. אופיר:"אני לא מאמינה שהוא בבית חולים" או רה:"מסכן מעניין איך זה קרה לו"?. אופיר:"אני בהלם מאיך שליסה דיברה עליו אני מבינה שאת רוצה שהם יצאו ויהנו ולא יבלו את היום בחדר בית חולים סגרירי וישקעו בדיכאון אבל למה לדבר כך בכל זאת הם רוכשים כלפיו אהבה כה רבה". או רה:"כן מאז שהוא הגיע לבית ספר הם התחברו ונהפכו לחברים הכי טובים שלו הוא מאוד מסוגר וביישן היחיד שהוא הצליח להתחבר אליו זה טאהיונג שלפי מה ששמעתי מצא אותו יום אחד בוכה וכאוב הוא ניגש אליו ואמר לו שהוא פה איתו והוא לא צריך להרגיש בודד וכך הוא נפתח אליו לאט לאט וטאהיונג גרם לו להיפתח גם לחבריו ומאז הם כל אורך היום ביחד". אופיר:"ולמרות כל זה ליסה דיברה עליו כך הרי היא יודעת עד כמה הם חשובים אחד לשני לא"? או רה:"ליסה כזאת בגלל סיבה זאת אני ורוב התלמידים פה כמו שאת מבחינה בכך לא מופתעים מהתנהגותה ". אופיר:"אולי נלך לבקר את ג'ונגקוק היום"? או רה:"הייתי רוצה אבל אם הם לא יסכימו". אופיר:"נלך בחשאי הרי גם אנחנו סוג של חברות שלו ויש לנו כל זכות לבדוק האם הוא בסדר". או רה:"צודקת הרי גם עזרנו לו פעם אחת ואנחנו יכולות לבוא לבקר אותו ולעזוב במהירות מבלי שהם ידעו". לאחר שהסתיים יום הלימודים הן ארזו במהירות את חפציהן וניגשו לבחוץ הן החליטו לא להשתמש באוטובוס בגלל שיונגי ושאר חבריו השתמשו בו. לכן על מנת שלא יחשדו בהן הן העדיפו שהנסיעה לבית החולים תיערך במונית. הן הצליחו לתפוס מונית וניגשו פנימה מתיישבות. או רה:"לבית החולים ***". הנסיעה החלה באמצע הנסיעה הבנות גילו שכנראה אין להן את סכום הכסף מדיוק. אופיר:"או רה נראה לי שאין לנו מספיק כסף" או רה:"את לא רצינית מה נעשה עכשיו"? אופיר:"לא יודעת אולי נשלם לו את הסכום הזה ונבדוק עד לאן הוא מספיק"? או רה:"האמת רעיון טוב, סליחה" היא פנתה אל נהג המונית היא הושיטה לו את הסכום הוא הביט בהם ניכר בפניו זעם ברור. הנהג:"אתן רציניות גרמתם לי לעצור לכם ולהסיע אותכן כשאין לכן מספיק כסף" אופיר נבלעה במושב דמעות ניקוו בעיניה היא אף פעם לא אהבה שאנשים נוהגים בתוקפניות כלפיה . או רה:"אתה יכול לעצור עד לאיפה שהסכום זה מאפשר". לפתע הנהג ביצע עצירה והחל להתלהם על הבנות שיצאו מהמונית. הבנות יצאו והנהג נסע במהירות. אופיר:"אני לא מאמינה". או רה החלה לקלל ואופיר קיללה גם אך בדרכה שלה "לא הוא חתיכת כופתא מעצבנת" או רה:"מה כופתא זאת הקללה שלך"? אופיר:"מה אני פחות אוהבת לקלל" או רה החלה לצחקק גוררת את חברתה לצחוק גם היא.
או רה:"איפה אנחנו בכלל"? אופיר:"שנייה אני אפתח את האפלקציית מיקום". או רה:"נו מה המרחק לבית החולים"? אופיר:"רבע שעה ואנחנו נגיע אליו". הן החלו לצעוד ברגל אופיר:"זה עוד הרבה"? או רה:"מה קרה"? אופיר:"כואבות לי הרגליים". רגליה של אופיר פעמו מכאב. או רה שאינה הבינה כיצד רגליה של חברתה כבר כואבות כשהן צעדו רק מרחק קצר שאלה אותה. אופיר:"יש לי פלטפוס אני לא מסוגלת ללכת הרבה". או רה:"אה אל תדאגי הנה אני כבר רואה אותו". לבסוף הן הגיעו מאושרות הן תפסו ידיים והקימו מעגל והחלו להסתובב משמחה שהן לבסוף הגיעו. הן התקדמו אל הכניסה ניגשות פנימה ומתקרבות אל פקידת הקבלה על מנת לשאול באיזו מחלקה נער צעיר העונה לשם ג'ונגקוק מטופל בה. לאחר שאמרה להן הן התקדמו אל המעלית ואז ...
